משולש כתב:בדרך הזו תוכל להכשיר כל דבר, כי תמיד תגיד שהרב הקונסרבטיבי התיר, ואם יענו לך שהוא קונסרבטיבי תתחיל לספר לנו סיפורים של קנאים מטורפים ולהשוות לכאן.
משולש כתב:אפשר לחלוק על השו"ע כמו שהרמ"א חלק עליו.
משולש כתב:וכמו שהרבה אחרונים חלקו עליו
משולש כתב:גם אני יכול לומר שיש לי רשימה של הרבה פוסקים שחולקים על השו"ע ומתירים כל מראה אדום חוץ מחמשת המראות.
משולש כתב:לא רק לשולחן ערוך אנחנו מחוייבים אלא בכל דור ודור התורה נתנה סמכות לחכמי הדור לקבוע את ההלכות. יפתח בדורו כשמואל בדורו.
משולש כתב:גדולי דורנו הכריעו לאסור לגמרי את העליה להר הבית
משולש כתב:אלא אם כן אתה מכיר גדולים אחרים שגדולים בחכמה ובמניין מהרבנים האוסרים.
משולש כתב:האם יש לך רב שיש לו כתפיים לחלוק על כל גדולי הפוסקים מהדורות האחרונים?
משולש כתב:בינתיים הבאת את הרב מרדכי אליהו שכבר בשני מקומות הוא כותב במפורש לאסור לגמרי.
משולש כתב:הרב יצחק יוסף מעיד מה היתה דעת הגר"מ אליהו.
משולש כתב:בינתים הבאת...את האבן ישראל שכותב בתוך פלפולו כמה מילים שאפשר להתווכח עליהם.
משולש כתב:בנו של ר' ישראל יעקב פישר (אבן ישראל) באזהרה חמורה.
משולש כתב:הוא כותב שם שבתשמ"ט כתבו על זה המנחת יצחק ובית דינו. מישהו יודע איך משיגים את זה?
משולש כתב:שני המקורות החלשים האלו.
משולש כתב:שני המקורות...האלו אינם יכולים לעמוד מול דברים ברורים וחד משמעיים המגובים בדיונים הלכתיים נרחבים בספרי הפוסקים בדורנו.
משולש כתב:יש עוד הרבה רבנים מתירים לדבריך, אבל אתה לא מוכן לומר מי הם. (בתירוץ שיזלזלו בהם)
משולש כתב:יש עוד הרבה סברות להיתר לדבריך.
משולש כתב:אבל אתה לא מוכן לומר אפי' אחת מהם, (בתירוץ שזה לא התפקיד שלך בפורום).
משולש כתב:בצורה כזו אי אפשר לנהל דיון כאשר הכל הוא רק תיאורטי.
אוצר החכמה כתב:לבא ולחלוק על דבר המוסכם על כל גדולי הפוסקים (ב"י רמ"א מג"א וכולי)...קשה מאד לעשות זאת.
אוצר החכמה כתב:כשבאים להכריע למעשה, ברור שמשקל הדעות ואומריהם חשוב ומשמעותי, לא הרי פסיקה בהלכות שבת כנגד אחד האחרונים כמן פסיקה נגד כל רבותינו...אבל לבא ולחלוק על דבר המוסכם על כל גדולי הפוסקים...אפילו אם יש ראייה נגדם, קשה מאד לעשות זאת. דון מינה ואוקי באתרין. ולעניינינו תבנה רשימה פשוטה של גדולי הדור והפוסקים הידועים בשמונים שנה האחרונות (מהרב קוק וזמנו ואילך או קצת קודם) לפני שאתה חושב מי אמר מה. ואח"כ תבדוק מה פסקו כל אותם פוסקים או רובם המוחלט (אלה שהתייחסו לנושא) בעניין זה, ותגיד לנו מה המסקנה שהגעת אליה.
אלי כהן כתב:סמי מכאן ב"י ורמ"א! משקל הוראתם (כשאינם חלוקים), הוא כמשקל הוראת התלמוד. כבר כתב הרמב"ם, שהואיל וכל הוראות התלמוד פשטו בכל עם ישראל, לכן אין אדם רשאי לסטות מהוראות התלמוד. ודון מינה ואוקי באתרין לגבי הב"י והרמ"א - אשר הוראתם (כשאינם חלוקים) - כבר הספיקה להתקבל בכל תפוצות עם ישראל בספרד ובאשכנז (כידוע זה קרה תוך שנים בודדות בלבד מאז שנדפס לראשונה השו"ע עם הגהות הרמ"א), ולכן אין אדם רשאי לסטות מהוראתם (כשאינם חלוקים) - דמ"ש מהוראת התלמוד - הרי טעם אחד להם (כמבואר).
