הודעהעל ידי איש רגיל » א' אוקטובר 19, 2014 1:06 pm
חידושי הרמב"ן מסכת בבא מציעא דף פה עמוד ב
הא דאמרי' באגדה כי מטו לאדכורי בתחיית המתים וכו'. איכא למידק בה דהא מקמי הכי אדכרו דהא כבר אמרו משיב הרוח ומוריד הגשם וקודם לכן יש בה הזכרת תחיית המתים, ואיכא למימר הזכרת תחיית המתים דמקמי טל וגשם אינו עיקר שאין הקדוש ברוך הוא מחיה המתים אלא ע"י טל, כדאמרי' בכמה דוכתי באגדה (חגיגה י"ב ב') שעתיד הקדוש ברוך הוא להוריד טל ובו מחיה את המתים, וקרא כתיב (ישעיהו כ"ו י"ט) יחיו מתיך נבלתי יקומון הקיצו ורננו שוכני עפר כי טל אורות טלך וארץ רפאים תפיל, ואמרי' נמי באגדה (שבת פ"ח ב') כשנתן הקדוש ברוך הוא תורה לישראל בדיבור ראשון יצאת נשמתן והחיה אותן בגשם ועליהם אמר הכתוב גשם נדבות תניף אלקים וגו' ה"נ האחרון עיקר שכבר הזכירו גשם כך פר"ת ז"ל, ואי קשיא וכי ר' חייא ובניו לא היו מתפללין י"ח ברכות ומאי שנא האידנא, לא קשיא יחיד על הצבור שאני ותענית צבור שאני שאין הקדוש ברוך הוא מואס בתפלתן של רבים שנאמר (איוב ל"ו ה') הן אל כביר ולא ימאס, וה"נ אמרינן התם בתעניות (כ"ה ב') ולשמואל הקטן שליח צבור דמיעני היכי משכחת לה כגון דאמר משיב הרוח נשב זיקא אמר מוריד הגשם אתא מיטרא.