לפני שארחיב את הדיבור, ודאי שאין כוונתי על החיילים בצבא, שהרי כבר האריך הרמב"ן תחילת פרשת וישלח שאין דרך ישראל כלל ליצא למלחמה בזמן הגלות, ומה שאמר יעקב אבינו דורון תפילה ומלחמה, פירוש "לינצל ולברוח" וז"ל ויש בה עוד רמז לדורות כי כל אשר אירע לאבינו עם עשו אחיו יארע לנו תמיד עם בני עשו, וראוי לנו לאחז בדרכו של צדיק שנזמין עצמנו לשלשת הדברים שהזמין הוא את עצמו, לתפלה ולדורון ולהצלה בדרך מלחמה, 'לברוח ולהנצל', א"כ ודאי אין כווונתי לשכת הכור ההיתוך,
רק כוונתי היא לאותם אנשים שרואים שבא סכנה לידם, ע"י גויים ויש להם 2 אופציות, או לברוח ולינצל או לצאת למלחמה נגדם, מה הם צריכים לעשות, הילכתית, כאשר על הצד שהם יצאו למלחמה נגדם יש חשש שאחד מהם ימות, האם ההולך למלחמה הוא מאבד עצמו לדעת?
לכאורה מבואר מרש"י בברכות דאם יש חשש סכנה אסור ליכנס למקום סכנה
ידועים דברי הגמרא בברכות ג ב
שכיון שעלה עמוד השחר נכנסו חכמי ישראל אצלו, אמרו לו: אדונינו המלך, עמך ישראל צריכין פרנסה. אמר להם: לכו והתפרנסו זה מזה. אמרו לו: אין הקומץ משביע את הארי ואין הבור מתמלא מחוליתו. אמר להם: לכו ופשטו ידיכם בגדוד.
ומבואר בגמרא שלפני יציאה למלחמה צריך כמה תנאים
1. מיד יועצים באחיתופל ונמלכין בסנהדרין,
2. ושואלין באורים ותומים.
אמר רב יוסף: מאי קרא? - (דכתיב) ואחרי אחיתפל בניהו בן יהוידע ואביתר ושר צבא למלך יואב. אחיתופל - זה יועץ, וכן הוא אומר ועצת אחיתפל אשר יעץ בימים ההם כאשר ישאל (איש) בדבר האלהים; בניהו בן יהוידע - זה סנהדרין, ואביתר - אלו אורים ותומים, וכן הוא אומר: ובניהו בן יהוידע על הכרתי ועל הפלתי
ורש"י מפרש יועצים באחיתופל - איזה הדרך ילכו, והיאך יציבו מצב ומשחית, וטכסיסי מארב מלחמה.
ונמלכין בסנהדרין - נוטלין מהם רשות, כדי שיתפללו עליהם.
ושואלין באורים ותומים - אם יצליחו.
ומשמע מרש"י שאם לא יצליחו אסור לצאת למלחמה, משום חשש סכנה, ורק אם בודאות יצליחו במלחמה אז מותר לצאת,
אמנם במשנה ברורה בהלכות שבת סי' שכט סעי' ח'
כותב המ"ב על מש"כ השו"ע הרואה ספינה שיש בה ישראל המטורפת בים, וכן נהר שוטף יחיד הנרדף מפני אנס, מצוה על כל אדם לחלל עליהם שבת כדי להצילם.
כותב המ"ב (סקי"ט) כדי להצילם - ומ"מ אם יש סכנה להמציל 'אינו מחויב' דחייו קודם לחיי חבירו (או"ה) ואפילו ספק סכנה נמי עדיף ספיקו דידיה מודאי דחברו אולם צריך לשקול הדברים היטב אם יש בו ספק סכנה ולא לדקדק ביותר כאותה שאמרו המדקדק עצמו בכך בא לידי כך [פתחי תשובה חו"מ סי' תכ"ו]
ומשמע מהמ"ב שרק אינו מחוייב, אבל אילו הוא רוצה ללכת וליכנס למקום סכנה הרשות בידו,