אלי כהן כתב:אוצר החכמה כתב:כשבאים להכריע למעשה, ברור שמשקל הדעות ואומריהם חשוב ומשמעותי, לא הרי פסיקה בהלכות שבת כנגד אחד האחרונים כמן פסיקה נגד כל רבותינו...אבל לבא ולחלוק על דבר המוסכם על כל גדולי הפוסקים...אפילו אם יש ראייה נגדם, קשה מאד לעשות זאת. דון מינה ואוקי באתרין. ולעניינינו תבנה רשימה פשוטה של גדולי הדור והפוסקים הידועים בשמונים שנה האחרונות (מהרב קוק וזמנו ואילך או קצת קודם) לפני שאתה חושב מי אמר מה. ואח"כ תבדוק מה פסקו כל אותם פוסקים או רובם המוחלט (אלה שהתייחסו לנושא) בעניין זה, ותגיד לנו מה המסקנה שהגעת אליה.
קי"ל [כדמוכח מהב"י ח"מ יג ז בשם הרשב"א, וכדמוכח נמי מהחזו"א ערלה סי' יז, ועוד], שמי שמתיר בתורת ודאי - אינו אמור להתחשב בכמות (ובגדלות) של הפוסקים (כאמור להוציא את ב"י ורמ"א) אשר אוסרים רק בתורת ספק - אם הוא יודע שהם טרם ראו את ראיותיו הודאיות לדעתו.
יעקובי כתב:לבטל מצות שמיטה
יעקובי כתב:שוב התבוננתי דכנראה לא קשיא על היבי"א, שכן מסתמא איכ"ל דהוי משנה ראשונה ומשנה אחרונה. דהיינו הגם שבראשונה בח"ט השיג מה שהשיג על האו"ל, הרי שלמשנתו האחרונה שבח"י סבר וקיבל וחזר והודה לשיטת האו"ל בזה, וזוהי א"כ מסקנת היבי"א. הדר הוא לכל חסידיו ומודים דרבנן היינו שבחייהו.
משולש כתב:הבאתי לך סברא לאסור: יש סתירות...באשר לכל שיטת מדידה שתבחר
משולש כתב:הבאתי לך סברא לאסור: יש...חוסר וודאות באשר לכל שיטת מדידה שתבחר.
משולש כתב:אתה צריך לפשוט את הספיקות וליישב את הסתירות בשביל שתוכל להתיר.
משולש כתב:כל עוד שלא תענה על השאלה הזו, אין דיון.
משולש כתב:גם לגופו של עניין לא התייחסת.
משולש כתב:אין לי אפשרות לדון על יחמורים תיאורטיים.
משולש כתב:בברכה והצלחה.
אוצר החכמה כתב:אם כוונתך לומר שבעצם אתה מסכים שיש לדון לגופו של אדם באופן שהעליתי.
אוצר החכמה כתב:אודות הרעיון שלך בעניין וודאי וספק ומי שלא יודע את הראיות
אוצר החכמה כתב:אלי כהן כתב:אוצר החכמה כתב:כשבאים להכריע למעשה, ברור שמשקל הדעות ואומריהם חשוב ומשמעותי, לא הרי פסיקה בהלכות שבת כנגד אחד האחרונים כמן פסיקה נגד כל רבותינו...אבל לבא ולחלוק על דבר המוסכם על כל גדולי הפוסקים...אפילו אם יש ראייה נגדם, קשה מאד לעשות זאת. דון מינה ואוקי באתרין. ולעניינינו תבנה רשימה פשוטה של גדולי הדור והפוסקים הידועים בשמונים שנה האחרונות (מהרב קוק וזמנו ואילך או קצת קודם) לפני שאתה חושב מי אמר מה. ואח"כ תבדוק מה פסקו כל אותם פוסקים או רובם המוחלט (אלה שהתייחסו לנושא) בעניין זה, ותגיד לנו מה המסקנה שהגעת אליה.
