הוגה ומעיין כתב:ספרי הרב חי"א גד - אלו מהם אינם מזויפים?
זו כמדומה רשימת ספריו בהם עשה כבתוך שלו:
פירוש רבינו אלעזר מגרמייזא על התורה - תשי"ט
פירוש רבינו סעדיה גאון - תש"כ-תשכ"ג
פירוש ר’ ישיעי’ די טראני - תשי"ז
פירוש רבינו מנחם מאירי על התורה - תשי"ז
רבנו יוסף בכור שור - תשט"ז (זה אולי כן מקורי?)
פירוש התורה של רבינו אפרים - תש"י
ומה דין ספריו המוקדמים - שלשה מאורות הגדולים, חמשה מאורות הגדולים ועשרה מאורות הגדולים?
אדג כתב:הוגה ומעיין כתב:ספרי הרב חי"א גד - אלו מהם אינם מזויפים?
זו כמדומה רשימת ספריו בהם עשה כבתוך שלו:
פירוש רבינו אלעזר מגרמייזא על התורה - תשי"ט
פירוש רבינו סעדיה גאון - תש"כ-תשכ"ג
פירוש ר’ ישיעי’ די טראני - תשי"ז
פירוש רבינו מנחם מאירי על התורה - תשי"ז
רבנו יוסף בכור שור - תשט"ז (זה אולי כן מקורי?)
פירוש התורה של רבינו אפרים - תש"י
ומה דין ספריו המוקדמים - שלשה מאורות הגדולים, חמשה מאורות הגדולים ועשרה מאורות הגדולים?
פעם ראשונה שאני שומע רינון שכזה, היש לך מקורות לטענות אלו, ועד כמה רחב ה"עשה כבתוך שלו"?
הוא, בכל ספריו, הוא ערבב קש וגבבא בכמויות מדהימות. לא יאומן. והכאב הגדול הוא, שהספרים שלו נתקבלו איך שהוא כאוטנטיים. הנה לדוגמא, הוא ליקט מתוך ילקוט ראובני את כל הקטעים משם הרוקח, אבל הוא חשב שגם הקטעים בשם 'גליא רזא' הם של הרוקח, כי הטעו אחד מספרי הרוקח (האמיתיים) ששמו 'סודי רזיי' או 'סודי רזיא', שג"כ הובא בילק"ר. כך הוא הכניס קטעים שלימים שמקורם ב'גליא רזא' שמקבלת האריז"ל!
ואחרי ש'אין בודקין מן המזבח ולמעלה'.... הקטעים האלו נכנסו ע"י הרב גליס ל'תוספות השלם'.
בקיצור, כל דבר בספריו של חי"א גד צריך לבדוק במקורו. היטב היטב. לא לסמוך עליו במאומה!
הייחוס לר' אפרים ב"ר שמשון, הלקוח מתכנת "אוצר החכמה", הינו מוטעה! (קיים פירוש אחר המיוחס לחכם אשכנזי זה, המצוטט רבות בידי החיד"א, ופורסם לאחרונה בידי: י' קלוגמאנן, פירוש ר' אפרים בר' שמשון וגדולי אשכנז הקדמונים עה"ת, ירושלים תשנ"ב). מחברו של פירוש זה מרבה להביא את דברי רבו, חכם מפורסם, ר' יוחנן בר' מתתיהו הצרפתי (טריויס, ראה עליו: ש"ח קוק, עיונים ומחקרים, ב, ירושלים תשכ"ג, עמ' 298-303 ; י"י יובל, חכמים בדורם, ירושלים תשמ"ח, ע"פ המפתח; י"א דינרי, חכמי אשכנז בשלהי ימי-הביניים, ירושלים תשמ"ד, ע"פ המפתח). וחובר אחרי שנת ה'ק"ע (1410), שהרי הוא מזכיר את ר' חסדאי קרשקש בברכת המתים. ולפי השערת ש' אסף, הוא ר' אפרים אלנקאוה, מחברו של "שער כבוד השם", בנו של ר' ישראל בעל מנורת המאור, ראה: הנ"ל, "פירוש התורה לרבינו אפרים ז"ל", מחקרים לזכרון עמרם קאהוט, ניו-יורק תרצ"ט, עמ' א-ח (על ר' אפרים אלנקאוה, ראה עוד: א' חזן, "מספרד לצפון אפריקה - השירה העברית במעבר", פעמים, 59 (תשנ"ד), עמ' 52 ואילך). פירוש זה פורסם מכתב-יד המצוי בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים Ms. Heb. 28°636 (בקטלוג הממוחשב של הספרייה, מצוי תיאור בלתי מעודכן: "...ועל כן יש להניח כי המחבר חי לפני סוף המאה הי"ג"). חלקים (עם הוספות?) מחיבור זה מצויים גם בכתב-יד גינצבורג-מוסקבה, 1059, דפים 113 ב 129- א.
הוגה ומעיין כתב:כל הכבוד על האיתור! לפחות כעת אנו יודעים מבטן מי כן יצאו הדברים. והדברים מתמיהים מה ראה רחי"א גד ללקט מספרי אחרונים קדמונים ולייחסם לרוקח.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot] ו־ 592 אורחים