הרועה כתב:ביוגרפיה האישית אין ערך
הרועה כתב:לדעת חז"ל מותר וצריך לקבל דבר אמת גם מאדם מפוקפק, ודבר שקר אין לקבל גם מן היראים.
לכן על הלומד להתבונן בכל הצעה ופירוש אם יש בהם מן האמת אם לאו, ובכך להכריע אם הוא מאמצם ללבו. לביוגרפיה האישית אין ערך.
אַל תַּבֵּט אֶל מַרְאֵהוּ וְאֶל גְּבֹהַּ קוֹמָתוֹ, כִּי מְאַסְתִּיהוּ. כִּי לֹא אֲשֶׁר יִרְאֶה הָאָדָם, כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם וה' יִרְאֶה לַלֵּבָב.
הרועה כתב:לדעת חז"ל מותר וצריך לקבל דבר אמת גם מאדם מפוקפק, ודבר שקר אין לקבל גם מן היראים.
לכן על הלומד להתבונן בכל הצעה ופירוש אם יש בהם מן האמת אם לאו, ובכך להכריע אם הוא מאמצם ללבו. לביוגרפיה האישית אין ערך.
אַל תַּבֵּט אֶל מַרְאֵהוּ וְאֶל גְּבֹהַּ קוֹמָתוֹ, כִּי מְאַסְתִּיהוּ. כִּי לֹא אֲשֶׁר יִרְאֶה הָאָדָם, כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם וה' יִרְאֶה לַלֵּבָב.
תוכן כתב:הרועה כתב:לדעת חז"ל מותר וצריך לקבל דבר אמת גם מאדם מפוקפק, ודבר שקר אין לקבל גם מן היראים.
לכן על הלומד להתבונן בכל הצעה ופירוש אם יש בהם מן האמת אם לאו, ובכך להכריע אם הוא מאמצם ללבו. לביוגרפיה האישית אין ערך.
אַל תַּבֵּט אֶל מַרְאֵהוּ וְאֶל גְּבֹהַּ קוֹמָתוֹ, כִּי מְאַסְתִּיהוּ. כִּי לֹא אֲשֶׁר יִרְאֶה הָאָדָם, כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם וה' יִרְאֶה לַלֵּבָב.
שטויות! אין דברי תורה כמשוואה מתמטית, שברגע שמקבלים את הנחות היסוד, אז כל השאר מחויב המציאות, אשר יש שדנו אם כל משוואה אינה אלא טאוטולוגיה. אלא דברי תורה הם כפטיש יפוצץ סלע מתחלקים לאין סוף ניצוצות, ויש בהם שיש בהם יותר מן האמת ויש שיש בהם פחות, וכדברי אותו תלמיד שיכול היה לטהר את השרץ בק"נ טעמים, והטעמים היו נכונים, רק שלא היו צודקים. ומה שמבחין בין האמת ובין השקר, הוא לא רק כוח הפלפול, מידת החדוד, והיקף הזכרון, אלא גם ובעיקר טהרת הלב, יראת החטא, אהבת ה' וכיוצא. פוק חזי שמצאנו לכמה גדולי עולם שידעו כל התורה כולה ופסקיהם לא נתקבלו, וגדולים אחרים שידעו פחות אבל יראתם שקדם לחכמתם עמדה להם שזכו לכוין לאמתה של תורה. אשר על כן בודאי ובודאי, יש תועלת גדולה לדעת מי הוא מחבר הספר והאם דבריו נבעו ממעין נובע מים חיים, או ממקור נרפש ונתעב.
מתעמק כתב:ובגוף הענין, כבר נעשה מעשה כזה. בקובץ 'בית ועד לחכמים' משנות תרפ"ז-תרפ"ח היו רשימות כאלו בהמשכים תחת כותרת "טעונים גניזה"
מתעמק כתב: לא בכדי התבטאו הלשון קולמוס הלב
הנאמן בפקדונו כתב:מתעמק כתב: לא בכדי התבטאו הלשון קולמוס הלב
סתם מענין, מה מקורו של פתגם זה
קומי_אורי כתב:באיזה 'ספרו' הוא מצטט ממנו? כמדומני שבלבלת עם מישהו אחר
בברכה המשולשת כתב:כל סדרת ספרי דורות הראשונים של הגריא"ה זצ"ל גדושה בציטוטים מהמשכילים שהרי עמם בדיוק בא להתפלמס
קומי_אורי כתב:יש"כ, לא ידעתי שזה קיים, אבל זה הרי חלק מהויכוח, הוא משתמש בדבריו נגד ביקורת המקרא.
רצוני לומר, ברור שאם מ"ד היה אומר פירוש נכון, לא היה הפירוש נהפך ללא נכון מחמת שהוא אמרו. אלא שבספר של המתנגדים להשכלה לא תמצא ציטוט בשמו, כי לא כיבדו את האיש ולא רצו לחלוק לו כבוד. ולגבי פירוש זה, גם אם הוא נכון ומועיל בויכוח, אין עצם הציטוט מראה שהמצטטו חולק לו כבוד.
אבל מסתבר באמת שקנאי גדול גם את זה לא היה עושה, ולכן קנאי גדול לא היה יכול לחבר את דוה"ר..
יש תשובת מהר"ם שיק שבביאור בחלק ויקרא שהוא מר"ש דובנא "ושכולה אין בו" והוא ספר מומלץ לדעתו.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 312 אורחים