מפורש במחזור ויטרי, כולל נוסח הזמירות. יעוין בהערות במהדיר במהדורת אוצר הפוסקים
בברכה המשולשת כתב:עיינתי כעת במחז"ו (מהד' אוצר הפוסקים) ולהלן החלוקה
ליל שבת (כ"י לונדון):
כל מקדש שביעי (לריה"ל)
מה שנכון נכון כתב:בברכה המשולשת כתב:עיינתי כעת במחז"ו (מהד' אוצר הפוסקים) ולהלן החלוקה
ליל שבת (כ"י לונדון):
כל מקדש שביעי (לריה"ל)
מה המקור שזה לריה"ל? מה שלא מסתבר מכמה טעמים.
בסדורים נכתב לפי הר"ת ששם המחבר משה, וכ"ה אצל דוידזון. [ראיתי כותבים שהוא ר משה בר קלונימוס].
בראנסוויל כתב:אגב, מה הקשר של הפיוט "אדער איום ונורא" למוצאי שבת קודש.
ובעניי חשבתי שילפי תוכנו מותר לאמרו [אולי בניגון איכה] גם בת"ב שחל להיות/נדחה במוצש"ק.
בקרו טלה כתב:כמדומני שבבעלזא לא נוהגים לומר את זמר ברוך ה' יום יום היות והוא נוסד על הארבע גלויות ואכהמ"ל
נבון כתב:בקרו טלה כתב:כמדומני שבבעלזא לא נוהגים לומר את זמר ברוך ה' יום יום היות והוא נוסד על הארבע גלויות ואכהמ"ל
במחילה, מהו הארבע גלויות, ומהו ואכמה"ל?
בברכה המשולשת כתב:נבון כתב:בקרו טלה כתב:כמדומני שבבעלזא לא נוהגים לומר את זמר ברוך ה' יום יום היות והוא נוסד על הארבע גלויות ואכהמ"ל
במחילה, מהו הארבע גלויות, ומהו ואכמה"ל?
ארבע גלויות= ארבע מלכויות (פרס ויוון ורומי וכו')
בקרו טלה כתב:
ארבע גלויות= ארבע מלכויות (פרס ויוון ורומי וכו')
נבון כתב:אך עדיין לא הבנתי למה לא לומר זאת בשבת?
בראנסוויל כתב:אגב, מה הקשר של הפיוט "אדיר איום ונורא" למוצאי שבת קודש.
נבון כתב:המבדיל בין קודש לחול, יש הנוהגים לשיר בכל מוצאי שבת, אך חלק שרים מיד אחרי הבדלה, ויש ששרים בסעודת מלוה מלכה, ולכאו' הוא תלוי בנוסח הזמירות.
אגב, להחת"ס שרים זה במוצאי יוה"כ.
אלכסנדרוס כתב:ר' נחום בר"א בריזל מחלק את זמירות השבת ברחובות ירושלים.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 321 אורחים