אוצר החכמה כתב:לא הבנתי את השאלה.
התורה רצתה שיקימו משפחות. אם מדובר באנשים זרים הרי שבאופן טבעי הם קובעים דירתם ביחד מחמת האישות וזה זוג ומשפחה לבן נוח. אבל עם העריות שנמצאים עמם מסיבות אחרות (משפחת המוצא) הדבר יכול להיות מצוי שיזנו בלי להקים משפחה.
משמע מדבריך שאם הרמ' דיבר על עריות דישראל היה מובן לך, כי גם זנות אסור לישראל. אבל זה לא מובן, איך איסור חיתון ירחיק מן הזנות, [אולי אדרבה, אם כל האיסור הוא זנות ומותר חיתון, הי' אומר לעצמו עד שתאכלנה באיסור וכו'].גם זו לטובה כתב:הר"מ במורה, (ג, מט). "והעריות מן הנקבות כולם יקבצו עניין אחד. והעניין ההוא הוא שכל אחת מהן נמצאה על הרוב עם האיש שנאסרה עליו תמיד בביתו והיא ממהרת לשמוע לו לעשות רצונו. .. ואלו היה דין הערווה כדין הפנויה. .. היו רוב בני האדם בכישלון זנותם תמיד. .."
ודבריו צ"ת, דאיסור עריות נאסר גם לבני נח, ואלו זנות מותר (אישות א,ד -קודם מתן תורה היה אדם פוגע אשה בשוק אם רצה הוא והיא נותן לה שכרה ובועל אותה על אם הדרך והולך לו)
אמסטרדם כתב: ולכאו' מכמה מקומות משמע שההגיון האנושי אומר שזה תועבה וכגון בנות לוט
מה שנכון נכון כתב:יעוין רמב"ן בראשית יט,לב.
אמסטרדם כתב:לפני שראיתי בראשונים ז"ל שמחפשים טעמים לאיסור עריות חשבתי בפשיטות [?] בביאור המקראות שעריות הם "תועבות" וכו' [כמו שהערתי לעיל] דמצד הטבע [מאז חטאו אדם וחוה] יש בושה יותר בעניני יחסי אישות בין אח ואחות וצריך לזה יותר 'חוצפה' [מל' לבו גס בה במס' כתובות] וממילא זה מתועב. לא הצלחתי להסביר לגמרי [אפילו לעצמי] דבר זה אם זה בגלל סיבה או בגלל סימן, ואני יכול רק לציין במה שענין הבושה יש לו שייכות עם התאוה [הבלתי רצויה וכו'] ממה שמצינו שאחר חטא אדם הראשון נכנס בהם ערמימות וזוהמא של נחש ויתבוששו, וכמו כן מצינו בגמ' שמשערים מתי נערה הגיעה לכלל טעם ביאה שהוא מעת שהוא מתביישת לעמוד ערומה בפני אביה.
אשמח מאוד אם מישהו יוכל להפנות לי לדברי חכמי הדורות - אם יש - שדרכו במהלך [כ]זה.
רחמים כתב:אדרבא אם מדברים על הגיון אז על פי ההגיון להתחתן עם אחות ובתו זה הכי טוב וכמו שחז"ל אמרו שבת אחתו יש מצווה לקחת כי היא הכי קרובה שאפשר לקחת בלא איסור עריות, כך שלולא איסור עריות הן היו המובחרות לנשואין, גם בטבע רואים שיונים שהם בעלי חיים מן המעולים ביותר שהרי מקריבים מהם במזבח, מתחתנים רק אח עם אחותו והרי אמרו חז"ל שלולא התורה היינו לומדים עריות מיונה.
רחמים כתב:אדרבא אם מדברים על הגיון אז על פי ההגיון להתחתן עם אחות ובתו זה הכי טוב וכמו שחז"ל אמרו שבת אחתו יש מצווה לקחת כי היא הכי קרובה שאפשר לקחת בלא איסור עריות, כך שלולא איסור עריות הן היו המובחרות לנשואין, גם בטבע רואים שיונים שהם בעלי חיים מן המעולים ביותר שהרי מקריבים מהם במזבח, מתחתנים רק אח עם אחותו והרי אמרו חז"ל שלולא התורה היינו לומדים עריות מיונה.
מלח הארץ כתב:רחמים כתב:אדרבא אם מדברים על הגיון אז על פי ההגיון להתחתן עם אחות ובתו זה הכי טוב וכמו שחז"ל אמרו שבת אחתו יש מצווה לקחת כי היא הכי קרובה שאפשר לקחת בלא איסור עריות, כך שלולא איסור עריות הן היו המובחרות לנשואין, גם בטבע רואים שיונים שהם בעלי חיים מן המעולים ביותר שהרי מקריבים מהם במזבח, מתחתנים רק אח עם אחותו והרי אמרו חז"ל שלולא התורה היינו לומדים עריות מיונה.
אגדה חסרת בסיס במציאות.
חסיד_פולני כתב:הגה"ח רבי אהרן ויינטראוב זצ"ל בספרו "דביר אהרן" (ירושלים תשכ"ט) בפרשת כי תצא, מביא הטעם "כמדומני שראיתי זה בשם החתם סופר", אשמח לעזרתכם למציאת מקור הדברים בחת"ס.
מצ"ב צילום מספר דביר אהרן.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 451 אורחים