הודעהעל ידי לומד_בישיבה » ב' אוקטובר 27, 2014 12:11 am
הרב בריזלי.
ראה מש"כ הרא"ם בראשית פרק ח
ו) מקץ ארבעים יום משנראו ראשי ההרים. שאם תאמר משנחה התיבה, ו"עשירי" (שבפסוק ה) עשירי להפסקה, דומיא דשביעי שהוא שביעי להפסקה, ויהיה שקוע התיבה שתים עשרה אמות ושליש, שוב לא יתכן לומר (פסוק יב) "ולא יספה שוב אליו עוד", מפני שאחר הששים יום משנחה התיבה עדיין לא נראו ראשי ההרים ולא היה לה מנוח לכף רגלה. וליכא למימר לעולם משנחה התיבה, ומאי עשירי עשירי לירידת הגשמים, דמאחר שאין מנין העשירי כמנין השביעי אלא האחד להפסקה והשני לירידה גם אין שום נפקותא בשקוע התיבה, שבין כך ובין כך שקועה אחת עשרה אמה, מי הביאנו לומר שהוא שב למעלה אל "ותנח התיבה" (פסוק ד) ולא אל "נראו ראשי ההרים" (שבפסוק ה) הסמוך לו שהוא על פי סדר המקראות.
אך קשה, מאחר ששלוח היונה בפעם הראשונה היה אחר ארבעים ושבעה יום משנראו ראשי ההרים, מדוע לא מצאה מנוח לכף רגלה, הרי לא נשארו עד שחרבו המים רק ארבעה עשר יום, ומסתמא נראו כל ההרים הגבוהים והשפלים, גם קצת מהאילנות הגבוהים והרי אררט עצמם, שנחה בהם התיבה, מסתמא היו רובם מגולים אחר ארבעים ושבעה יום משנראו ראשיהם, ולמה לא מצאה מנוח לכף רגלה. ועוד, מאחר ששלוח היונה בפעם השלישית היה אחר ששים יום מראש חדש אב שבו נראו ראשי ההרים, אם כן זה המעשה היה בראשון באחד לחדש שבו חרבו המים, ומהו זה שכתוב (פסוק יב): "ולא יספה שוב אליו עוד" ואחר כך: "ויהי באחת ושש מאות שנה בראשון באחד לחדש חרבו המים", דמשמע שעבר זמן מה בין שלוח היונה ובין הראשון שבו חרבו המים. ואם כן יותר נכון היה לפרש מקץ ארבעים יום משנחה התיבה, ומאי עשירי עשירי לירידה, שלפי זה לא עברו משנראו ראשי ההרים עד סוף השבעה וארבעים יום של שלוח היונה בפעם הראשונה משנחה התיבה רק ארבעה ימים, ומסתמא כל העולם כולו היה מכוסה במים ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה, וגם הזמן של שלוח היונה בפעם השלישית היה אחר (ארבעים) [שישים] יום משנחה התיבה, שהוא בשמנה עשר לאב ויש הפרש בין זה ובין הראשון שבו חרבו המים ארבעים ושנים יום, מלפרש "מקץ ארבעים יום - משנראו ראשי ההרים" ומאי עשירי עשירי לירידה. והרמב"ן ז"ל נתעורר בזה ואמר: "אין מנהג העופות לנוח בראשי ההרים הגבוהים על הארץ ואין אילן שם". ואם הוא אמת בהיות כל הארץ מלאה אילנות, לא יתכן זה בהיותם בלתי אילנות, שכלם מכוסים במים, כי כאשר לא ימצאו אילנות ינוחו על ראשי ההרים, ואם לא ימצאו לא זה ולא זה, כגון במדבר וכיוצא בו, ינוחו על המישור ועל הצמחים הגבוהים.