גאולה בקרוב כתב:יש מקום לדון בסברא:
היכן שיש דבר שמצד ההרגל והטבע הוא "מסוכן", כמו החיי"ם, הרי מצד האמת יש איזה סיכון עליו, כגמ' שבת לקמן,
אבל אם אין מצב של סכנה, רק מצד ציווי ה' לאברהם, והתברר שבכלל לא התכוון לדבר נורא כזה מעולם [כידוע מהמדרשים ורש"י], למה לא דומה למי שכיונו עליו רובה ואח"כ גילו לו שזה היה בכלל בצחוק- וכי יברך הגומל?
ויל"ע עוד.
ר' יהודה אומ' כיון שהגיע החרב על צוארו פרחה ויצאה נפשו של יצחק, וכיון שהשמיע קולו מבין הכרובים ואמ' לו אל תשלח ידך נפשו חזרה לגופו וקם ועמד יצחק על רגליו וידע יצחק שכך המתים עתידים להחיות ופתח ואמ' ברוך אתה ה' מחיה המתים
עדיאל ברויאר כתב:פרקי דרבי אליעזר (היגר) - "חורב" פרק לר' יהודה אומ' כיון שהגיע החרב על צוארו פרחה ויצאה נפשו של יצחק, וכיון שהשמיע קולו מבין הכרובים ואמ' לו אל תשלח ידך נפשו חזרה לגופו וקם ועמד יצחק על רגליו וידע יצחק שכך המתים עתידים להחיות ופתח ואמ' ברוך אתה ה' מחיה המתים
א. יוצא שבירך מחיה המתים...
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 164 אורחים