קי"ל [כדמוכח מהב"י ח"מ יג ז בשם הרשב"א, וכדמוכח נמי מהחזו"א ערלה סי' יז, ועוד], שמי שמתיר בתורת ודאי - אינו אמור להתחשב במניין (ובחוכמה) של הפוסקים (כאמור להוציא את ב"י ורמ"א) אשר אוסרים רק בתורת ספק - אם הוא יודע שהם טרם ראו את ראיותיו הודאיות לדעתו.
אני כתבתי את הדברים ביחס למה שכתבת שיש לדון לגופו של עניין ולא לגופו של אדם, ועל זה ביארתי מתי יש לדון לגופו של אדם, כך שלהעלות שוב את טענת וודאי וספק זו חריגה מנקודת הויכוח שבדבריך..
אלי כהן כתב:מי שמתיר בתורת ודאי - אינו אמור להתחשב במניין (ובחוכמה) של הפוסקים (כאמור להוציא את ב"י ורמ"א) אשר אוסרים רק בתורת ספק - אם הוא יודע שהם טרם ראו את ראיותיו הודאיות לדעתו.
איש רגיל כתב:אלי כהן כתב:מי שמתיר בתורת ודאי - אינו אמור להתחשב במניין (ובחוכמה) של הפוסקים (כאמור להוציא את ב"י ורמ"א) אשר אוסרים רק בתורת ספק - אם הוא יודע שהם טרם ראו את ראיותיו הודאיות לדעתו.
אם אני זוכר נכון, בתחילה רק טענת שכנראה שהם לא ראו את ראיותיהם, והיתה לך סיבה להניח כך כי כנראה אף אחד לא למד את ספרי הרב מרדכי אליהו על פרשת השבוע. כעת אתה טוען משהו אחר, שהפוסק בתורת ודאי מותר לו לחלוק על המסופקים, רק אם הם בודאי לא ראו את ראיותיו.
אלי כהן כתב:כל עוד שהיבי"א לא הודה שחזר בו, לא ניתן לחרוץ בסכינא חריפא שחזר בו.
ולטעמיך, שאתה נזקק ל"משנה אחרונה", הרי משנה זו טרם נדפסה, והיא חלק י"א אשר יודפס בקרוב ע"י בניו (מתוך כי"ק של היבי"א זצוק"ל). אבל מצינו לבנו הראשון לציון שליט"א, בספרו: עין יצחק, חלק ג (התשס"ט) עמ' צט, סי' יב, שכתב להדיא דדברי השו"ע התקבלו אצלנו "בקבלה גמורה, ולא בתורת ספק", אע"פ שבעמוד ק' ציין שם להדיא את התשובה שציינת מתוך חלק י' של יבי"א.
איש רגיל כתב:אם אני זוכר נכון, בתחילה רק טענת שכנראה שהם לא ראו את ראיותיהם, והיתה לך סיבה להניח כך כי כנראה אף אחד לא למד את ספרי הרב מרדכי אליהו על פרשת השבוע.
איש רגיל כתב:אלי כהן כתב:מי שמתיר בתורת ודאי - אינו אמור להתחשב במניין (ובחוכמה) של הפוסקים (כאמור להוציא את ב"י ורמ"א) אשר אוסרים רק בתורת ספק - אם הוא יודע שהם טרם ראו את ראיותיו הודאיות לדעתו.
אם אני זוכר נכון, בתחילה רק טענת שכנראה שהם לא ראו את ראיותיהם...כעת אתה טוען משהו אחר, שהפוסק בתורת ודאי מותר לו לחלוק על המסופקים, רק אם הם בודאי לא ראו את ראיותיו.
צולניק כתב:איש רגיל כתב:אלי כהן כתב:מי שמתיר בתורת ודאי - אינו אמור להתחשב במניין (ובחוכמה) של הפוסקים (כאמור להוציא את ב"י ורמ"א) אשר אוסרים רק בתורת ספק - אם הוא יודע שהם טרם ראו את ראיותיו הודאיות לדעתו.
אם אני זוכר נכון, בתחילה רק טענת שכנראה שהם לא ראו את ראיותיהם, והיתה לך סיבה להניח כך כי כנראה אף אחד לא למד את ספרי הרב מרדכי אליהו על פרשת השבוע. כעת אתה טוען משהו אחר, שהפוסק בתורת ודאי מותר לו לחלוק על המסופקים, רק אם הם בודאי לא ראו את ראיותיו.
