סכינא חריפא כתב:האם אדם שיזיז מוקצה בפרהסיא אינו מגונה יותר בציבור יראי ה' ממי שמרים יד על חברו בפרהסיא?
האם מי שבועל נדה או מדליק נורה בשבת אינו חייב כרת יותר ממי שרוצח את הנפש?
סכינא חריפא כתב:האם אדם שיזיז מוקצה בפרהסיא אינו מגונה יותר בציבור יראי ה' ממי שמרים יד על חברו בפרהסיא?
תנועת המוסר נלחמה במקיימי מצוות היהדות לחצאין, כלומר בשמירת מצוות ידועות בלבד, ובהפליה בין מצווה למצווה ובין עבירה לעבירה. התנועה לימדה שעל היהודי שומר התורה להרחיב ולהשלים את כל קיום התורה, הן מצוות שבין אדם למקום והן שבין אדם לחבירו, הן מצוות שבמעשה והן במחשבה, באיברים ובחושים. כשם שנזהרים מחילול שבת, איסור חמץ ומאכילת טרפות, כך יש להזהר מכעס ולשון הרע, הלבנת פנים ונטירת איבה, גזל וכו'. כמו שמקיימים מצוות קריאת שמע ותפילה, ציצית והנחת תפילין, תקיעת שופר וארבעת המינים, כך יש לקיים מצוות אהבת רעים ורדיפת צדק, הליכה בדרכי ה' ועשיית הישר והטוב, צדקה, גמילות חסדים וכו'. אם מהדרים במצה שמורה, סוכה נאה ואתרוג מהודר, כמו כן יש לדקדק במסחר הגון, בשיחה מכובדת ומנומסת ובהארת פנים לכל אדם.
תנועת המוסר התנגדה לקיום המעשים והמצוות כ'מצוות אנשים מלומדה' מתוך שגרתיות, ללא כוונה ומחשבה. התנועה קראה למעשים מתוך כנות ואמת, בהירות מחשבה ורגש פנימי.
תנועת המוסר רואה את מטרתה הסופית של התורה ואת תכליתו של האדם בשלימות האישית: שלימות הדעות והמידות, וחינוך האדם למוסריות. מעלות אלה לא נקנות בלימוד או בהסכמה בלב בלבד, אלא בעמל ובהתאמצות מרבה, עד ההגעה לקניינן המוחלט.
היא שיחתי כתב:יש לציין
כי בעולם הליטאי עצמו יש חלוקה ברורה מאוד בין מקומות שיש דגש למידות לכאלו שלא
בישיבת חברון היחס וה'מענטש' של הישיבה ובוגריה זה דבר מיוחד מאוד, וכן בעוד ישיבות שעל דרך זו, והכל מכיוון שתשתית הישיבה היא על סלבודקה
מאידך על הישיבה הידועה בגבעה בבני ברק קשה לומר את אותם שבחים, גם אין לישיבה זו שורשים מסלבודקה, וגם היא גדלה באווירה רוויית המתחים של בני ברק
הטענה כי היום יש מחלוקת ואיך זה מתיישב עם המוסר הליטאי מתיישבת בדבריי
המחלוקת היא באותן הישיבות שאין להם שורש בישיבות המוסר מבית סלבודקה
בחברון התעסוקה במחלוקת היא נמוכה עד אפסית, אף אחד לא מעניין אותו העיתונים ו[סליחה על הביטוי]ה'זבלונים' של השני,
על הישיבה על הגבעה בבני ברק קשה לכתוב את השבח הזה
כולל יונגערמאן כתב:היא שיחתי כתב:יש לציין
כי בעולם הליטאי עצמו יש חלוקה ברורה מאוד בין מקומות שיש דגש למידות לכאלו שלא
בישיבת חברון היחס וה'מענטש' של הישיבה ובוגריה זה דבר מיוחד מאוד, וכן בעוד ישיבות שעל דרך זו, והכל מכיוון שתשתית הישיבה היא על סלבודקה
מאידך על הישיבה הידועה בגבעה בבני ברק קשה לומר את אותם שבחים, גם אין לישיבה זו שורשים מסלבודקה, וגם היא גדלה באווירה רוויית המתחים של בני ברק
הטענה כי היום יש מחלוקת ואיך זה מתיישב עם המוסר הליטאי מתיישבת בדבריי
המחלוקת היא באותן הישיבות שאין להם שורש בישיבות המוסר מבית סלבודקה
בחברון התעסוקה במחלוקת היא נמוכה עד אפסית, אף אחד לא מעניין אותו העיתונים ו[סליחה על הביטוי]ה'זבלונים' של השני,
על הישיבה על הגבעה בבני ברק קשה לכתוב את השבח הזה
הלא מייסד הישיבה ש"על הגבעה" היה מראשי הלוחמים או אולי ראש הלוחמים נגד תנועת המוסר בשעתו
סגי נהור כתב:הערה: תנועת המוסר, כחסידות לפניה, לא באה להמציא משהו חדש - אפשר למצוא מקור לכל דבר - אלא רק לשנות את הדגשים בעבודת האדם בעולמו. היא הדגישה והאירה ערכים מסוימים ונקודות מסוימות שהיו חלק מהיהדות מאז ומעולם.
