ישועה בקרוב כתב:הנה כי כן, למדנו לדעת על פרק חשוב זה, אשר גדולי ישראל רבים שללו את שיטת המוסר מכל וכל. וטענותיהם רלוונטיות לחלוטין גם בימינו.
גם זו לטובה כתב:היכן ניתן לראות את "גילוי הדעת" בשלמות?
צופר הנעמתי כתב:ישועה בקרוב כתב:הנה כי כן, למדנו לדעת על פרק חשוב זה, אשר גדולי ישראל רבים שללו את שיטת המוסר מכל וכל. וטענותיהם רלוונטיות לחלוטין גם בימינו.
מה למדנו? עיקר הנחת, את טענות המתנגדים.
מה הטעם להאריך בשמות ובביטויים חריפים ולקצר בגופו של דבר?
תוכן כתב: ומן הראוי עוד לציין שההכרעה היתה שלא כחכמים הנ"ל, ותנועת המוסר התקבלה בעולם התורה כשמהו חיובי וחיוני.
הנה המאמראוצר החכמה כתב:כמו שהזכירו למעלה, הרוצה לדון בנושא מן הראוי לו לכתוב מאמר שמדבר על הנושא הנידון, ולא לכתוב סתם רשימת שמות.
במאמר כזה כמובן, כדבריכם, צריך לבאר את העניין באר היטב.
הרב שך כמובן לא התנגד לדרך המוסר במודע, אבל כל הוראותיו והנהגותיו של שקיעות בלימוד וחצי שעה של מוסר, והשמועות בשמו נגד שיטות המוסר של הרב דסלר ועוד, וכן שיחות המוסר שלו שהם בדרכו המוסרית של החפץ חיים בערך הם שלילה מוחלטת למה שתנועת המוסר באה לחולל.אוצר החכמה כתב:לדעתי האישית, השינוי העיקרי אינו בגלל ביטול שנעשה ע"י הגדולים (הרב שך התנגד לתנועת המוסר??), אלא שהרבה תלוי בשינוי הכללי שקרה בדעות בני האדם, והרבה דברים שהיו יפים לשעתם אינם מובנים לבני דורינו, וכשם ש(חוץ מדאעש) אין היום תנועות אידיאולוגיות הסוחפות בני נוער בהרבה תחומים כפי שהיה באותה תקופה, גם הרבה מהדברים עליהם דברו אז לא מתאימים לציבור של היום.
סכינא חריפא כתב:תוכן כתב: ומן הראוי עוד לציין שההכרעה היתה שלא כחכמים הנ"ל, ותנועת המוסר התקבלה בעולם התורה כשמהו חיובי וחיוני.
ומן הראוי גם כן לציין שלאחר ב' דורות נתבטלה שיטת המוסר כהנהגה כללית ע"י החזו"א והגרא"מ שך [ובמידה מסוימת אף הג"ר יחזקאל לוינשטיין שהמוסר שלו היה מוסר של יראה ולא פשפוש בכוחות הנפש].
תוכן כתב:נראה שיותר נכון לומר שתנועת המוסר התקבלה אבל בצורה מתונה יותר. עובדה שבכל הישיבות יש סדר מוסר שאז הבחורים אמורים ללמוד ספרי מוסר בשפתים דולקות.
תוכן כתב:מן הראוי לציין מהי "תנועת המוסר" או "שיטת המוסר" שהחכמים יצאו כנגדו, כי אחרת יתקבל רושם שחכמים אלו יצאו כנגד לימוד המוסר בכלל ח"ו.
בברכה המשולשת כתב:סליחה על הבורות, אבל כמדומני שלימוד מוסר בשפתים דולקות כחלק מהסדרים הוא חידוש של תנועת המוסר
סכינא חריפא כתב:תוכן כתב:נראה שיותר נכון לומר שתנועת המוסר התקבלה אבל בצורה מתונה יותר. עובדה שבכל הישיבות יש סדר מוסר שאז הבחורים אמורים ללמוד ספרי מוסר בשפתים דולקות.
שכחת מה שכתבת מקודם?תוכן כתב:מן הראוי לציין מהי "תנועת המוסר" או "שיטת המוסר" שהחכמים יצאו כנגדו, כי אחרת יתקבל רושם שחכמים אלו יצאו כנגד לימוד המוסר בכלל ח"ו.
