שלח כתב:אנחנו היינו מצפים שלא יסכימו ויעוררו קשיים, מדוע פה הם מסכימים לדבר? בסוף אמנם נשאלה את פי הנערה, אבל פה הם מסכימים ולא מעוררים בעיה
מלח הארץ כתב:למה להיות ציניים, הם ראו את יד ה' בהשגחה גלויה שנזדמנה לו רבקה מיד כפי שביקש והאמינו בה' ובאברהם עבדו.
יאיר כתב:ומה עם העובדה הסותרת ששמו רעל בצלחת אליעזר ומשמע שלא רצו שהשידוך יצא לפועל?
מלח הארץ כתב:יאיר כתב:ומה עם העובדה הסותרת ששמו רעל בצלחת אליעזר ומשמע שלא רצו שהשידוך יצא לפועל?
אל תערבב בין פשט לדרש, לפי הפשט לא ניסו לעכב כלל, אדרבה הסכימו לותר על המנהג שהכלה שוהה י"ב חודש ['ימים'] בבית אביה לפני הנישואין בכדי להתכונן לחתונה.
בכלל כדאי לחשוב על הסיטואציה שבה בא אדם זר יחסית וכבר למחרת נותנים בידו נערה צעירה לקחתה לעולמים לארץ רחוקה, צריך הרבה הקרבה ואמונה ביד ה' בכדי להתרצות לדבר כזה, ואין שום הצדקה לראות בהם רשעים גם אילו היו מנסים לעכב [כמובן שהיו רשעים מחמת דברים אחרים, אבל לא מחמת ענין זה]
אין לי מושג מה היה הנוהג, אבל דבריך הזכירו לי את תירוצו של האלשיך על השאלה המפורסמת מה קרה בין "מד' יצא הדבר... הנה רבקה לפניך קח ולך" לבין "תשב הנערה עמנו ימים או עשור": כאשר ראו את הרכוש הרב הניחו שהעיסקה תהיה כדאית עבורם וכדאי לסגור אותה בהקדם, אך בסופן של דבר הכסף הזהב והבגדים ניתנו לרבקה והמשפחה הסתפקה בלקח ושנאפס (ומגדנות נתן לאחיה ולאמה). אם ככה, צריך לחשוב שוב על כל העסק.לא ידען כתב:הקרבה? אמונה ביד ה'?
אם נשווה לאיך נעשו שידוכים לפני מאה שנה, נראה שאין כאן הקרבה אלא כך הנוהג הרגיל. וכ"ש לפני אלפי שנים.
הגיע בנדוד הביא עשרה (!) גמלים ותכשיטים וביקש בצורה יפה את הבת, לא את הפרה או את האדמה, ס"ה את הבת הקטנה... הוא גם הביא אותות ומופתים משמיים.
כך היה הנוהג, כנראה.
תוכן כתב:אני יודע על הרבה רשעים שאומרים תדיר, מה' יצא הדבר.
דוקא זה אליעזראלי כהן כתב:אגב, הראשון בהיסטוריה שאמר "ברוך ד' ", היה כנראה...
אלכסנדר וימפן כתב:דוקא זה אליעזראלי כהן כתב:אגב, הראשון בהיסטוריה שאמר "ברוך ד' ", היה כנראה...
יאיר כתב:ומה עם העובדה הסותרת ששמו רעל בצלחת אליעזר ומשמע שלא רצו שהשידוך יצא לפועל?
מלח הארץ כתב:יאיר כתב:ומה עם העובדה הסותרת ששמו רעל בצלחת אליעזר ומשמע שלא רצו שהשידוך יצא לפועל?
אל תערבב בין פשט לדרש, לפי הפשט לא ניסו לעכב כלל, אדרבה הסכימו לותר על המנהג שהכלה שוהה י"ב חודש ['ימים'] בבית אביה לפני הנישואין בכדי להתכונן לחתונה.
בכלל כדאי לחשוב על הסיטואציה שבה בא אדם זר יחסית וכבר למחרת נותנים בידו נערה צעירה לקחתה לעולמים לארץ רחוקה, צריך הרבה הקרבה ואמונה ביד ה' בכדי להתרצות לדבר כזה, ואין שום הצדקה לראות בהם רשעים גם אילו היו מנסים לעכב [כמובן שהיו רשעים מחמת דברים אחרים, אבל לא מחמת ענין זה]
אמסטרדם כתב:יאיר כתב:ומה עם העובדה הסותרת ששמו רעל בצלחת אליעזר ומשמע שלא רצו שהשידוך יצא לפועל?
זה היה לפני דרשתו של אליעזר.
אמסטרדם כתב:מלח הארץ כתב:יאיר כתב:ומה עם העובדה הסותרת ששמו רעל בצלחת אליעזר ומשמע שלא רצו שהשידוך יצא לפועל?
אל תערבב בין פשט לדרש, לפי הפשט לא ניסו לעכב כלל, אדרבה הסכימו לותר על המנהג שהכלה שוהה י"ב חודש ['ימים'] בבית אביה לפני הנישואין בכדי להתכונן לחתונה.
בכלל כדאי לחשוב על הסיטואציה שבה בא אדם זר יחסית וכבר למחרת נותנים בידו נערה צעירה לקחתה לעולמים לארץ רחוקה, צריך הרבה הקרבה ואמונה ביד ה' בכדי להתרצות לדבר כזה, ואין שום הצדקה לראות בהם רשעים גם אילו היו מנסים לעכב [כמובן שהיו רשעים מחמת דברים אחרים, אבל לא מחמת ענין זה]
מי דיבר מפשט?
לא ידען כתב:ראיתי באחד מהמפרשים על המקום. איני זוכר מיהו:
בכל שידוך שמפצירים הרבה מהקב"ה, יש אח"כ בעיות בילדים ובכלל. וע"כ אמרו 'מה' יצא הדבר', היינו, ממידת הרחמים, היות ואליעזר הפציר וביקש הרבה וכביכול 'הכריח' כלפי מעלה וזה אינו טוב,
ורצו להניאו מלקחתה מחמת זה.
והכל מתורץ. איני זוכר אולי זה כלי יקר ואני מתעצל לפתוח כרגע החומש...
אמסטרדם כתב:מלח הארץ כתב:יאיר כתב:ומה עם העובדה הסותרת ששמו רעל בצלחת אליעזר ומשמע שלא רצו שהשידוך יצא לפועל?
אל תערבב בין פשט לדרש, לפי הפשט לא ניסו לעכב כלל, אדרבה הסכימו לותר על המנהג שהכלה שוהה י"ב חודש ['ימים'] בבית אביה לפני הנישואין בכדי להתכונן לחתונה.
בכלל כדאי לחשוב על הסיטואציה שבה בא אדם זר יחסית וכבר למחרת נותנים בידו נערה צעירה לקחתה לעולמים לארץ רחוקה, צריך הרבה הקרבה ואמונה ביד ה' בכדי להתרצות לדבר כזה, ואין שום הצדקה לראות בהם רשעים גם אילו היו מנסים לעכב [כמובן שהיו רשעים מחמת דברים אחרים, אבל לא מחמת ענין זה]
מי דיבר מפשט?
הכהן כתב:שמעתי אומרים שהם אמרו מה' יצא הדבר ולא מגיע לך 'שדכנות'
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 670 אורחים