חכם באשי כתב:חביבי,
אדם צריך להתרענן (לא מידי הרבה), וגם אני לא התרעתי והסכמתי לענין 'ביטול תורה', למרות שבליבי אני מסכים.
ומה זה 'רשימת נודניקים'?
ישראל הר כסף כתב:אחרי כל הויכוחים, מתכתבים יקרים, האם יש מי שיודע לבאר בצורה ברורה איך באמת ההתיחסות לכל דברי המדע המוזכרים בספרי קדמונינו, ובכלל להתעסקות הרבה שהיתה בתקופות קדומות סביב מדע ופילוסופיה, כשאינני מתכוין לדברים הנוגעים לויכוחים בעניני האמונה שזה מובן לכל מכירי התקופות ומושאי התענינותם של חכמי אומות העולם, ושנכנסו בתוך כרם בית ישראל ושע"כ הוכרחו חכמי ישראל להפקיע מדעות מוטעות, ולברר את האמת עפ"י תורתינו, אלא כוונתי לדברים שהתבארו בהצמדות קנאית לדברי אריסטו- למשל- כאילו דבריו הם חכמה לא ניתנת לפירכה, וכן לדוגמאות שהובאו לדבריהם מעניני הטבע שלא מוכרים כלל בימינו, והדברים מוכרים היטב ל'גולשים' ב'אוצר' המכורים למחקר תורני רחב ולידיעות מענינות, מי יודע פשר דבר אנא יבוא ויודיענו, אבל בבקשה בל נשכח בתורת מי אנו עוסקים, תורת ה' אשר היתה בפי מוסרי התורה מהר סיני.
ישראל הר כסף כתב:ישראל הר כסף כתב:אחרי כל הויכוחים, מתכתבים יקרים, האם יש מי שיודע לבאר בצורה ברורה איך באמת ההתיחסות לכל דברי המדע המוזכרים בספרי קדמונינו, ובכלל להתעסקות הרבה שהיתה בתקופות קדומות סביב מדע ופילוסופיה, כשאינני מתכוין לדברים הנוגעים לויכוחים בעניני האמונה שזה מובן לכל מכירי התקופות ומושאי התענינותם של חכמי אומות העולם, ושנכנסו בתוך כרם בית ישראל ושע"כ הוכרחו חכמי ישראל להפקיע מדעות מוטעות, ולברר את האמת עפ"י תורתינו, אלא כוונתי לדברים שהתבארו בהצמדות קנאית לדברי אריסטו- למשל- כאילו דבריו הם חכמה לא ניתנת לפירכה, וכן לדוגמאות שהובאו לדבריהם מעניני הטבע שלא מוכרים כלל בימינו, והדברים מוכרים היטב ל'גולשים' ב'אוצר' המכורים למחקר תורני רחב ולידיעות מענינות, מי יודע פשר דבר אנא יבוא ויודיענו, אבל בבקשה בל נשכח בתורת מי אנו עוסקים, תורת ה' אשר היתה בפי מוסרי התורה מהר סיני.
הנה ציטוט מתשובות הריב"ש
אמנם, ספרי הטבע המפורסמים, לא מן השם הוא זה, אבל ראוי לימנע מהם, אם הם מתאמצים לעקור עקרי תורתינו הקדושה. ובפרט שני עמודי התוך אשר היא נכונה עליהם, שזהו, חדוש העולם, והשגחת השם יתברך בפרטי המין האנושי. והם מביאים ראיות ומופתים לפי דעתם לקיים קדמות העולם, ושהוא מחוייב מן השם יתברך, כמו שהאור מחוייב מן השמש, והצל מן האילן, ואין יכולת לשם יתברך לשנות דבר מטבעו, ולא להאריך כנף הזבוב, ולא לקצר רגל הנמלה; כמו שאין יכולת בשמש לשנות האור הנמשך ממנו, ולא האילן הצל. וכן, שהשגחת השם יתברך לא תהיה במה שהוא למטה מגלגל הירח. וכתבו בספריהם, שאין ידיעה שלמה רק אותה שהיא מצד החקיר', לא מצד הקבלה. ואנחנו מקבלי האמת, דעתנו, שהתורה שלנו שלמה, שבאה אלינו במעמד הר סיני מפי הגבורה ובאמצעות אדון הנביאים ע"ה, היא למעלה מהכל, וכל חקירתם אפס ותהו לערכה. ובפרק חלק (צ) שנינו: ואלו הן שאין להם חלק לעולם הבא: האומר: אין