הפלא ופלא כתב:האמת כמובן נמצאת אי שם באמצע.
ברור שרבים מהסיפורים לא הצטיינו בדיוק של תאריך ואישים.
אפילו הספרים אשר די מקובלים היום, לא בהכרח דייקו במאה אחוז. אפשר לברר עם הזקנים שעוד נמצאים אתנו, ויאמרו לך על ספר שאצלך הוא תורה מסיני, שלפני המלחמה זה היה נחשב כספר ליקוט בעלמא שמישהו רשם מה ששמע פה ושם מפי חסידים, מבלי שחקר ודרש אחריהם.
לענינינו,
יתכן שמי שסיפר זאת להרב מנאסויד לא דייק, או אולי הכותב של הספר 'גדולת יהושע' לא כתב בדיוק כפי ששמע, ויתכן גם ששניהם לא דייקו, וכך יצא מה שיצא...
א גאליציאנער כתב:דוגמה קטנה אך מחכימה בכדי להבין את המשמעות של דקדוק בסיפור וידיעת הפרטים הקטנים...
בקובץ "ברך ה' חילו" שהוציאה לאור ישיבת חכמי לובלין לרגל אחד הדינרים, הובא הסיפור הבא, באחד הפעמים כששהה רבי איציקל געווירצמאן - הרבי מפשעווארסק זצוק"ל - באר"י, כשהיה בשולחן הטהור של כ"ק מרן מהר"א מבעלזא זיע"א בסעודה שלישית, פנה אליו הרה"ק מבעלזא תוך כדי אמירת "יצווה צור חסדו", ושאל אותו, "חז"ל אומרים שמיום שחרב ביהמ"ק אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה בלבד, יודעים אתם היכן מצויות ד"א אלו כיום? אצל הרב דזיכרון מאיר...[הכוונה כמובן למרן הגר"ש וואזנער שיבלחט"א]" עד כאן תוכן המעשה, ומקורו מפי הרבי מפשעווארסק הרה"צ רבי לייבוש לייזער שליט"א, וכמדומני שכך גם מובא הסיפור בספר "בקדושתו של אהרן" בח"א,
הייתי נוכח כאשר נמצא מאן דהו שסיפר את הדברים לפני זקנים וישישים חסידי בעלזא הזוכרים היטב את הזמנים ההם, ואלו הזדעקו, שקר וכזב! לא ייתכן סיפור כזה כלל ועיקר, ולמראה התמיהה המצטיירת על פני בן שיחם הצעיר יותר, הסבירו, "לו היית נוכח באותו המעמד של אמירת יצווה צור חסדו אצל הרבי הקדוש, היית מבין שכשם שלא ייתכן שבאמצע כל נדרי יאמר כך, הוא הדין הכא נמי..."
והוא אשר דיברנו לאמר, ישנם ניואנסים דקים שמי שיודע אותם יכול להפוך אמת עובדתית כביכול, לזיוף גס,
אין בכוונתי חס ושלום לערער על אמינות הסיפור שסיפר הרבי מפשעווארסק, שהרי לעולם ייתכן וייתכן שקרה כדבר הזה, אחרי ככלות הכל לא היו אלו נוכחים בכל פעם שערך הרב הקדוש מבעלזא את שולחנו, אולם "ריחו" של הסיפור אינו עולה יפה, ולכן יש לפנות אל ברי סמכא ולאמתו, מטרתי היא רק להראות כיצד מה שמתקבל כאמת יכול להפוך במחי פה לשקר, ויש צורך לדעת היטב מה היה ומה נאמר ומי למי ואיך,
או כמו עובדה זו, שהגר"ש וואזנער שליט"א התבטא בפני תלמידיו פעם שמרן מהר"א מבעלזא זיע"א התדיין עמו בשאלות שונות, וכמובן שמי שהיה וזוכר מכחיש שלא ייתכן שמרן קוה"ק יתדיין עם מורה הוראה צעיר..., אבל כנראה שהיו אלו שאלות בהלכה, שכידוע היה מרן מהר"א שולח לשאול את הרב דטשעבין ז"ל או מורי הוראה, וכידוע שיש בנושא זה כמה וכמה עובדות מעניינות,
וכאן גם, לומר שהגר"ש וואזנער חלילה דיבר "אין וועלט אריין?" הנסתרה בינתנו? אבל כל מי שהיה וזוכר יאמר שאין מציאות שכך היה, אלא מאי, צריך לבחון את הסיפור כדבעי ולהסיק את מה שנכון להסיק, ולכן כדאי תמיד לשמוע סיפור במדויק ומבר סמכא.
א גאליציאנער
א גאליציאנער כתב:ידידי הקניזי.
גם אני תלמידו של מורנו ורבנו פוסק הדור והדרו בעל שבט הלוי שליט"א ומתאבק בעפר רגליו כשיש ביכולתי.
ואף אני שמעתי ממנו ברבות השנים כמה וכמה קטעי היסטוריה שונים אך אף לא אחד מהם קשור ברב מבעלזא זכרו הקדוש לברכה, ובמפורש ציינתי שמקור המעשה הוא הרבי מפשעווארסק שליט"א וכפי הנראה הועתק מספרו של ר' אהרן פרלוב 'בקדושתו של אהרן' ששם כמדומה מופיעה העובדה הזו גם כן, כך שאין תימה שלא שמעת סיפור זה.
לגבי הסיפור עם העירוב שמעתי משהו דומה אבל לא על תלמידי רבינו כי אם על תלמידי ישיבות אחרות. אולי שמעתיו מידידי שלמד בסלבודקא דאז והיה הולך רגלית, צריך אני לברר שוב. אבל אם תאמר שאתה יודע שמות וכדומה אז לא אמרתי כלום.
ההשערה לגבי שמיטה השערה יפה היא אך תלמיד רבינו שסיפר לי את אשר אמר רבינו שמע ממנו בצורה שאן כוונתה יכולה להשתמע כאילו נשאל רבינו על דעת חזון איש אלא נשאל מה דעתו שלו בעניין. וכמו שכתבתי כבר.
באשר להתבטאויות של מרן מהר"א על רבינו יבלחט"א באותה עת בה נשלח בנו חורגו לישיבת רבינו אלו הם דברים ידועים ספציפית לסיפור זה התכוונתי שהנו גרגיר של אמת לכל היותר מלובש באדרת שער גדולה של.... - כמובן על הצד שזה לא יכל להיות. אולם לאור דבריך האחרונים...
בידידות
א גאליציאנער
יוסף שרייבער כתב:גאליציאנער אתה בטוח שראית את זה בספר בקדושתו של אהרן ולא בספר בוצינא קדישא?
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 422 אורחים