ועל זה כבר משל המשילו קדמונינו. לננס הרוכב על גבי ענק עם היותו קטן בעינינו. הנה יש לו עליו העדפה ומותר. לראות ולהביט מרחוק ביותר. והנמשל הוא בחכמי דורות האחרונים הרוכבים ע"ג חבורי הראשונים. אחרי שכבר מצאו כל חכמתם כשולחן ערוך לפניהם. על כן לפעמים יעלו במעלות הסולם להתחכם עוד עליהם.
איש_ספר כתב:האם אין מן הראשונים המפרשים כי אלקים (קודש!) הוא לשון רבים דרך כבוד?
נגלו אליו האלהים - במקומות הרבה יש שם אלהות ואדנות בלשון רבים כמו אדני יוסף אם בעליו עמו ולא נאמר בעלו וכן אלהות שהוא לשון שופט ומרות נזכר בלשון רבים אבל אחד מכל שאר השמות לא תמצא בלשון רבים:
כאשר התעו - לשון רבים ואל תתמה כי בהרבה מקומות לשון אלהות ולשון מרות קרוי לשון רבים. אשר הלכו אלהים. אלהים חיים. אלהים קדושים. וכל לשון אלהים לשון רבים. וכן ויקח אדוני יוסף. אדוני האדונים. אדוני הארץ. וכן בעליו יומת. והועד בבעליו. וא"ת מהו לשון התעו כל הגולה ממקומו ואינו מיושב קרוי תועה. כמו (לקמן כא) ותלך ותתע. (תהלים קיט) תעיתי כשה אובד (איוב לח) יתעו לבלי אוכל יצאו ויתעו לבקש אכלם:
תוך כדי דיבור כתב:
ומעניין לעניין באותו עניין, הרי ציטוט נזיפה דומה שנכתב לפני כמה דורות, בעניין השימוש במטבע הלשון, הרווח גם כיום, "אלוהים אדירים" (בכוונה לא כתבתיו כשם קודש). והדברים יאים גם לנידון דידן:
"המליצה 'אלוהים אדירים' ל"ר, שמבלי משים פלטה קולמוסך, היא גרירה שגגתית מזוֹהָמַת האלילות, תוצאות הספקנות החומרנית... ותהי' לפעמים למכשֹל גם לישרי-לב"
(נראה אם מי מן הקוראים יצליח לזהות את מקור הציטוט...)
אפרקסתא דעניא כתב:תוך כדי דיבור כתב:
ומעניין לעניין באותו עניין, הרי ציטוט נזיפה דומה שנכתב לפני כמה דורות, בעניין השימוש במטבע הלשון, הרווח גם כיום, "אלוהים אדירים" (בכוונה לא כתבתיו כשם קודש). והדברים יאים גם לנידון דידן:
"המליצה 'אלוהים אדירים' ל"ר, שמבלי משים פלטה קולמוסך, היא גרירה שגגתית מזוֹהָמַת האלילות, תוצאות הספקנות החומרנית... ותהי' לפעמים למכשֹל גם לישרי-לב"
(נראה אם מי מן הקוראים יצליח לזהות את מקור הציטוט...)
אשתמיטתיה פסוק מפורש:
אוֹי לָנוּ מִי יַצִּילֵנוּ מִיַּד הָאֱלֹהִים הָאַדִּירִים הָאֵלֶּה אֵלֶּה הֵם הָאֱלֹהִים הַמַּכִּים אֶת מִצְרַיִם בְּכָל מַכָּה בַּמִּדְבָּר.
שמו"א ד' ח'.
אפרקסתא דעניא כתב:תוך כדי דיבור כתב:
ומעניין לעניין באותו עניין, הרי ציטוט נזיפה דומה שנכתב לפני כמה דורות, בעניין השימוש במטבע הלשון, הרווח גם כיום, "אלוהים אדירים" (בכוונה לא כתבתיו כשם קודש). והדברים יאים גם לנידון דידן:
"המליצה 'אלוהים אדירים' ל"ר, שמבלי משים פלטה קולמוסך, היא גרירה שגגתית מזוֹהָמַת האלילות, תוצאות הספקנות החומרנית... ותהי' לפעמים למכשֹל גם לישרי-לב"
(נראה אם מי מן הקוראים יצליח לזהות את מקור הציטוט...)
אשתמיטתיה פסוק מפורש:
אוֹי לָנוּ מִי יַצִּילֵנוּ מִיַּד הָאֱלֹהִים הָאַדִּירִים הָאֵלֶּה אֵלֶּה הֵם הָאֱלֹהִים הַמַּכִּים אֶת מִצְרַיִם בְּכָל מַכָּה בַּמִּדְבָּר.
שמו"א ד' ח'.
מרחביה כתב:תוך כדי דיבור כתב:ומעניין לעניין באותו עניין, הרי ציטוט נזיפה דומה שנכתב לפני כמה דורות, בעניין השימוש במטבע הלשון, הרווח גם כיום, "אלוהים אדירים" (בכוונה לא כתבתיו כשם קודש). והדברים יאים גם לנידון דידן:
"המליצה 'אלוהים אדירים' ל"ר, שמבלי משים פלטה קולמוסך, היא גרירה שגגתית מזוֹהָמַת האלילות, תוצאות הספקנות החומרנית... ותהי' לפעמים למכשֹל גם לישרי-לב"
(נראה אם מי מן הקוראים יצליח לזהות את מקור הציטוט...)
הלא הוא באגרות הראי"ה ח"ג, עמוד קנו.
[ואפשר שכוונתו, מלבד דבריו שם על "סופרי הזמן", גם לדברי הרד"ק שמואל א ד ח:
ויש מפרשים: מי יצילנו מיד האלהים האדירים האלה - כי מנהג לשונם היה לקרוא לאלהים אחרים לשון רבים. וזהו שאמרו מי יצילנו מיד האלהים האדירים האלה.]
תורת המן כתב:בענין ננס ע"ג ענק עיין המאמר המצורף מרש"ז ליימן, ובהערה 10 מביא כל המחברים המצטטים זאת בספריהם.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 378 אורחים