כעת עברת על הכלל השני של ר' אלי כהן, והיינו כיון שבתוך הערתך שזור נימה של התקפה אישית עליו ממילא ר' אלי פטור מלענות עליה....
יעקובי כתב:אלי כהן כתב:כל עוד שהיבי"א לא הודה שחזר בו, לא ניתן לחרוץ בסכינא חריפא שחזר בו.
ולטעמיך, שאתה נזקק ל"משנה אחרונה", הרי משנה זו טרם נדפסה, והיא חלק י"א אשר יודפס בקרוב ע"י בניו (מתוך כי"ק של היבי"א זצוק"ל). אבל מצינו לבנו הראשון לציון שליט"א, בספרו: עין יצחק, חלק ג (התשס"ט) עמ' צט, סי' יב, שכתב להדיא דדברי השו"ע התקבלו אצלנו "בקבלה גמורה, ולא בתורת ספק", אע"פ שבעמוד ק' ציין שם להדיא את התשובה שציינת מתוך חלק י' של יבי"א.
איני מבין כלל, הנך רוצה לומר שישנה סתם סתירה שרירותית (חמורה) בדברי היבי"א?
לפיכך צריך להזהיר את העולים לירושלים, לבל יהינו לעלות להר הבית, שהוא איסור חמור מאד. ולא יסתמכו על מי שרוצה לתקוע עצמו לדבר הלכה, ולהורות נגד רוב ככל הפוסקים אשר מפיהם אנו חיים ומימיהם אנו שותים. +הנה המתיר לעלות ולהתפלל בתחלת שטח הר הבית, תלה עצמו באילן גדול, הוא הראב"ד בהשגות (סוף פרק ו' מהל' בית הבחירה), וגרם תקלה ומכשול לרבים מאחינו בית ישראל שנכנסו לפני ולפנים, בניגוד לרוב ככל רבותינו הפוסקים ראשונים ואחרונים אשר כל בית ישראל נשען עליהם. ואין כל חדש תחת השמש, כי בדור הקודם הורה חכם אחד להתיר הכניסה להר הבית, והגאון רבי יוסף ידיד הלוי בשו"ת ימי יוסף בתרא, בקונט' כבוד הלבנון (עמוד קצ"א והלאה), דרך קסתו להשיב על דבריו, והאריך בזה להכות על קדקדו, ושם (בעמוד רי"ב) כתב שהגאונים, רבי שניאור זלמן מלובלין בעל תורת חסד, ורבי יוסף חיים זוננפלד, דחו דבריו בשתי ידים. ונכנסו לבית הספק אם דינו כדין המתיר אשת איש שנטבע בעלה במים שאין להם סוף, וכמ"ש (ביבמות קכ"א ע"א) שחייב נידוי, והוסיף הרב המחבר, ולדעתי הוא בגדר חוטא ומחטיא את הרבים ע"ש.
משולש כתב:אלי, רק תיקון קטן: האוסרים כן ראו את הסברות של המתירים. כי הם מציינים אותם בתשובותיהם.
לדוגמא:
שו"ת יחוה דעת (א - כה)לפיכך צריך להזהיר את העולים לירושלים, לבל יהינו לעלות להר הבית, שהוא איסור חמור מאד. ולא יסתמכו על מי שרוצה לתקוע עצמו לדבר הלכה, ולהורות נגד רוב ככל הפוסקים אשר מפיהם אנו חיים ומימיהם אנו שותים. +הנה המתיר לעלות ולהתפלל בתחלת שטח הר הבית, תלה עצמו באילן גדול, הוא הראב"ד בהשגות (סוף פרק ו' מהל' בית הבחירה), וגרם תקלה ומכשול לרבים מאחינו בית ישראל שנכנסו לפני ולפנים, בניגוד לרוב ככל רבותינו הפוסקים ראשונים ואחרונים אשר כל בית ישראל נשען עליהם. ואין כל חדש תחת השמש, כי בדור הקודם הורה חכם אחד להתיר הכניסה להר הבית, והגאון רבי יוסף ידיד הלוי בשו"ת ימי יוסף בתרא, בקונט' כבוד הלבנון (עמוד קצ"א והלאה), דרך קסתו להשיב על דבריו, והאריך בזה להכות על קדקדו, ושם (בעמוד רי"ב) כתב שהגאונים, רבי שניאור זלמן מלובלין בעל תורת חסד, ורבי יוסף חיים זוננפלד, דחו דבריו בשתי ידים. ונכנסו לבית הספק אם דינו כדין המתיר אשת איש שנטבע בעלה במים שאין להם סוף, וכמ"ש (ביבמות קכ"א ע"א) שחייב נידוי, והוסיף הרב המחבר, ולדעתי הוא בגדר חוטא ומחטיא את הרבים ע"ש.
