נהר שלום כתב:איפו מפורש בתורה להיתר
אמסטרדם כתב:קרא איירי בזמן שביהמ"ק היה קיים.
מאירי כתב:אשמח מאד לקבל כל תשובה על השאלה המצו"ב
נהר שלום כתב:אמסטרדם כתב:קרא איירי בזמן שביהמ"ק היה קיים.מאירי כתב:אשמח מאד לקבל כל תשובה על השאלה המצו"ב
תנו רבנן כשחרב בית המקדש השני רבו פירושים בישראל שלא לאכול בשר ולשתות יין. נטפל להם רבי יהושע ואמר להם בני מפני מה אין אתם אוכלים בשר ולא שותים יין? אמרו לו נאכל בשר שמקרבים על גבי המזבח ועכשיו בטל? נשתה יין שמנסחים על גבי המזבח ועכשיו בטל? אמר להם אם כן גם לחם לא תאכלו שכבר בטלו מנחות אמרו לא אין הכי נמי נאכל פירות בלבד אמר להם לא נאכל שכבר בטלו הביכורים אמר להם מים לא נשתה שכבר בטל ניסוך המים בחג שתקו אמר להם בני בואו ואמור לכם אי אפשר שכבר נגזרה גזרה ולהתאבל יותר מדי אי אפשר שאין גוזרין גיזרה על הציבור אלא אם כן רוב הציבור יכולים לעמוד בה...
מפורש כאן שהגזרה נגזרה משום שהיה מותר לאכול בשר במיוחד בזמן שבית המקדש היה קיים
אוצר החכמה כתב:לא צריך להיות מפורש שקרא איירי בזמן שבית המקדש קיים.
מה שכתבו לך הוא שמה הט"ז אומר הוא שאת מה שהתירה תורה לא אוסרים חכמים, הוא אם אוסרים את מה שהתירה אבל אם איסורם הוא בתנאי מסויים או במצב מסויים אין בזה בעייה. ויש לזה ראייה פשוטה חלב מפורש בתורה להיתר ובכל אופן אסרו חכמים לאכלו אחרי בשר. ולמה אין בזה קושיה על הט"ז? כי לא מפורש בתורה שמותר לאכלו אחרי בשר אלא שמותר בכלל, וממילא האיסור לאכלו אחרי בשר לא סותר במפורש את המפורש בתורה, כי האיסור כביכול אומר ששיש מקום לאמירה המפורשת בתורה באכלו לאחר זמן.
הוא הדין כאן איסור משום אבילות על החורבן לא סותר את המפורש בתורה כי לא מפורש בתורה שגם בזמן אבילות על חורבן הבית מותר לאכול בשר.
ארי כתב:בלי קשר לדברים שציינו לעיל, י"ל דאין הציבור יכולים לעמוד אם יגזרו לא לשתות יין לעולם, משא"כ לגזור לתשעה ימים זה גזירה שיכולים לעמוד בו.
מאירי כתב:נהר שלום כתב:אמסטרדם כתב:קרא איירי בזמן שביהמ"ק היה קיים.מאירי כתב:אשמח מאד לקבל כל תשובה על השאלה המצו"ב
תנו רבנן כשחרב בית המקדש השני רבו פירושים בישראל שלא לאכול בשר ולשתות יין. נטפל להם רבי יהושע ואמר להם בני מפני מה אין אתם אוכלים בשר ולא שותים יין? אמרו לו נאכל בשר שמקרבים על גבי המזבח ועכשיו בטל? נשתה יין שמנסחים על גבי המזבח ועכשיו בטל? אמר להם אם כן גם לחם לא תאכלו שכבר בטלו מנחות אמרו לא אין הכי נמי נאכל פירות בלבד אמר להם לא נאכל שכבר בטלו הביכורים אמר להם מים לא נשתה שכבר בטל ניסוך המים בחג שתקו אמר להם בני בואו ואמור לכם אי אפשר שכבר נגזרה גזרה ולהתאבל יותר מדי אי אפשר שאין גוזרין גיזרה על הציבור אלא אם כן רוב הציבור יכולים לעמוד בה...
מפורש כאן שהגזרה נגזרה משום שהיה מותר לאכול בשר במיוחד בזמן שבית המקדש היה קיים
לא הבנתי, היאך מוכח בגמ' שההיתר לאכילת בשר ישנו יותר בזמן שביהמ"ק קיים? מבואר רק בגמ' שמצד הרגש האנושי (כעין ענין ד'בעל נפש') דקשה לאדם שצער החורבן נוגעת ללבו, ליהנות מבשר בזמן החורבן, משא"כ בזמן ביהמ"ק, (ניתן לפרש גם ע"פ מ"ש בברכות ג' א' דשולחנו של אדם דומה למזבח, וא"כ בשעה שקריבין בשר במזבח שייך שיעלה על שולחנו של אדם ג"כ, משא"כ לאחר החורבן, אבל מהכ"ת שבזמן המקדש יש יותר היתר 'מן הדין'?)
מאירי כתב:נהר שלום כתב:איפו מפורש בתורה להיתר
בשר: דברים י"ב כ', וכן בפ' שמיני כל בע"ח הטהורים, וכן בפ' נח לכאו' - אם ניתן להביא ראיה מקודם מת"ת
יין - במדבר ו' כ'
נהר שלום כתב:כי מה הקשר בין אבילות על הבמ"ק לבשר ויין אם לא שדווקא בזמן בית המקדש יש חיוב לאכול את הקרבנות ולנסך את היין ועוד שאבל דווקא שותה יין
נהר שלום כתב:מאירי כתב:נהר שלום כתב:איפו מפורש בתורה להיתר
בשר: דברים י"ב כ', וכן בפ' שמיני כל בע"ח הטהורים, וכן בפ' נח לכאו' - אם ניתן להביא ראיה מקודם מת"ת
יין - במדבר ו' כ'
כן אבל לא כתוב שם שחייב לשתות יין רק שמותר לשתות יין
מאירי כתב:מאירי כתב:נהר שלום כתב:
בשר: דברים י"ב כ', וכן בפ' שמיני כל בע"ח הטהורים, וכן בפ' נח לכאו' - אם ניתן להביא ראיה מקודם מת"ת
יין - במדבר ו' כ'
כן אבל לא כתוב שם שחייב לשתות יין רק שמותר לשתות יין
יעוין בט"ז או"ח תקפ"ח סק"ה, יו"ד קי"ז סק"א, חו"מ סוס"י ב', ויש עוד הרבה אחרונים שכתבו כדבריו, שאף היכא שכתבה התורה דבר הרשות שהוא כהיתר, אין כח ביד חכמים לאוסרו! אע"פ שאינו כתוב בתורה בתורת חובה ומצוה, דעצם מה שמפורש בהיתר בכתוב, אף בתורת רשות, לא גזרו בו חכמים לעקור ההיתר לגמרי באופן שלא ישוייר לו מקום לכתוב להתקיים.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 324 אורחים