עד כאן.רמב"ם בפרק ל מהלכות שבת הלכה ט בזה הלשון. וצריך לקבוע כל סעודה משלשתן על היין ולבצוע על שתי ככרות. ובכסף משנה שם וזה לשונו: וצריך לקבוע כל סעודה משלשתן על היין. מדברי הטור נראה שמפרש דברי רבינו דהיינו לומר שיקדש גם בסעודה שלישית על היין קודם סעודה כמו בשאר סעודות. ואין זה במשמע דבריו אלא היינו לומר שישתה יין בסעודה כי זהו פירוש קובע סעודתו על היין לא לענין שיקדש קודם סעודה ובפירוש כתב רבינו ספכ"ט ומצוה לברך על היין ביום השבת קודם שיסעוד שניה וזהו הנקרא קידושא רבה משמע בהדיא דבסעודה שנייה דוקא קאמר ולא בשלישית:
וכן כתב בספר מועדים וזמנים להגר"מ שטרנבוך.לומד_בישיבה כתב:ראה שם בשמירת שם שהגרי"ז ז"ל סבר וכן משמע בערוך השולחן שהקידוש בשבת בבוקר הוא מפני כבוד הסעודה, ולכאו' לפי זה דבר פשוט הוא שצריך לקדש שוב בבואו לביתו.
בריסק כתב:הרב בברכה כוונתך לספר זה - לא מצאתי שם.
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?64097&&page=1.
בברכה המשולשת כתב:בריסק כתב:הרב בברכה כוונתך לספר זה - לא מצאתי שם.
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?64097&&page=1.
סימן ה אות ח עמ' מו-מז (במהד' תשנ"ג)
לומד_בישיבה כתב:כפי הנראה שהרב בברכה ביקש להפנות לחקירה שהוא מביא בנוגע להנהגת הגר"א ז"ל שלא לקדש על מזונות.
משולש כתב:שמעתי על מנהג לקדש שוב בבית, אבל מפורסם על החת"ס שלא נהג כך, ועורר את חשדו של איש אחד כאילו הוא אכל בלי קידוש.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 312 אורחים