אז הגרע"י וגאוני ירושלים סברו לא כמוך: גם האוסר מספק יכול לנדות את המתיר בוודאות, וגם יכול להכריז עליו כחוטא ומחטיא את הרבים.
משולש כתב:הוא כותב שגם בדור הזה רצה חכם אחד להתיר.
אלי כהן כתב:משולש כתב:הוא כותב שגם בדור הזה רצה חכם אחד להתיר.
האם אמרתי שבדור הזה לא היה אף אחד שרצה להתיר? רק אמרתי, שנוכל לשלול את טענותיו רק אם ראינו אותן.
משולש כתב:אלי כהן כתב:משולש כתב:הוא כותב שגם בדור הזה רצה חכם אחד להתיר.
האם אמרתי שבדור הזה לא היה אף אחד שרצה להתיר? רק אמרתי, שנוכל לשלול את טענותיו רק אם ראינו אותן.
נכון. והגרע"י שולל את טענותיו. אז מה זה אומר לדעתך?
משולש כתב:ומה אומר לדעתך דברים חמורים שעוד הרבה רבנים וגדולי הדור אומרים על העולים להר הבית?
אלי כהן כתב:על כל פנים, אם מתעלמים מהביטוי "גדולי הדור" - אשר מובנו נעשה בימינו שנוי במחלוקת עזה (אחרי שכבר הביא עלינו בימינו את המחלוקת שבין יתד לבין הפלס ושבין ה"מחבלים" לבין "השונאים" וכו' וכו') - אז כל מה שנותר לנו לומר הוא אך ורק, שעצם השאלה - האם יש מקומות על הר הבית אשר לגביהם ניתן לדעת בזמן הזה שהם מחוץ למחנה שכינה (כלומר מחוץ לחיל) - היא שאלה השנויה במחלוקת. לכן, רק את זה היית אמור לכתוב, במקום המשפט דלעיל שכתבת - אשר מקפל בתוכו הנחה המנסָּה (במובלע) לרדת לגופו של אדם: מי גדול ממי, ומי קטן ממי.
ברוך ברגר כתב:אלי כהן כתב:על כל פנים, אם מתעלמים מהביטוי "גדולי הדור" - אשר מובנו נעשה בימינו שנוי במחלוקת עזה (אחרי שכבר הביא עלינו בימינו את המחלוקת שבין יתד לבין הפלס ושבין ה"מחבלים" לבין "השונאים" וכו' וכו') - אז כל מה שנותר לנו לומר הוא אך ורק, שעצם השאלה - האם יש מקומות על הר הבית אשר לגביהם ניתן לדעת בזמן הזה שהם מחוץ לחיל - היא שאלה השנויה במחלוקת. לכן, רק את זה היית אמור לכתוב, במקום המשפט דלעיל שכתבת - אשר מקפל בתוכו הנחה המנסָּה (במובלע) לרדת לגופו של אדם: מי גדול ממי, ומי קטן ממי.
חבל להכניס למקום כה מכובד גם פוליטיק
משולש כתב:יש הסרטה של הגרע"י שהתפרסמה. (אם מעוניינים אעלה אותה)
וזה התמליל שלה בערך:
יש אנשים הוציאו דיבתם רעה לומר על איזה רבנים שהתירו להכנס להר הבית. זה לא נכון לא היו דברים מעולם אין רב בעולם שיתיר דבר כזה. זה, הרמב"ם כותב מי שעושה דבר כזה חייב כרת מי שנכנס להר הבית. כך כתוב בפסוק מפורש כי מי נדה לא זורק עליו טמא יהיה, היום כולנו טמאי מתים. מי שלא נגע במת, נגע במי שנטמא במת כתוב ... יטמא עד הערב, ואין לו תקנה אפילו יעשה אלף טבילות אלא עד שיזו עליו מפרה אדומה. זה יבוא משיח צדקנו ויעשה פרה אדומה העשירית. תשעה כבר עשו, הוא יעשה את העשירית. ואז יתקיים הפסוק וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טומאותיכם. רק אחרי טבילה והזאת פרה אדומה נעשים טהורים. כי מי נדה לא זורק עליו טמא יהיה עוד טומאתו בו. לכן אין היום אחד מישראל שאינו טמא מת. לכן כיון שיש טומאה ושם השכינה שורה אסור לנו להכנס. כתוב והיו עיני ולבי שם כל הימים אפילו אחרי החורבן השכינה שורה שמה. ומי שנמצא בכותל המערבי לא זזה השכינה משמה. לכן נשאר המקדש בקדושתו. והשמותי את מקדשיכם - והשמותי שממה אפילו שיש שממה מקדשיכם זה בקדושה. לכן אסור לנו להכנס שמה, אסור לשום יהודי בכרת. מה זה כרת? כמו שאוכל ביום הכיפורים חייב כרת כמה זה דבר חמור. יש אנשים יצר הרע מפתה אותם שילכו יתפללו מנחה בהר הבית. כאילו מביאים את המשיח. זה טעות! בשביל זה כרת?? יוצא שכרם בהפסדם. לכן רבותי, מצוה להודיע ברבים שבאים תיירים מחוץ לארץ באים לפה לא יודעים גודל העון הזה...