בברכה המשולשת כתב:אולי כדאי למנות, אפוא, את חידושיה המהותיים של תנועת המוסר ולבדוק את שיחותם ויישומם בישיבות בדורותינו
תוכן כתב:לעולם היו ספרי מוסר בכלל ישראל, מן ספר משלי ועוד לפניו. בא ר' ישראל סלנטר וחידש דרך איך ללמוד מוסר, דהיינו שתיאר גישה קונקרטית איך ראוי ללמוד כדי שהאדם ישפר מידותיו. השיטה כוללת בעיקר שלשה דברים (כך שמעתי ממורי הרה"ג ר' אברהם גורביץ שליט"א), א' לימוד בהתלהבות ובניגון, ב' זמן מסוים ללימוד, ג', מקום מסוים מה שנקרא בית המוסר. באו תלמידיו וקבלו, פתחו ופרסמו שיטתו. באו חכמים אחרים והתנגדו לשיטה זו. אחרי שכוך הסערה התברר שהתקבלה שיטת ר' ישראל, למשל לימוד בשפתים דולקות וסדר מסוים, אבל בצורה מתונה יותר, למשל לא מקדישים לזה חדר מיוחד.
שש משזר כתב:בברכה המשולשת כתב:אולי כדאי למנות, אפוא, את חידושיה המהותיים של תנועת המוסר ולבדוק את שיחותם ויישומם בישיבות בדורותינו
הבעיה היא, שגם ב'תנועת המוסר' ישנם דרכים שונים זה מזה בתכלית השוני [לדוגמא: סלבודקה לעומת נובוהרדק].
ולדוגמא, אם יבוא מישהו ויאמר שהחסידות חידשה את ענין ההתבודדות, אף אתה הקהה את שיניו ואמור לו בעבור זה לא הגיע הבעש"ט, [ואילו היה בברסלב היה נגעל...] רק אחד מהחסידיות קידשה את ענין ההתבודדות והפכוה ליסוד היסודות.
וה"ה במושגי הבטחון של נובוהרדוק. והמבין יבין.
בברכה המשולשת כתב:כוונתי היתה כמובן שיש לבדוק את חידושיהן המותיים של כל אחת מהדרכים בתנועת המוסר ואת השפעתן בדורותינו
שש משזר כתב:בברכה המשולשת כתב:כוונתי היתה כמובן שיש לבדוק את חידושיהן המותיים של כל אחת מהדרכים בתנועת המוסר ואת השפעתן בדורותינו
כמעט כלום.
אפס נשאר מתנועת המוסר [למעט אולי סלבודקה], כ"א התקנה ללמוד קצת מוסר בכל יום כחלק מסדרי הישיבה.
איש_ספר כתב:שש משזר כתב:בברכה המשולשת כתב:כוונתי היתה כמובן שיש לבדוק את חידושיהן המותיים של כל אחת מהדרכים בתנועת המוסר ואת השפעתן בדורותינו
כמעט כלום.
אפס נשאר מתנועת המוסר [למעט אולי סלבודקה], כ"א התקנה ללמוד קצת מוסר בכל יום כחלק מסדרי הישיבה.
למה תמיד בורות אוחזת בעקב היהירות?
השפעתה וחותמה של תנועת המוסר על עולם הישיבות היא גדולה , הרבה יותר ממה שניתן להתרשם מקופיא. ערכי התנועה הוטמעו במידה רבה במחזור הדם של הישיבות.
למשל:
כל האלול שקיים בישיבות הק', כששיאו הוא הימים הנוראים, זו תוצאה של תנועת המוסר. (כמדמוכח בהשוואה למקומות אחרים).
כל היחס של בן אדם לחבירו, וכל המושג של "מידות" כנתון שמשפיע על הערכה של בן אדם, הוא תוצאה ישירה של תנועת המוסר, כיום ת"ח מופלג ומושחת במידותיו, אינו זוכה להערכה שזכה לה לפני תנועת המוסר, (ככלל הציון ב"מידות" עלה דרגה משמעותית, למשל בשידוכים), שום ת"ח לא יעשה חתונה עד ארבע בבוקר ע"ח השכנים, או ידליק חבית שמן על הכביש (לכבוד רשב"י כמובן) וישאיר את הפיח והלכלוך ברשות הרבים. כל הדברים הללו הם תוצאה ישירה של תנועת המוסר. (כדמוכח וכו').
[לגבי הרב שך, מה לעשות שהוא עצמו לא ראה את זה כך, אדרבה במכתביו המפורסמים הוא כותב שכיום שגם מתנגדי המוסר יודו בחיוב של לימוד המוסר וכו', והוא בודאי לא ראה את עצמו כממשיך של המתנגדים, ופשוט שתנועת המוסר היא רחבה וכוללת כבר מראשיתה גוונים רבים וכו' וכו' ].
יורד ומתעה כתב:כתוצאה מהבנתי המעורפלת בתנועת המוסר, לעתים מתחלף לי ענייניה עם עניין החסידות, וזה כנראה בגלל כל הקטע עם ההתלהבות וההסתכלות על החיים כמירוץ שמתחדש בכל רגע.
