עצת בלעם ע"ז או ג"ע?

[אברך כולל]

רש"י מביא את הגמ' בסנהדרין קו א אמר להם אלהיהם של אלו שונא זימה הוא וכו'.
ותמוה היכן מבואר בתורה שנענשו על הג"ע הרי בתורה מפורש שהקצף והעונש היה על דבר פעור בלבד והזנות היתה רק הכ"ת להסיתם לע"ז כמפורש שם בגמ', וא"כ מהו הכותר אלהיהם של אלו שונא זמה?

[שבע]

"לא עבדו ע"ז אלא להתיר להם עריות"
והדברים ידועים וברורים לכל בר דעת.

[אברך כולל]

"לא עבדו ע"ז אלא להתיר להם עריות"
והדברים ידועים וברורים לכל בר דעת.

לא הצלחתי להבין איך משפט מחץ זה שהבאת, מבאר את הכותר אלהיהם של אלו שונא זימה, בזמן שלא מצינו שיצא הקצף אלא על מה שעבדו ע"ז.

[יורה דעה]

רש"י מביא את הגמ' בסנהדרין קו א אמר להם אלהיהם של אלו שונא זימה הוא וכו'.
ותמוה היכן מבואר בתורה שנענשו על הג"ע הרי בתורה מפורש שהקצף והעונש היה על דבר פעור בלבד והזנות היתה רק הכ"ת להסיתם לע"ז כמפורש שם בגמ', וא"כ מהו הכותר אלהיהם של אלו שונא זמה?

אמנם בתורה מבואר שהקצף והעונש יצא על ע"ז בלבד, אבל כבר כתב החזקוני (בפסוק יד) שמשה רבנו סתם את העצה ולא כתבה מפורש בתורה, לפי שבלעם אמר זאת לבלק בחשאי. וא"כ נאמנים עלינו דברי חז"ל שפירשו שא"ל אלוקיהם של אלו שונא זימה.

[שטייגעניסט]

כעת מצאתי בתורת חיים שם על אתר

אלהיהן של אלו שונא זימה הוא בא ואשיאך עצה. משמע דעצת בלעם לא היתה להכשיל את ישראל אלא בזנות לחוד אבל מה שעבדו לפעור ואכלו זבחי מתים לא בעצת בלעם נעשה אלא הנשים מעצמן עשו כן שלא רצו להתפתות לזנות עד שעבדו לפעור ואכלו מזבחי אלהיהן כדאשכחן בכזבי שנקראת כן לפי שאמרה לאביה כוס בי עם זה כדאיתא בגמרא וכן משמע בספרי פרשת מטות דעצת בלעם לא היתה אלא על הזנות בלבד. ולפי זה ניחא כשקצף משה על פקודי החיל אמר להם החייתם כל נקבה הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם למסר מעל בה' על דבר פעור כלומר הן הנה הלא הנשים היו לבני ישראל למכשול בעצת בלעם כשנתן עצה על הזנות אז הוסיפו הנשים למסור נמי מעל בה' על דבר פעור שלא עבדו לפעור אלא ע"י תחבולתן של הנשים ותהי המגפה בעדת ה' דעיקר המגפה בשביל שעבדו לפעור היתה נמצא שראוי לתת נקמת ה' בנשים טפי.

מבואר שעצתו היתה ג"ע בלבד. אולם בתרגום יונתן על אתר מבואר שכוונתו היתה גם לע"ז. וצ"ע.

[שטייגעניסט]

