ידוע ומפורסם בפוסקים שהאדם אחראי על מעשי אשתו. וכן ידוע מה שדברו חכמים על מי שיש בידו להוכיח ואינו מוכיח. וכן על החובה לאפרושי מאיסורא.
וכאן מגיעה השאלה. אך ראשית ברצוני לבקש מכל הקהל הקדוש הזה שלא לקפוץ ולענות דברים שאינן ממין העניין לפי שיש בדבר צד נגיעה למעשה.
אם יראה האדם להדיא שאשתו נוהגת בכמה דברים שאינם כשורה, ובפרט שהמעשים הנ"ל מכוונים נגדו באופן אישי. עד כמה מותר ללכת על מנת להרחיקה ממעשי עוול אלו.
עוד יש להדגיש כי שאלה זו אינה אישית כלל אלא היא שאלה תיאורטית כללית.
בתודה מראש לכל העונים.