חכם באשי כתב:ברוך המשיב אבדה לבעליה! (באופן חלקי)
בשבת האחרונה פתחתי את ספרו של ר' יהודה החסיד, 'אמרות טהורות חיצוניות ופנימיות', שיצא לאור בירושלים בשנת תשס"ו, ושם מצאתי שהזכיר שהאריה והנחשים יודעים שבעים לשון.
אך עדיין איני יודע היכן נכתב כזאת על הלויתן ועל הנשר.
וזה לשון הספר הנ"ל, באות מד: "אריה עושה עיגול, כזה: 0, והולך לו, וכל בהמה שתכנס שם לא תוכל לצאת מן העיגול עד שתתקלקל. הנה, אריה אוסר ומתיר בעוגל, והולך הבהמה ממנה, כי מבין שבעים לשונות, וההולך ומתחנן לפניו - יבין לו, ורומז לו לרצונו. ומעשה בחבורת יהודים שבאו בהמותיהם בעיגול שעשה האריה, ונאסרו, שלא יוכלו לצאת משם. ואמר להם חכם: זהו עיגול של אריה, ואין אנו יכולים לצאת כי אם ברשותו. המתינו עד שבא האריה, כי אריה מריח מהלך ג' ימים מתי יבאו השיירות עם הבהמות. ובא והתחנן לו, שיקח מן הבהמות מה שיחפוץ, או אם ירצה להמתין עד שיחזרו לתת לו שמנים. ורמז להם ללך. וכשהלכו, לא עשה להם דבר, על כי סמך על דבריהם, ואם לא יקיימו יקרע בהמתם. וכשחזרו, מצאוהו ושלשה אריות אצלו, ונגשו אליו ואמרו: אדונינו, הנה הביאנו אליך ב' פרות וב' גמלים שמנים, ועתה מה שתחפוץ קח מהם. והיו האריות מתייעצים, והלך ולקח גמל ופרה, והחזיר להם עוד גמל ופרה. אמרו לו: אדונינו, אין אנו אוכלים גמל, תן לנו פרה וקח הגמל. ואכלו שם, והארי אכל הגמל. אמרו לו: אדונינו, האם תחפוץ לאכול בשר צלי? ורמז להם, ונתנו לו ואכל, ורמז להם שהוא טוב. אמרו לו: אדונינו, חפץ אתה לשתות? ורמז להם, ונתנו לו ושתה. ורמז להם שילכו לשלום, והראה להם פירות ביער שיאכלו. והיה יודע הארי שלסטים היו ביער בסמוך, וצעק ובאו אריות הרבה והרגום, שלא יעשו רעה ליודים שהאכילו אותו מרצון נפשם.
ושם, סוף אות מה: "ועוד, ארי אחד בין החיל הכיר המלך, ויודע ע' לשון, וכל הנחשים והפתנים גם כן".
חכם באשי כתב:ספר זה באמת מרתק.
בספר זה דן ר' יהודה החסיד בעניני אמונות ודעות ומוכיח את דבריו ע"פ תופעות טבע.
הוא אינו באוצר המקוון.
חכם באשי כתב:ווונדערלעך,
האם גם מי שיגיע לדברי המאירי הנ"ל "מקיים מצוות תלמוד תורה"?
או שאתה כה מחמיר, ועל הלומד לדלג שני משפטים אלו?
אליהוא כתב:למרות שכיום לעיקר הרעיון אין מקום כמעט, כי התופעות שלא ידע לה הסבר, כיום יודעים, [למשל מגנט, חוש ריח של כלבי ציד, ועוד],
איש_ספר כתב:רבינו יצחק אור זרוע מעמודי ההלכה האשכנזית, שנים המה רבותיו: האחד הוא רבינו אליעזר הלוי ה"ה ראבי"ה והשני הוא רבינו יהודה החסיד. דעת לנבון שרבינו האו"ז לא החשיבו כרבו על שום שלמד אצלו שיחת דקלים, שיחת חיה ועוף, אלא על שום שהאכילו מלחמה של תורה, מקרא תלמוד והלכתא. ואכן שמועותיו של ריה"ח בתלמוד נזכרו אף בפי רבותינו הצרפתים בעלי התוס' בש"ס בכ"מ.
איש_ספר כתב:רבותינו חסידי אשכנז יורדי המרכבה, ועל צבאם ריה"ח, אביו שמואל 'הנביא' ותלמידו רבינו אלעזר 'הרוקח' לא נתייחדו ונתפרסמו אלא בשל חכמתם העמוקה בסודי שמות הק', בכוונות התפילה, בתיקוני תשובה ובדרישת אותיות שבתפילה. ולא בשל עיסוקם ב'מאגיה' ובעניני כישופים.
איש_ספר כתב:[אע"פ שאין מן הראוי לכתוב בלא עיון מספיק: יש לשער שכל הכתבים הנדפסים בעת האחרונה, אינם מחיבור ריה"ח עצמו אלא מבית מדרשו, שהרי אף ס"ח גופיה אפשר שלא נכתב על ידו. דוגמת פירושי רגמ"ה הנדפסים בגליוני השסי"ן, שכיון שנכתבו במגנצא בישיבתו ובבתי מדרשו של רגמ"ה, תולים בשמו. וא"ש את"ם]
ווונדערלעך כתב:אולי מישהו יוכל להסביר לנו מאי נפ"מ אם אריה יודע 70 לשון, ואם נשר ואם לויתן יודעים?
האם מי שמתעסק בדברים הללו מקיים מצות תלמוד תורה? וא"כ לאיזה חלק בתורה זה שייך?
האם באמת זה מוסמך שר' יהודה החסיד ז"ל התעסק בדברים הללו? ואם הוא אכן התעסק, האם זה אומר שגם לנו יש חלק בדברים הללו?
כל ההתעסקות בזה, נראה לענ"ד מאד מוזר ומאד זר. וגם מאד מיותר.
אני מקוה שלא חטאתי בלשוני, ואולי היה לי ליזהר יותר, אבל מה לעשות, השאלות האלו מנקרות מאד מאד.
ישראל הר כסף כתב:האם יש מי שיודע לבאר בצורה ברורה איך באמת ההתיחסות לכל דברי המדע המוזכרים בספרי קדמונינו,
חכם באשי כתב:ישראל הר כסף כתב:האם יש מי שיודע לבאר בצורה ברורה איך באמת ההתיחסות לכל דברי המדע המוזכרים בספרי קדמונינו,
(ההדגשה במקור)
דבר ברור לא תמצא מעולם (כמעט). תמיד יש דעות לכאן ולכאן, ועוד מגוון דעות בין שתי הקיצוניות.
באופן כללי, ראה נא בספרו של ד"ר יהודה לוי, תורה ומדע (אני מקווה שזה שמו המדוייק של הספר).
ועיין גם (-להבדיל-?) באנצי' פחד יצחק, בדבריו על הריגת כינים בשבת.
והדברים ארוכים ועתיקין.
והערה אישית:
האם אינך נאה דורש ונאה מקיים? - מה עם ביטול תורה.
מבי מדרשא כתב:באשר לך באשי, איך למען ה' אתה בקיא בכל הספרות האקדמית הזו
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: Bing [Bot] ו־ 314 אורחים