נאם הרב ויקיפדיהתנועת המוסר קמה עקב מה שהיא ראתה כצמצום היהדות ונסיגה מדרך מקוריותה השלמה. תנועת המוסר רואה ביהדות תורה המשלימה את האדם בכל תחומי החיים: באמונת היהודי וההכרה באלוה, בהשקפת העולם ובמחשבה, בקווי אופי ותכונות נפש, בתיקון גדרי חוק ומשפט. אולם בפועל, יחס ההמונים אל היהדות היה כאל דת פולחנית, העומדת על מספר מסוים של מצוות מקובלות וידועות, ועבירות מקובלות וידועות. חלקים גדולים מן התורה העוסקים בתיקון המידות וביחסים שבין אדם לחברו הושמטו והוזנחו, אף על פי שהם משמשים כבסיס לכל המצוות והמעשים. גם עיקר תלמודו של העם היה נתון ברובו לאותם דינים ה'דתיים' שבתורה, וכמעט ללא התייחסות לחלקים שלמים בתורה, כגון לימוד ספרי היראה, עבודה על מידותיו של האדם ועיסוק לא רק בצד הטכני של קיום המצוות אלא גם בצד המחשבתי-אמוני שלהן. תנועת המוסר השיבה לתחייה ספרי יראה ומוסר קדמוניים, רעיונות תורניים ומצוות נשכחות, הכניסה אותם לסדר לימודי יומיומי, ויצרה על פיהם שיטה חינוכית מקיפה ורבת גוונים להשתלמות האדם.
ניתן לחלק את יסודות תנועת המוסר לשלושה חלקים: שלמות התורה, המעשים והאדם.
שלמות התורה
תנועת המוסר נלחמה במקיימי מצוות היהדות לחצאין, כלומר בשמירת מצוות ידועות בלבד, ובהפליה בין מצווה למצווה ובין עבירה לעבירה. התנועה לימדה שעל היהודי שומר התורה להרחיב ולהשלים את כל קיום התורה, הן מצוות שבין אדם למקום והן שבין אדם לחבירו, הן מצוות שבמעשה והן במחשבה, באיברים ובחושים. כשם שנזהרים מחילול שבת, איסור חמץ ומאכילת טרפות, כך יש להזהר מכעס ולשון הרע, הלבנת פנים ונטירת איבה, גזל וכו'. כמו שמקיימים מצוות קריאת שמע ותפילה, ציצית והנחת תפילין, תקיעת שופר וארבעת המינים, כך יש לקיים מצוות אהבת רעים ורדיפת צדק, הליכה בדרכי ה' ועשיית הישר והטוב, צדקה, גמילות חסדים וכו'. אם מהדרים במצה שמורה, סוכה נאה ואתרוג מהודר, כמו כן יש לדקדק במסחר הגון, בשיחה מכובדת ומנומסת ובהארת פנים לכל אדם.
שלמות המעשים
תנועת המוסר התנגדה לקיום המעשים והמצוות כ'מצוות אנשים מלומדה' מתוך שגרתיות, ללא כוונה ומחשבה. התנועה קראה למעשים מתוך כנות ואמת, בהירות מחשבה ורגש פנימי.
ר' ישראל מסלנט הביא כדוגמה לחוסר שלמות במעשים, את אותם אנשים העוסקים בחודש אלול בענייני התשובה, אומר סליחות ומתענה, אך מזניח את עיקרי התשובה שהם חרטה על העבר, וידוי וקבלה לעתיד, שבלעדיהן התשובה לא שלימה. כך גם הוא האדם שזהיר מאוד בביעור כל חשש חמץ לפני פסח, ומרבה בניקיון ושטיפת הבית, אך אינו מבטל ומוכר בלב שלם את החמץ הגמור שברשותו, ועובר על הלאו "בל יראה ובל ימצא".
שלמות האדם
תנועת המוסר רואה את מטרתה הסופית של התורה ואת תכליתו של האדם בשלימות האישית: שלימות הדעות והמידות, וחינוך האדם למוסריות. מעלות אלה לא נקנות בלימוד או בהסכמה בלב בלבד, אלא בעמל ובהתאמצות מרבה, עד ההגעה לקניינן המוחלט.
את יסודות אלה לא כיוונה תנועת המוסר רק כלפי המון העם הפשוט, אלא גם לתלמידי החכמים, שגם הם אינם חסינים מפני המידות הרעות, וזקוקים גם הם לעבוד על מידותיהם תדיר, ולהשלים את עצמם מפני דעות משובשות ומעשים רעים.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 188 אורחים