אלי כהן כתב:משולש כתב:יש הסרטה של הגרע"י שהתפרסמה. (אם מעוניינים אעלה אותה)
וזה התמליל שלה בערך:
יש אנשים הוציאו דיבתם רעה לומר על איזה רבנים שהתירו להכנס להר הבית. זה לא נכון לא היו דברים מעולם אין רב בעולם שיתיר דבר כזה. זה, הרמב"ם כותב מי שעושה דבר כזה חייב כרת מי שנכנס להר הבית. כך כתוב בפסוק מפורש כי מי נדה לא זורק עליו טמא יהיה, היום כולנו טמאי מתים. מי שלא נגע במת, נגע במי שנטמא במת כתוב ... יטמא עד הערב, ואין לו תקנה אפילו יעשה אלף טבילות אלא עד שיזו עליו מפרה אדומה. זה יבוא משיח צדקנו ויעשה פרה אדומה העשירית. תשעה כבר עשו, הוא יעשה את העשירית. ואז יתקיים הפסוק וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טומאותיכם. רק אחרי טבילה והזאת פרה אדומה נעשים טהורים. כי מי נדה לא זורק עליו טמא יהיה עוד טומאתו בו. לכן אין היום אחד מישראל שאינו טמא מת. לכן כיון שיש טומאה ושם השכינה שורה אסור לנו להכנס. כתוב והיו עיני ולבי שם כל הימים אפילו אחרי החורבן השכינה שורה שמה. ומי שנמצא בכותל המערבי לא זזה השכינה משמה. לכן נשאר המקדש בקדושתו. והשמותי את מקדשיכם - והשמותי שממה אפילו שיש שממה מקדשיכם זה בקדושה. לכן אסור לנו להכנס שמה, אסור לשום יהודי בכרת. מה זה כרת? כמו שאוכל ביום הכיפורים חייב כרת כמה זה דבר חמור. יש אנשים יצר הרע מפתה אותם שילכו יתפללו מנחה בהר הבית. כאילו מביאים את המשיח. זה טעות! בשביל זה כרת?? יוצא שכרם בהפסדם. לכן רבותי, מצוה להודיע ברבים שבאים תיירים מחוץ לארץ באים לפה לא יודעים גודל העון הזה...
עד שאתה מביא לי את הציטוט הנ"ל מפיו של הגרע"י זצוק"ל שאמר "הרמב"ם כותב מי שעושה דבר כזה חייב כרת מי שנכנס להר הבית", אצטט לך את הרמב"ם עצמו זצוק"ל, מה שכתב פעמיים:
והילך לשונו (ביאת מקדש, ג ד): "טמא מת, אפילו המת עצמו, מותר להיכנס להר הבית".
והילך לשונו בפעם השנייה (בית הבחירה, ז טו): "ומותר להכניס המת עצמו להר הבית, ואין צריך לומר - טמא מת - שהוא נכנס לשם".
במילים אחרות, אין טעם לנסות להביא ראייה מדברי הגרע"י זצוק"ל, כל עוד שלא מיישבים את הסתירה הזועקת לשמיים - שבין דברי הגרע"י זצוק"ל בשם הרמב"ם זצוק"ל - לבין דברי הרמב"ם עצמו זצוק"ל.
