בהברייתא ו. נחלקו התנאים בזמני הגשמים והגמ' מקשה שבשלמא זמני רביעה ראשונה ושלישית יש נפק"מ להלכה ולמעשה לגבי זמן שאלת גשמים ותענית על עצירת גשמים, אלא זמן רביעה שניה למאי נפק"מ, ויש על זה ד' תירוצים בהגמ' ו: לנדרים, לזיתים, לשבילי הרשות ולבער פירות שביעית.
וקשה לי שלכל הד' דברים מוכרח שלא 'זמן' הרביעה משנה אלא עצם ירידת רביעה שניה, וא"כ שוב קשה קושית הגמ' למאי נחלקו בזמן רביעה שניה, אם לכל הדינים צריכים לחכות שירדו הגשמים בפועל?