בהקדמה לספר יד אליהו של הגאון רבי אליהו רגולר זצ"ל הדפיסו את צוואתו שבראשיתה יש תוכחה גדולה בגנות הכבוד ובסופה הוא כותב ומזהיר שלא יאחרו את זמני התפילות וביחוד זמן קריאת שמע "כי זה עיקר היסוד והאמונה, לקרותה בזמנה, ולאחר זמנה וקודם זמנה לא קיים כלום, ודומה באיחור פ"א כאילו לא קרייה מעולם" עכ"ל המבהילה.
מנין לו מקור לדברים הללו וכי בשביל פעם אחת ש'פספס' ק"ש בזמנה נחשב הדבר כאילו לא קרה מעולם ??
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... =5&hilite=