ומעניין לעניין באותו עניין: האם אתה יודע מה היה נושא הכנס, שבו נאם הרב יהודה גליק שליט"א - דקות בודדות לפני שהתנקשו בחייו? ברגע שתדע, זה יפתור לך כמה וכמה ספיקות (ולמותר לציין שאז גם תדע למה זה באמת "מעניין לעניין באותו עניין").
משולש כתב:אין שום סתירה...ולכן לא קשה על הרמב"ם שכתב את הדין בגבולות הוודאיים.
משולש כתב:אבל כשיש ספק דאורייתא צריכים להחמיר.
משולש כתב:ועל זה אמר הגרע"י בהסרטה שאין שום רב בעולם שיתיר.
משולש כתב:לדעת כל הפוסקים...אין אף אחד שיכול לפשוט איזו שיטה מתוך 15 שיטות המדידה של הר הבית היא הנכונה.
משולש כתב:לדעתו...אין אף אחד שיכול לפשוט איזו שיטה מתוך 15 שיטות המדידה של הר הבית היא הנכונה.
אוצר החכמה כתב:אלי, אתה עושה מאיתנו צחוק?.
אוצר החכמה כתב:אלי כהן כתב:משולש כתב:יש הסרטה של הגרע"י שהתפרסמה. (אם מעוניינים אעלה אותה)
וזה התמליל שלה בערך: יש אנשים הוציאו דיבתם רעה לומר על איזה רבנים שהתירו להכנס להר הבית. זה לא נכון לא היו דברים מעולם אין רב בעולם שיתיר דבר כזה. זה, הרמב"ם כותב מי שעושה דבר כזה חייב כרת מי שנכנס להר הבית.
עד שאתה מביא לי את הציטוט הנ"ל מפיו של הגרע"י זצוק"ל שאמר "הרמב"ם כותב מי שעושה דבר כזה חייב כרת מי שנכנס להר הבית", אצטט לך את הרמב"ם עצמו זצוק"ל, מה שכתב פעמיים:
והילך לשונו (ביאת מקדש, ג ד): "טמא מת, אפילו המת עצמו, מותר להיכנס להר הבית".
והילך לשונו בפעם השנייה (בית הבחירה, ז טו): "ומותר להכניס המת עצמו להר הבית, ואין צריך לומר - טמא מת - שהוא נכנס לשם".
במילים אחרות, אין טעם לנסות להביא ראייה מדברי הגרע"י זצוק"ל, כל עוד שלא מיישבים את הסתירה הזועקת לשמיים - שבין דברי הגרע"י זצוק"ל בשם הרמב"ם זצוק"ל - לבין דברי הרמב"ם עצמו זצוק"ל.
הרי כל קורא יודע שהרמב"ם התכוון להר הבית ההלכתי כלומר למקום שברור שעל פי דין יש לו רק קדושת הר הבית, והרב עובדיה יוסף דיבר על מה שאנו קוראים היום הר הבית כשמדברים על כניסה להר הבית, שלדעתו זה מקום שקדושתו קדושת החיל (וודאי או ספק זה לא נפק"מ לנקודה הזאת) ולכן אמר שעל זה הרמב"ם סובר שחייבים כרת עליו.
