הוד_והדר כתב:בספרי המלקטים מציינים מקור לעמידה בעת קריאת י"ג מדות של רחמים ביום תענית, לספר הפרדס דף [או עמוד] מו
מתוכם, בספר כתר שם טוב (גאגין), ישראל במעמדם, נטעי גבריאל ועוד
ברם, דא עקא, כשיצאתי למצוא מקור הדברים בספר הפרדס, לא מיניה ולא מקצתיה, לא ראיתי שמדבר בכלל מענין זה לא בספר הפרדס הגדול, ולא בספר הפרדס, ולא בליקוטי הפרד"ס וגם לא בספר האורה או סידור רש"י
[ולא לערב עם ענין הכפלת הפסוקים שמובא שם בענין פורים שזה מנהג כשר]
כנראה אחד ליקט מהשני וכו' ואף אחד לא בדק במקורו.
האם יש מי שיודע לאיזה דפוס של ספר הפרדס המכוון?
נראה שהכוונה ל"
ספר הפרדס לרש"י", דפוס קושטא תקס"ב, דף מ"ז ע"ד, ענין (הלכות) פורים, [ובס' בפרדס הגדול הוא סי' ר"ה]:
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr "ועוד אמר הרב ר' קלונימוס מה שנהגו צבור בפה אחד איש יהודי ומרדכי יצא וגם כי מרדכי היהודי בשעת מקרא מגלה אינו חובה ואינו מנהג אלא שמירת התינוקות הוא, אבל מקרא שלש עשרה מדות מנהג כשר הוא ותורה היא לפי שהן דברי חינון וריצוי הוא דברי רחמים והן הן שלש עשרה מידות שאין חוזרות ריקם לפיכך כופלין הציבור כדי שיתגלגלו עלינו רחמים שתפילתן ותחינתן של ציבור מקובלת היא משל יחיד ודרך הוא ששליח צבור מתחיל ראש המקרא עד שיאמרו הן ואחר כך חוזר וגו' ולכפול כדי שיתגלגלו רחמיו יותר ואינו אלא רמז לצבור לאומרו ולא מפני שחובה להתחיל בו ולשתוק, וכך ניהגנו לומר בסליחות שמתחיל שליח ציבור וציבור גומרין".
[והובא בס' השומר אמת (אדאדי) סי' כ"ו אות י"א, בשם ספר הפרדס לרש"י דמ"ז].
ומשמע שמדובר בין בזמן הזכרת י"ג מדות בקריאת התורה, ובין בזמן הזכרתם בסליחות.
וכנראה האחרונים רצו להוכיח משם
שי"ג מדות הוא דבר שנאמר בציבור, ונחשב דבר שבקדושה, ולפיכך יש לעמוד בזמן י"ג מדות, [כפי דעת הרמ"א בשו"ע או"ח סי' נ"ו סעיף א' שיש לעמוד כשעונין קדיש וכל דבר שבקדושה, ויש בזה מנהגים חלוקים ראה משנה ברורה שם ס"ק ח', כף החיים ס"ק כ'].
והמלקטים השונים ציינו לשם, (ולא דייקו, כדרכם).
ראה יסודי ישרון, חלק ד', (ניו יורק תשכ"ב), עמ' ש"ע, שכתב: ראה הפרדס לרש"י שמזכיר לעמוד בשעת קריאת הי"ג מדות.
וראה נטעי גבריאל, בין המצרים א', פרק י"ב, סעיף י"ב, (עמ' צ"ב), ושם הערה י"ח, שמציין: הפרדס לרש"י דף מ"ו.
הוד_והדר כתב:מתוכם, בספר כתר שם טוב (גאגין), ישראל במעמדם, נטעי גבריאל ועוד
עיינתי בס' ישראל במעמדם ח"א פרק י"ג סעיף ח' (עמ' ש"ב) הערות כא-כב, ולא ראיתי שמציין לס' הפרדס.
ובס' כתר שם טוב (גאגין) לע"ע לא מצאתי היכן מציין ס' הפרדס לענין לעמוד בי"ג מדות.
[מיותר לציין שיש מקורות נוספים לעמידה בי"ג מדות, ראה מטה אפרים סי' תקפ"א סוף סעיף י"ח, ועיי"ש קצה המטה ס"ק מ"ה
[נ"א] שציין שכ"כ אליה רבה
(סי' תקפ"א ס"ק ט') בשם קיצור של"ה
(עניני ראש השנה)].