במנחות עו, ב אמרו:
העומר היה בא עשרון משלש סאין, שתי הלחם שתי עשרונים משלש סאין, לחם הפנים עשרים וארבע עשרונים מעשרים וארבע סאין
ועיינו שם בגמרא שהקובע הוא האם המנחה באה מישן או מחדש וכן אם באה משעורים או מחיטים [שיש בהם פחות סובין]
מה הדין כל המנחות כולן? מכמה סאין היה מנפה את הקמח שהרי כולן באות מהישן ומחטים, א"כ צריך להיות דינן כמו לחם הפנים!
האם יש לנו מקור מפורש לכך?