א. בעל קורא שהתחיל זה עתה את תפקידו, מחפש ספר שמלמד את חכמת הדקדוק הנצרכת לבעל קורא. הדגש הוא על ספר שמצד אחד מסביר היטב את הענינים גם למי שאין לו יד ורגל בחכמה זו, ומצד שני שיהיה ספר מקיף ומוסמך. אשמח לשמוע את עצותיכם המחכימות...
ב. באגרות משה [ח"ח סי' כ' סעיף ל"ב] כתב שכמו שמקפידים ב"זכור" על קריאת המילה "זכר" ב' פעמים משום המחלוקת בצורת ניקודה של מילה זו, כך צריך להקפיד בעת קריאת פרשת זכור שבפרשת השבוע של כי תצא. וז"ל: וכבר הוריתי דכמו שחוששין לקרוא שניהם זכר וזכר בקריאה דפרשת זכור, צריך גם לקרוא כן בפרשת השבוע, דהוא כשקורין בשבת דפ' כי תצא באלול. והוא עוד כ"ש לדינא דבקריאת פ' זכור אף אם נימא שרק אז הוא מדאורייתא, ליכא הכרח שנצטרך לקריאה תמה, דלא נמצא בגמ' שנדרש ע"ז מקרא כמו שדורשין בק"ש בברכות דף ט"ו ע"ב, דתני ר' עובדיה קמיה דרבא מקרא דולמדתם שיהא למודך תם. אבל בקריאת התורה איכא קפידא גדולה מטעם שנמצא שלא קרא תיבה זה. עכ"ל.
האם יש מי שיודע מקורות נוספים להקפדה זו? וכן מה מנהג הקהלות בזה?