חקר כתב:מיבדרא בהיכלי תורה שמועתו של מרן הגרא"מ שך זצ"ל בשם הגרא"ז מלצר זצ"ל בשם הנצי"ב בשם הר"ן שחג השבועות יום דין הוא על תורה.
מעודי תמהתי כמו רבים על המשך פרסומה של שמועה זו בשם הר"ן אחר שכל כתבי הר"ן נבדקו ולא נמצא דבר זה באחד מהם, כי אם בשל"ה הקדוש בשם ספר תולעת יעקב להר"מ בן גבאי [מגדולי מקובלי ספרד הקדמונים].
עתה צדה את עיני באחד מבתי המדרש מודעה המצטטת את הדברים, ובשוליה נכתב בשם הגרא"י זלזניק זצ"ל [תלמידו של הגרא"ז] שהסיבה לטעות זו נובעת מכך שבאוצר הספרים של הגרא"ז ספר דרשות הר"ן היה כרוך יחד עם ספר תולעת יעקב הנ"ל ונתחלפו זה בזה.
יתכן שלחכמים דכאן הדברים ידועים מכבר, עכ"פ לדידי ולדכוותי מחודשים הם ומניחים את הדעת [מלבד מסירת שמועה זו בשם הנצי"ב שעדיין אינה מיושבת בכך].
היא שיחתי כתב:ובספר תולעת יעקב כתוב כך?
מהו המקור לזה? אכן חיפשתיו
ספר 'פרקי השנה' (להר"ר צבי יברוב שליט"א) ר"פ נב (עמ' שז-שח) כתב:מרן הגרא"מ שך (שליט"א)[זצ"ל] [היה] רגיל להביא בשם מרן הגרא"ז מלצר זצוק"ל כי נמצא בדברי הר"ן, שיום חג השבועות הוא "יום הדין לתורה". מרן (שליט"א)[זצ"ל] העיר כי לא מצא איה מקום דברי הר"ן, אבל כפי שנראה להלן, יש גם מקורות אחרים לדברים אלו.
היא שיחתי כתב:מה הם המקורות שהרב יברוב מביא?
בכמה מספרי החסידות ראיתי באופן דומה בשם הרה"ק ממז'יבוז' זי"ע.
ועל דרך זה פירשנו אמרם ז"ל בעצרת על פירות האילון וכו' פירות הם חידושי דאורייתא, לזה ביום מתן תורה מתעורר בכל שנה אור זה להלוריד אור חדש לעולם, ונידונים בו הצדיקים מי שיחדש כך חידושין ומי כך, זה בכה וזה בכה, אם בגלוי אם בסתר, לפי קדושת כל אחד וכו' וצריך לזה אתעורתא דלתתא לעסוק בתורה ביום זה וכו'
יגאל10 כתב:בכמה מספרי החסידות ראיתי באופן דומה בשם הרה"ק ממז'יבוז' זי"ע.
חקר כתב:הרי כבר הערתי על כך בסוף הודעתי שנקודה זו עדיין אינה מיושבת.
ביקוש האמת כתב:אוי כמה זה כואב שהציבור בכללותו חוזר כל שנה שהרב ש"ך וכו' על אף שבר"ן זה לא כתוב, כאילו שלגדולים היה איזה ר"ן בכת"י וד"ל
וכמו שראיתי מפרסמים כל מיני דברים בשם ספרים הקדושים- על אף שאף אחד לא מצא כן בספרים הקדושים.
צ"ע מאי אתא לאשמועינן הן כל דבריו של הנ"ל הוא בשמחה יתירה ובזה יישוב להמשך קושיתו.נוטר הכרמים כתב:הסתובב בצהלה ממקום למקום
גם זו לטובה כתב:אוצר החכמה כתב:היה ראוי שיאמר אני שמעתי ממורי ורבי דבר זה בשם הר"ן אבל אני לא מצאתיו אלא בתולעת יעקב ובשל"ה. אבל מה הפליאה העצומה?
(וודאי שחשוב לדייק בשמעתתא כרחבא דפומבדיתא אבל מה ההתקפה הגדולה?)
כמד' שהגראמ"ש האמין עד יום מותו שיש כזה ר"ן ויותר אכמ"ל
המעיין בשיטת תוד"ה תורה (שבת פט. א) יבין, שחה"ש הוא זמן עת רצון למעלה, והשי"ת מטריד את המקטרג על עם ישראל, כדוגמת הטרדתו בשעת התקיעות בר"ה ויום הקדוש דצום יום הכיפורים.
למאי_נמ? כתב:בישורון יב (ניסן תשס"ג) עמ' תרי ואילך, יש מאמר של הג"ר עזריאל אוירבך, יום הדין דעצרת.היא שיחתי כתב:מה הם המקורות שהרב יברוב מביא?
בעיקר חמדת ימים (ח"ג חג השבועות פ"א), השל"ה בשם תולעת יעקב (הנ"ל), שפת אמת שבועות תרס"א ד"ה המנהג לעסוק, בנין עולם (פט"ז אות ה) בשם צרור החיים הרב החיד"א בכ"ד. בספר פרקי השנה הנ"ל מלקט את הדברים, דן בהם ומסדר אותם בטוב טעם. - מומלץ!
טריד בגירסיה כתב:משולש כתב:בכל אופן שבועות הוא "זמן מתן תורתנו". וכנראה כמו שבכל דור ודור "כאילו יצא ממצרים" ככה גם בשבועות יש מתן תורה כל שנה.
בזמן שהיו מקדשין עפ"י הראיי' ושבועות הי' יכול לחול בה' או בז' סיון ואז אינו "זמן מתן תורתנו" (עיי' שו"ע הרב או"ח סתצ"ד ס"א) האם נאמר שו' סיון הי' מתן תורה של אותה שנה?
טריד בגירסיה כתב:להלכה נפסק שהתורה נתנה בו' ולכן אומרים אז זמן מתן תורתנו. השאלה שלי היא לדבריך שבכל שנה חוזרת קבלת התורה, מה יהי' כשו' סיון אינו חל בעצם יום חג השבועות.
חזור אל “בין פסח לעצרת - ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ואורח אחד