ז כתב הרשב"א (בתולדות אדם לרשב"א סימן קד) שאלת ראובן ושמעון שבררו להם עשרה אנשים לראות בדינם הן בדין הן בפשרה ונשבעו שניהם לקיים עליהם כל אשר יגזרו אותם העשרה ואם לא יסכימו לדעת אחת שילכו אחר הרוב כדין תורה ובין כך ובין כך נסתלק אחד מהם ולא רצה להיות עמהם באותה ברירה ולא אומר דעתו באותו ענין תודיעני אם ראובן חייב לקבל מה שאמרו התשעה הנותרים או רובם: תשובה. דבר ברור הוא שכיון שנסתלק אחד מהם נתפרדה חבילה ולא עוד אלא אפילו אמר איני יודע אינם יכולים לגמור הדין על פי תשעה הנותרים שאין הולכים אחר הרוב אלא כשרבו המזכים על המחייבים או המחייבים על המזכים מתוך משא ומתן של כלם אבל כשהמיעוט איננו לא שאילו היה שם אותו האחד שמא היה מראה טעם הפך מה שהסכימו הרוב ויודו הרוב בכך וכן כשהיחיד אומר איני יודע דתנן (סנהדרין כט.) אפילו שנים מחייבין או מזכין ואחד אומר איני יודע יוסיפו הדיינים וכן אם נסתלק האחד אינם יכולים השנים לחתוך הדין וכמו שאמרו בפרק זה בורר (ל.) גמרו את הדבר מכתב היכי כתבינן רבי יוחנן אמר איש פלוני זכאי וכו' מאי בינייהו וכו' עד ולמאן דאמר זכאי משלמי ולימרו ליה אי לאו את בהדן לא סליק דינא ודברים אלו פשוטים הם לענין הדין והוא הדין לפשרה דמאי שנא ואין רוב בכל מקום אלא רוב הבא מתוך הכלל ומתוך משא ומתן אבל רוב הנפרד מן הכלל ודנין או בוצעין לעצמן שלא מתוך משא ומתן עם הכלל או שלא במעמדן לא עשה כלום ע"כ ודוגמת זה כתבתי בסימן י"ח (ס"א ד"ה כתוב) בשם הגהות אשירי (סנהדרין פ"א סי' ו): כתב הרשב"א בתשובה (ח"ה סי' רפט) דעו כי כל שקבלו עליהם הקהל דעות אנשים ארבעה או חמשה או יותר אין הולכים אחר הרוב שאין רוב אלא בבית דין ואם לא הושוו כולם לדעת אחת הרי הנתבע פטור שמעמידים האדם וממונו על חזקתו עד שיודע שהוא חייב וזה דבר ברור ולא עוד אלא אפילו אמרו הקהל שילך אחר הרוב אם הם שקולים הרי הוא פטור ואין אומרים בכיוצא בזה יבואו אחרים ויכריעום שהקהל לא קבלו עליהם דעת המכריעים אלא לדעת ברורים אלו ירדו ולא לדעת אחרים אמנם אם יראה כת אחת מהם דברי המכריעים ויאמנו דבריהם בעיניהם וראו עכשיו בדעתם מה שלא ראו בתחלה בזה ובכיוצא בזה באמת יכולים לעשות כי אין זה דעת המכריעים אלא דעת הברורים שהסכימו עליו עכשיו עכ"ל:
מה שנכון נכון כתב:בחזו"א ערלה אין סימן יז.
הגרע"י זצוק"ל התכוון לדבר בשם כתבי הרמב"ם זצוק"ל
מה שנכון נכון כתב:צינת כמה פעמים לדברי הב"י חו"מ יג,ז בשם הרשב"א ולדברי החזו"א ערלה סימן יז.
אלו דברי הב"י, ולא הבנתי איפה מצאת בו את מה שהבאת בשמו.
בית יוסף חושן משפט סימן יג ז: כתב הרשב"א (בתולדות אדם לרשב"א סימן קד)...שאין הולכים אחר הרוב אלא - כשרבו המזכים על המחייבים או המחייבים על המזכים - מתוך משא ומתן של כֻּלָּם, אבל כשהמיעוט איננו - לא; שאילו היה שם אותו האחד, שמא היה מראה טעם - הֶפֶךְ מה שהסכימו הרוב - ויודו הרוב בכך.
מה שנכון נכון כתב:מה שנכון נכון כתב:בחזו"א ערלה אין סימן יז.
שו"ר שהכונה למהדורות הישנות, וכיום נדפסו הדברים בחזו"א כלאים ס"א.
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... =&pgnum=83
אך גם שם לא הבנתי מה ראית.
אוצר החכמה כתב:הגר"ע יוסף לא התפלסף.
יכול הגר"ע להגיד להם...מה שאתם מתכוונים אליו במילים הר הבית, והאיזור שאתם רוצים לעלות אליו, זה בכלל החיל ולזה אסור לעלות...שמה שהם קוראים הר הבית זה מה שלדעתו הרמב"ם קורא חיל, ולכן עונה להם כתוב ברמב"ם שאסור לעלות להר הבית.
המעיין כתב:הגרע"י זצוק"ל התכוון לדבר בשם כתבי הרמב"ם זצוק"ל
אם הראשונים כמלאכים אנחנו כבני אדם...
אם כותבים על הגר"ע יוסף זצוק"ל צריך על הרמב"ם לכתוב לפחות
זצוקללה"ה זי"ע נבג"מ
חזור אל “וַיַּעְפִּלוּ לַעֲלוֹת אֶל רֹאשׁ הָהָר”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 42 אורחים