איש_ספר כתב:לפרסם קידוש החודש או זכר לקידוש החודש. [ויש בזה גם בדרושי האר"י שבכת"י].
איש_ספר כתב:... נראה להם כהר.
איש_ספר כתב:אנציקלופדיה תלמודית כרך ט, הלל [טור שצ]
ה. ימים שאין גומרים. בראש חודש אין מצוה לקרוא את ההלל195, שנאמר: השיר יהיה לכם כליל התקדש חג, והוא אינו מקודש לחג, שאינו אסור בעשיית מלאכה196, ואותה שאמרו ששמונה עשר ימים היחיד גומר בהם את ההלל197, אין הכוונה שבשאר הימים, וראש חודש בכללם, קוראים ואין גומרים, אלא שאין חובה כלל לקרוא198, וגומרים שאמרו מובנו קוראים199, ולא היחיד בלבד, אלא [טור תד] אף הצבור אינו קורא מן הדין, ויחיד שאמרו הוא מפני שכל זמן שאין כל ישראל מתקבצים יחד, אפילו הם כמה אלפים, יחידים נקראים200. ומכל מקום מנהג הוא לקרוא את ההלל בצבור201. בימי האמוראים לא נהגו בקריאת הלל בראש חודש אלא בבבל ולא בארץ ישראל202. הטעם למנהג זה כתבו ראשונים שהוא כדי לעשות זכר לקידוש החודש203 או שיתפרסם הדבר שהוא ראש חודש204, ולכן בני ארץ ישראל לא היו קורים הלל בראש חודש, מפני שהיו מקדשים על פי הראייה, ודי להם בזה, אבל בני בבל קורים, לפי שלא היה להם היכר אחר205. ויש שכתבו שנביאים אחרונים הנהיגו את ישראל לקרותו בראש חודש בדילוג206. ויש שכתבו סמך לזה מן המקרא, שנאמר: הללו הללו שתים עשרה פעמים207, כנגד שנים עשר חודש, וכנגד חודש העיבור כופלים הפסוק כל הנשמה תהלל וגו', ושם נאמר הללו אל בקדשו, והיינו קידוש החודש208. ולפי שאין הקריאה בראש חודש אלא מנהג, קוראים אותו בדילוג209. יש שכתבו טעם להדילוג, מפני שהוא יום כפרה וסליחה על התינוקות שלא תפול אסכרה עליהם210, ודומה לראש השנה ויום הכפורים שאין אומרים בהם הלל211.
195. ערכין י ב; רמב"ם חנוכה פ"ג ה"ז.
196. ערכין שם ורש"י ועי' לעיל: הימים הקבועים, וע"ע ראש חודש.
197. עי' לעיל, שם.
198. תוס' ברכות יד א וסוכה מד ב ותענית כח ב וערכין שם; רא"ש ברכות שם; רשב"א שם.
199. רשב"א ורא"ש שם והוכיחו מק"ש שאמרו ותיקים היו גומרים אותה כו' בברכות ט ב והכוונה קוראים. וע"ע הנץ החמה וע' קריאת שמע שאף שם הרבה פוסקים סוברים גומרים פירושו גמר ממש.
[טור תד] 200. בה"ג סוף הל' לולב; הלכות ראו עמ' 31; הלכות פסוקות לרב יהודאי גאון ע"י ששון ירושלים תשי"א עמ' לז; רי"ץ גיאת ח"ב עמ' ד בשם פסוקות; המנהיג הלל סי' ל; העיטור ח"ב הלל בשם בה"ג; תוס' ברכות יד א ושאר מקומות שלעיל; רשב"א ורא"ש ברכות שם; ר"ן שבת פ"ב וסוכה פ"ד; מחזור ויטרי עמ' 194; או"ז ח"ב סי' תנה, ועוד.
201. תענית כח ב מנהג אבותיהם בידיהם; רי"ף שבת פ"ב; רמב"ם חנוכה פ"ג ה"ז. על הקריאה ביחיד, עי' להלן: היחיד.
202. עי' תענית שם רב איקלע לבבל כו'. ועי' ר"ן שבת פ"ב ד"ה תנא יחיד ובמאירי תענית שם במשנה החמישית ומ"מ חנוכה שם.