הלום חזיתי
אור החיים במדבר פרשת מטות פרק לא פסוק טז

(טז) הן הנה וגו' בדבר בלעם... אכן פינחס ואנשי הצבא דנו ופטרום מטעם שהנשים כפופות הן לבעליהם ולאבותיהם ואנוסים המה, והן האדון משה רבינו עליו השלום הרגיש שמטעם זה החיו אותם ובא בטענה הנשמעת ואמר בשלמא אם לא היו עושים אלא מעשה הזנות שבא להם עליו מצות גדוליהם יש לדון אותם לזכות, אלא שהם עשו מעצמן מעשה אחר מה שלא ציוו אותם גדוליהם שהוא מעשה פעור שאמרו רז"ל (במד"ר פ"כ) שהיו מוציאים להם צורת פעור ואומרים להם השתחוה לזה ותהיה נשמעת לו נמצא שמכשול עבודה זרה היה מהם, והוא אומרו הן הנה פירוש מדנפשם היו סיבה לבני ישראל, בדבר בלעם וגו' פי' באמצעות סיבת עצת בלעם שיעצם להפקיר בנותיהם לזנות, ותמצא שלא אמרו ז"ל שאמר בלעם אלא ענין הזנות כאומרם (שם) אלהיהן של אלו שונא זימה וכו' והם היו סיבה למסר מעל בה' על דבר פעור שלא היו רוצים להשמע להם אלא אם ישתחוו לפעור, ותהי המגפה בעדת ה' פירוש בסיבת עבודה זרה ולא בסיבת הזנות, ומי גרם עבודה זרה הן הנה, ואומר ועתה וגו' פירוש יתודו על השגגה ויהרגו וגו':

והוא כדברי התו"ח. ויהי לפלא.

[שש משזר]

לכאורה ראי' מוכחת מהפסוק עצמו:
הלוא בפסוק מפורש שפנחס 'השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי' וגו', ופנחס לא קינא אודות ענין ע"ז, כ"א על עבירה דזנות. ונראה שכל השצף קצף יצא על הזנות, וכפי שהטיב לדעת זאת בלעם הרשע באומרו 'אלוקיהן של אלו שונא זימה הוא'. ויש לחלק בשעה"ד.

[תוכן]

בשפתי דעת לבעל הכלי יקר אומר שעיקר כוונתו היתה ע"ז, אלא מכיון שידע שלא יסכימו לעבוד ע"ז, על כן פיתה אותם בבנות מדין.

[שטייגעניסט]

בשפתי דעת לבעל הכלי יקר אומר שעיקר כוונתו היתה ע"ז, אלא מכיון שידע שלא יסכימו לעבוד ע"ז, על כן פיתה אותם בבנות מדין.

תמצא כאן
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=164

[שטייגעניסט]

דעת שד"ל בנידון

ללא שם.png (36.97 KiB) נצפה 4068 פעמים

באדיבות דעת מקרא

[מה שנכון נכון]

דעת שד"ל בנידון

ללא שם.png

באדיבות דעת מקרא

הקטע בשלימות.

[א] ויחל העם לזנות אל בנות מואב : נראה כי תחילה החלו לזנות בלבד, ומזה נמשך שהנשים קראו אותם לזבחיהם, ואז השתחוו לאלהיהן ונתחברו עמהן בעבודת בעל פעור. והנה בני ישראל החלו לזנות אל בנות מואב, ולא היה בזה שום נכל מצד המואבים, כי הם לא הפקירו את בנותם, רק ישראל זנו עם הבלתי צנועות, ואח"כ כשהחלו להשתחוות לאלהיהן, אז המדינים (בעצת בלעם שהיה אז בקרבם) התנכלו להפקיר את בנותם היותר צנועות והיותר חשובות, כגון כזבי בת נשיא מדין, כדי להחטיא את ישראל ולהסיר מהעליהם אהבת אלהיהם והשגחתו.

[אוצר החכמה]

לא תפסתי על בסיס מה הוא הסביר את ההסבר הזה ואיזה דיוקים בפסוק הרוויח בפירושו.

[שטייגעניסט]

הרוויח:
א. למה נצטוו לנקום רק במדין ולא במואב?
ב. למה לא כתוב שזנו אחרי בנות מואב בעצת בלעם? כי אכן זנו מעצמם, ורק לאחר מכן כשראו זאת ייעצו למדין שיעשו כן ג"כ.
ג. למה כתוב ויחל העם לזנות אל בנות מואב ותקראנה וכו' ולא הזכיר גם בנות מדין?
ועוד.

[אוצר החכמה]

כלומר שעיקר ההבחנה שלו היא בין בנות מואב לבנות מדיין? כי בקטע שהובא העניין לא היה ברור.