תחיית המתים מן התורה, ואין התורה מן השמים, ואפיקורוס; רע"א: אף הקורא בספרים החצונים. ואמרו בגמרא: תניא: ספרי מינין. היש ספרי מינין יותר מאלו, שמביאין מופתים וראיות להכחיש עקרי התורה? ולא אמר ר' עקיבא: המאמינים בספרים החיצונים, אלא: אפילו הקורא אותם, פן יטו את לבבו להאמין בדבריהם, כמו שקרה לאלישע אחר. דאמרינן בפרק אין דורשין (טו:): אמרו עליו על אלישע אחר: בשעה שהיה עומד מבית המדרש, הרבה ספרי מינין נושרין מחיקו. וכבר שאל הנגיד רב שמואל הלוי ז"ל, מרבינו האי גאון ז"ל, אם מותר להתעסק באותן החכמות. והשיב לו, וז"ל: תקון הגוף, ומשור הנהגת האדם, הוא עסק המשנה והתלמוד (רמ"א יו"ד סי' רמ"ו ס"ב) ואשר טוב לישראל. כי למוד התורה יועיל לעצמו ולאחרים שכמותו, ויועיל לעמי הארץ, כי ימשכם לדרכי התורה והמצוה. [b][b]ואשר יסיר לבו מזה, ויתעסק בדברים ההם, יסיר מעליו תורה ויראת שמים, ויפסיד באותן הענינים, כי יסלק מעליו כל דברי תורה לגמרי. ומזאת ההסרה, יארע לאדם שישבש דעתו, עד שלא יחוש לעזיבת התפלה. [/b]אבל, אשר ימסרו עצמם לתורה ויראת שמים, יצא ל[/b]הם מזה, כי ינהגו כל ההמון לאחרית טובה בלא פקפוק, ולא ישימו שום ספק בהקב"ה. ואם תראה, שאותן בני אדם המתעסקים באותן חכמות, יאמרו לך כי הוא דרך סלולה, ובזה ישיגו ידיעת הבורא, לא תאבה להם, ודע כי יכזבו לך באמת. ולא תמצא יראת שמים ויראת חטא וזריזות וענוה וטהר' וקדוש', אלא במתעסקים במשנה ובתלמוד. עכ"ל התשובה ההיא. גם הרשב"א ז"ל כתב בכתב אחד שלח למנוע אותם המרגילים בניהם בלמוד אותן חכמות. וז"ל: והנער היולד על ברכי חכמת הטבע, וירא' ראיות ארסטו' עליו שבע, באמת יאמין בו, ויכפור בעקר; ואם נשיב אליו, כל שכן שפקר. ע"כ. ואין להביא ראי' מהרמב"ם ז"ל. כי הוא למד קודם לכן כל התורה כולה בשלמות, הלכות ואגדות, תוספת', ספרא וספרי וכולי' תלמודא, בבלי וירושלמי, כמו שנראה מספר משנה תורה שחבר. וכדי להשיב את האפיקורוס, עשה ספר המור', לסתור המופתים והראיות שהביא הפילוסוף לקיים קדמות העולם, וכן בענין ההשגחה. ולפי שהיו בזמנו הרבה מישראל נבוכים בעקרי התורה, מפני מה שלמדו מן החכמה ההיא. ויש לומר כמש"א ז"ל (חגיגה ט"ו:) על רבי מאיר: היכי גמיר תורה מפומי' דאחר וכו'? והית' התשוב': רבי מאיר קרא אשכח ודרש: הט אזנך ושמע דברי חכמים, ולבך תשית לדעתי, לדעתם לא נאמר, אלא לדעתי, כלומר, שרשעים הם, ועכ"ז אמר הט אזנך. ובארו שם: הא בגדול, הא בקטן; כלומר, כשהתלמיד אדם גדול, מותר שיבור הסולת וישליך הפסולת; כמו שאמרו שם: ר"מ רמון מצא, תוכו אכל, קליפתו זרק. ולכן הביא הרמב"ם ז"ל בראש ספר המור' פסוק זה של: הט אזנך וכו'. ועכ"ז לא נמלט הרב ז"ל מהמשך קצת אחר החכמה בקצת המופתים, כגון בבן הצרפתית ובמעמד הר סיני, ואולי לא היתה כונתו רק באשר לא יוכל להשיב האנשים ההם לגמרי מן הקצה אל הקצה. ובאר להם ענינים מעטים מן התורה בדרך מסכמת אל הפילוסופיא, וגם זה כתבו ברמז ובהעלם. גם במלאכים שנראו לאברהם אבינו ע"ה אמר שהיה במראה הנבוא'; וכבר השיב עליו