203. שמ"ק ברכות יד א; מאירי תענית כח ב.
204. מאירי שם.
205. כפתור ופרח פי"ד הוצ' לונץ עמ' שנז.
206. פי' ר' מיוחס פ' בא, הובא בתורה שלמה שם אות רפז. על הדילוג, עי' להלן.
207. תהלים קנ.
208. ארחות חיים ראש חודש סי' ג; שבלי הלקט השלם סי' קעב ותניא סי' לב ובסוף ס' לקוטי פרדס בשם גאונים.
209. תענית שם; רמב"ם חנוכה שם; טוש"ע רכב ב.
210. עי' תענית כז ב, אבל לא הוזכר שם ראש חודש.
211. לבוש תכב, ועי' לעיל על ר"ה ויוהכ"פ.
-------------------------
לגבי דרושי האר"י, שלא אגנוב דעת הבריות: לא זכיתי עד הנה להיות מצוי בכתבי האר"י הנדפסים וכ"ש אלו שבכת"י. אלא שראיתי ראשי פרקים של הדרוש, בתיאור על כתב היד המופלא הכולל דרושים רבים של האר"י שלא נדפסו עד הנה. ובכללם דרוש הפותח בטעם אמירת הלל בר"ח.
כתב היד עתיד לראות אור בקרוב בקול רעש גדול. ועד כאן התירו לגלות...
זקן ששכח כתב:אי"ס, חפשתי בין הר המלל שהעתקת ולא מצאתי טעם וסיבה לקריאת הלל בראש חודש.
איש_ספר כתב: הטעם למנהג זה כתבו ראשונים שהוא כדי לעשות זכר לקידוש החודש203 או שיתפרסם הדבר שהוא ראש חודש204,.... ויש שכתבו סמך לזה מן המקרא, שנאמר: הללו הללו שתים עשרה פעמים207, כנגד שנים עשר חודש, וכנגד חודש העיבור כופלים הפסוק כל הנשמה תהלל וגו', ושם נאמר הללו אל בקדשו, והיינו קידוש החודש208
זקן ששכח כתב:אי"ס, תודה על טרחתך.
לצערי עדיין אין הדברים ברורים אצלי, וכפי ששאלתי בראשונה: האם היה מנהג לקרא את ההלל בעת קידוש החודש? אפילו אם כן, איזה סוג זכר זה אם נקרא הלל בשחרית (מן הסתם, בדר"כ לא היה קדוש החודש על הבוקר, שהרי חיכו לעדים, אח"כ בדקום ורק לאחמ"כ קדשו החודש) ועדיפא לקבוע קריאת הלל במנחה? ועוד שאלות יש כאן, לכן אשמח לקבל טעם ברור.
יאיר כתב:
זקן ששכח כתב:יאיר כתב:
"...ולכן בני ארץ ישראל לא היו קורים הלל בראש חודש, מפני שהיו מקדשים על פי הראייה, ודי להם בזה..."
אתנחתא כתב:החידוש הגדול והמסחרר על כתב יד חדש של האריז"ל שאם אני מבין נכון מדובר בתוכן מחודש וחדש (ולא עוד וואריציה של הדרושים מתלמיד זה או אחר). והאם זה מרח"וו? ואיפה היה הכתב עד כעת?
איש_ספר כתב:בחפץ לב. ממולץ שתעיין קודם במקורת החשובים שצוינו כאן, באם לא תמצא בהם כדי שביעה לשאלותיך, נתקדם.
אתנחתא כתב:לזקן,
באם אינך אוהב הטעם של זכר לקידוש החודש, למה אינך מקבל הטעם היפה של הראב"ד "של ראש חדש בברכה תקנוהו כדי לפרסמו שהוא ראש חדש", מכיון שבלי זה היום אינו זוכה לתהודה וביאר הדבר יפה בכפתור ופרח, שכן בבבל לא נהגו בקידוש החודש ולכן צריכים זכר מיוחד (אם כי קצת צ"ע דהלא יש תפלת מוסף וקריאה גדולה ומיוחדת, ומדוע אין זה די?).
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 701 אורחים