לכן אין שום טעם להעלות טענות כמו אלו שנכתבו כאן: זה חידוש של המוסר?! הרי זה כבר כתוב בספר פלוני ובספר פלמוני.
זה לא כ"כ מדוייק. אחד מראשי הישיבה בהגבעה למד בסלובדקה בעצמו, והיה מדבר נגד בריסק שהם מושחתים משום שהם לא לומדים מוסר. גם בהצוואה שלו הוא השוואה מחשבה של מוסר ללימוד תורה, בדרגה מסוימת. [כשהתחילו המריבות שם עוד בחייו, כנראה בעידודו עכ"פ בשתיקה, אמר לי אחד מבית הרב בבריסק - תראה איך הם נראים עם מוסר.]היא שיחתי כתב:יש לציין
כי בעולם הליטאי עצמו יש חלוקה ברורה מאוד בין מקומות שיש דגש למידות לכאלו שלא
בישיבת חברון היחס וה'מענטש' של הישיבה ובוגריה זה דבר מיוחד מאוד, וכן בעוד ישיבות שעל דרך זו, והכל מכיוון שתשתית הישיבה היא על סלבודקה
מאידך על הישיבה הידועה בגבעה בבני ברק קשה לומר את אותם שבחים, גם אין לישיבה זו שורשים מסלבודקה, וגם היא גדלה באווירה רוויית המתחים של בני ברק
הטענה כי היום יש מחלוקת ואיך זה מתיישב עם המוסר הליטאי מתיישבת בדבריי
המחלוקת היא באותן הישיבות שאין להם שורש בישיבות המוסר מבית סלבודקה
בחברון התעסוקה במחלוקת היא נמוכה עד אפסית, אף אחד לא מעניין אותו העיתונים ו[סליחה על הביטוי]ה'זבלונים' של השני,
על הישיבה על הגבעה בבני ברק קשה לכתוב את השבח הזה
חובב_ספרים כתב:זה לא כ"כ מדוייק. אחד מראשי הישיבה בהגבעה למד בסלובדקה בעצמו, והיה מדבר נגד בריסק שהם מושחתים משום שהם לא לומדים מוסר. גם בהצוואה שלו הוא השוואה מחשבה של מוסר ללימוד תורה, בדרגה מסוימת. [כשהתחילו המריבות שם עוד בחייו, כנראה בעידודו עכ"פ בשתיקה, אמר לי אחד מבית הרב בבריסק - תראה איך הם נראים עם מוסר.]
גם המענטשים בחברון לא היה ידועים באדיקותם לשלום. חברון הישיבה הראשונה הידוע לי שהיה בו מחלוקת בלי הפסק כלל. [תמיד היו מחלוקת, אבל בד"כ זה היה איזה פרשה מבודד שהיה נגמר באיזה שלב. הבעלי מוסר בחברון חדשו מחלוקת בישיבה שאינו פוסק לעולם.]
חובב_ספרים כתב:הבהרה: לא באתי בזה להתקיף שיטת המוסר או בעלי מוסר כלל. כנראה שיטת המוסר כמעט אינו קיים היום אם בכלל. יתכן ששיטת המוסר מתחילה לא נועד למציאות של ימינו כפי שהעירו למעלה אבל בעיקר נראה שאלו שרוממות דרך המוסר בגרונם מרובם אבל המיישמים אותו בפועל מועטים. תגובתי הוא רק לגבי הדוגמאות שניתנו בהשוואה לשאר מקומות.
חובב_ספרים כתב:זה לא כ"כ מדוייק. אחד מראשי הישיבה בהגבעה למד בסלובדקה בעצמו, והיה מדבר נגד בריסק שהם מושחתים משום שהם לא לומדים מוסר. גם בהצוואה שלו הוא השוואה מחשבה של מוסר ללימוד תורה, בדרגה מסוימת. [כשהתחילו המריבות שם עוד בחייו, כנראה בעידודו עכ"פ בשתיקה, אמר לי אחד מבית הרב בבריסק - תראה איך הם נראים עם מוסר.]היא שיחתי כתב:יש לציין
כי בעולם הליטאי עצמו יש חלוקה ברורה מאוד בין מקומות שיש דגש למידות לכאלו שלא
בישיבת חברון היחס וה'מענטש' של הישיבה ובוגריה זה דבר מיוחד מאוד, וכן בעוד ישיבות שעל דרך זו, והכל מכיוון שתשתית הישיבה היא על סלבודקה
מאידך על הישיבה הידועה בגבעה בבני ברק קשה לומר את אותם שבחים, גם אין לישיבה זו שורשים מסלבודקה, וגם היא גדלה באווירה רוויית המתחים של בני ברק
הטענה כי היום יש מחלוקת ואיך זה מתיישב עם המוסר הליטאי מתיישבת בדבריי
המחלוקת היא באותן הישיבות שאין להם שורש בישיבות המוסר מבית סלבודקה
בחברון התעסוקה במחלוקת היא נמוכה עד אפסית, אף אחד לא מעניין אותו העיתונים ו[סליחה על הביטוי]ה'זבלונים' של השני,
על הישיבה על הגבעה בבני ברק קשה לכתוב את השבח הזה
גם המענטשים בחברון לא היה ידועים באדיקותם לשלום. חברון הישיבה הראשונה הידוע לי שהיה בו מחלוקת בלי הפסק כלל. [תמיד היו מחלוקת, אבל בד"כ זה היה איזה פרשה מבודד שהיה נגמר באיזה שלב. הבעלי מוסר בחברון חדשו מחלוקת בישיבה שאינו פוסק לעולם.]