הרמב"ן ז"ל בפירוש התורה שלו (בפרשת וירא). והחכם רבי לוי ז"ל, גם הוא הי' חכם גדול בתלמוד, ועשה פירוש נאה לתורה ולספרי הנביאים, והלך בעקבות הרמב"ם ז"ל. אמנם, גם הוא הטו את לבבו אותן החכמות הרבה מדרך האמת, והפך דעת הרב רבינו משה ז"ל בקצת ענינים, כגון בענין ידיעת השם בעתיד האפשרי, וכן בעמידת השמש ליהושע, והשיב צל המעלות אחורנית, כתב דברים שאסור לשומעם, וכן בהשארות הנפש, ובהשגחה בענין עונשי הרשעים בעה"ז. כמ"ש כל זה בספרו, קראו מלחמות השם. ומעתה, ישא כל אדם קו"ח בעצמו: אם שני המלכים האלה, לא עמדו רגליהם במישור בקצת דברים, כבודם במקומם מונח; ואם היו גדולי העולם, איך נעמוד אנחנו אשר לא ראינו מאורות, לערכם. וכמה וכמה ראינו פרקו עול התפלה, נתקו מוסרות התורה והמצוה מעליהם בסבת למוד אותן חכמות. וכמ"ש רבינו האי גאון ז"ל בתשוב' שכתבתי למעל'.
ואנחנו עדיין רוצים שבאוצר יכניסו כל ספר ללא ביקורת..... רחמנא ליצלן מהאי דעתא.
מבי מדרשא כתב:באשר לך באשי, איך למען ה' אתה בקיא בכל הספרות האקדמית הזו,
שמואל ברמה כתב:מה??? איך ידעו להשיב על הדעות הכופרות אם לא ידעו אותם?
ובעניין לדעת את מדעי העולם וודאי יש עניין לעסוק בהם. הלא כן?
ואמר באחרונה,כי הדעת גמורה, שישיב האדם אל ליבו עד שיתברר לו בראיות כי השם הוא לבדו ע"כ אמר "וידעת היום ושבות אל לבבך.
ישראל הר כסף כתב:אחרי כל הויכוחים, מתכתבים יקרים, האם יש מי שיודע לבאר בצורה ברורה איך באמת ההתיחסות לכל דברי המדע המוזכרים בספרי קדמונינו, ובכלל להתעסקות הרבה שהיתה בתקופות קדומות סביב מדע ופילוסופיה, כשאינני מתכוין לדברים הנוגעים לויכוחים בעניני האמונה שזה מובן לכל מכירי התקופות ומושאי התענינותם של חכמי אומות העולם, ושנכנסו בתוך כרם בית ישראל ושע"כ הוכרחו חכמי ישראל להפקיע מדעות מוטעות, ולברר את האמת עפ"י תורתינו, אלא כוונתי לדברים שהתבארו בהצמדות קנאית לדברי אריסטו- למשל- כאילו דבריו הם חכמה לא ניתנת לפירכה, וכן לדוגמאות שהובאו לדבריהם מעניני הטבע שלא מוכרים כלל בימינו, והדברים מוכרים היטב ל'גולשים' ב'אוצר' המכורים למחקר תורני רחב ולידיעות מענינות, מי יודע פשר דבר אנא יבוא ויודיענו, אבל בבקשה בל נשכח בתורת מי אנו עוסקים, תורת ה' אשר היתה בפי מוסרי התורה מהר סיני.
חכם באשי כתב:זכרוני שראיתי באיזה ספר (כנראה, של אחד הראשונים), שאריה לויתן ונשר יודעים את שבעים לשון. ומסופר שם, שאיזו קבוצה של אנשים שוחחה עם אחד מהם.
מישהו יכול למצוא את אבדתי.
אני יודע שבפרקי ר' אליעזר, פרק י (לערך), נזכר שיונה הנביא דיבר עם הלוויתן. אך לא כתוב שם יותר.
שמואל ברמה כתב:א. אבל יש לדעתם ראיות שמכחישות את אותה קבלה, הלא זה לא דבר מוסכם. כגון קדמות העולם.
ב. זה לא דבר כזה פשוט:
ואמר באחרונה, כי הדעת גמורה, שישיב האדם אל ליבו עד שיתברר לו בראיות כי השם הוא לבדו ע"כ אמר "וידעת היום והשבות אל לבבך.
אבן עזרא על עשרת הדברות בדברה הראשונה (שמות ).
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 511 אורחים