הבהרה: לא באתי בזה להתקיף שיטת המוסר או בעלי מוסר כלל. כנראה שיטת המוסר כמעט אינו קיים היום אם בכלל. יתכן ששיטת המוסר מתחילה לא נועד למציאות של ימינו כפי שהעירו למעלה אבל בעיקר נראה שאלו שרוממות דרך המוסר בגרונם מרובם אבל המיישמים אותו בפועל מועטים. תגובתי הוא רק לגבי הדוגמאות שניתנו בהשוואה לשאר מקומות.
איפה הוא חתום על זה? בעולם הגר"ח נחשב למתנגד למוסר. זה היה ידוע גם אצל הבני מוסר הגם שאומרים שאחד מבעלי המוסר אמר עליו שהוא בעצם בעל מוסר אלא שאינו יודע מזה.מחולת המחנים כתב:ובנוסף כדאי לזכור שמרן הגר"ח מבריסק חתום גם הוא יחד עם גדולי עולם בעד שיטת המוסר בתקופת הפולמוס, וא"כ ראוי שאלו הרוצים ללכת לאורו לכה"פ שלא ילעיזו על תנועת המוסר שהגר"ח תמך בה.
חובב_ספרים כתב:איפה הוא חתום על זה? בעולם הגר"ח נחשב למתנגד למוסר.מחולת המחנים כתב:ובנוסף כדאי לזכור שמרן הגר"ח מבריסק חתום גם הוא יחד עם גדולי עולם בעד שיטת המוסר בתקופת הפולמוס, וא"כ ראוי שאלו הרוצים ללכת לאורו לכה"פ שלא ילעיזו על תנועת המוסר שהגר"ח תמך בה.
אל תדאג, להכפיש אפשר גם מרמת שלמה viewtopic.php?f=26&t=17362&p=165328&hilit=#p165280חובב_ספרים כתב:היא שיחתי כתב:נראה שאתה כותב את דבריך הרחק כמטחווי קשת מהציבור הליטאי, אולי אי שם משיכון סקווירא
חובב_ספרים כתב:לא היה בדעתי להגיב עוד כלל, הגם שיש הרבה מה לכתוב, משום שזה ספק אם יש בו תועלת ואינו מעוניין להתחיל מחלוקת.
ברצוני רק להעיר על המוסר כפול וצביעות שיש אצל אנשים מסוימים שמותר להם להכפיש ישיבות ושיטות המיוסדים ע"י גדולי עולם, ומותר להם גם לנקוט ע"י רמז גס למה שהם מתכוונים ולתלות זה משום שהם לא הלכו בדרך הנכון לדעתם כשגם דרך השני מיוסד ע"י גדולים כנ"ל, אבל כשאחד עושה אותו דבר, לו רק להשיב על הכפשות שלהם, הם מוחים על הכפשות וכתיבת נגד. למה רק צד אחד מותר לעשות את זה ולא צד השני?
אגב, אני לא מחשיב את עצמי לצד בזה כלל, אבל באופן כללי אני נגד מרובעות הגורם לאנשים לראות רק הצד שלהם ולחשוב שכל צד אחר אינו לגיטימי, וכשאני רואה דברים ברוח הזה אני אוהב להראות שיש עוד צד בדבר.
לעת עתה אין בדעתי לענות עוד, בפרט על כל טענה קטנוני שיעלו על דברי, ואני סומך על דעתם של מי שמבקש אמת ומוכן להשתמש בהראש שלו.
"רַב אָמַר, לֹא נִתְּנוּ הַמִּצְווֹת אֶלָּא לְצָרֵף בָּהֶן אֶת הַבְּרִיּוֹת; וְכִי מַה אִכְפַּת לֵיהּ, לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, לְמִי שֶׁשּׁוֹחֵט מִן הַצַּוָּאר אוֹ מִי שֶׁשּׁוֹחֵט מִן הָעֹרֶף?! הֱוִי, לֹא נִתְּנוּ הַמִּצְוֹת אֶלָּא לְצָרֵף בָּהֶם אֶת הַבְּרִיּוֹת" (ב"ר רפמ"ד).יורד ומתעה כתב:זו היתה דעתו של הסבא שכל המצוות נועדו בשביל לתקן את המידות כולל אתרוג שבת ותפילין?
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot] ו־ 182 אורחים