לייבעדיג יענקל כתב:ואיך תיישבו 'לפי הפשט' את הסתירה בשמות חותן משה? פעם נקרא רעואל, פעם אחרת יתרו (ובמק"א יתר) ופעם אחרת חובב.
לייטנר כתב:עיין בהעמ"ד שמפרש שאין זהות בין כל אותן נשים.
אלי כהן כתב:לייבעדיג יענקל כתב:ואיך תיישבו 'לפי הפשט' את הסתירה בשמות חותן משה? פעם נקרא רעואל, פעם אחרת יתרו (ובמק"א יתר) ופעם אחרת חובב.
בשלמא אם נגיד שלאדם בודד היו כמה שמות, זה לא קשה: הרי כבר מצינו בתורה אדם בעל כמה שמות (בראשית ד כב), וגם בימינו מצוי הרבה (אברהם ישעיהו, יוסף חיים, וכדומה). אבל בנדון של נשות עשו, מעורבים יותר מדי בני אדם (זאת אומרת גם הנשים וגם אבותיהם), באופן שההבדל שבין תולדות לויצא - הוא לא רק בשמו של אדם אחד - אלא בשמותיהם של יותר מדי בני אדם (באמת יותר מדי), כפי שפירטתי בהודעתי הראשונה הפותחת את האשכול. לכן, אני יותר נוטה לקבל את היישוב שהובא ע"י לייטנר (בהודעתו שמעל הודעתך הראשונה), אם כי גם היישוב של לייטנר אינו מספיק, כפי שתיווכח בתגובתי שמתחת (ללייטנר).
לייבעדיג יענקל כתב:תוכל להראות לי (לדוג' בעלמא) ספר על החזו"א שבפרק א' כותב ר' אברהם קרליץ ובפרק ב' ר' ישעיהו קרליץ? או למשל מישהו שמתעד את שושלת קוזניץ, ובסעיף א' הוא מדבר על ר' משה מקוזניץ, בסעיף אחר על ר' אליקים מקוזניץ ובסעיף שלישי על ר' בריעה מקוזניץ?
לייבעדיג יענקל כתב:מדוע הרחקת עד לכתובים? הרי כבר הבאתי דוגמא מסוג זה משמותיו של יתרו שבתורה.
לייבעדיג יענקל כתב:ואתה כבר הבאת דוגמא מנשותיו של עשיו.
לייבעדיג יענקל כתב:גם הראב"ע הפשטן שמפרש שאגור בן יקא אינו שלמה מודה שלמואל מלך משא הוא כן שלמה.
לייבעדיג יענקל כתב:למעלה שאלתי, בעקבות דבריך לעיל, האם זה סביר (ו'פשטני') לכתוב אודות אדם שקוראים לו במספר שמות ביחד (כגון תובל קין, אברהם ישעיהו, משה אליקים בריעה), ובמקום אחד לקרוא לו רק באחד מהשמות ובמקום אחר לקרוא לו רק בשם השני.)
לייבעדיג יענקל כתב:והאמת היא, כמובן, שגם גבי יתרו וגם גבי שלמה ולהבדיל גבי נשותיו של עשיו אנו מוכרחים להזדקק למדרש. כמו שאנו זקוקים לכל מדרשי ההלכה והאגדה של חז"ל שאלמלא הם לא מצאנו ידינו ורגלינו ב'סתירות' הרצופות בתורה על צעד ושעל...באופן כללי אין שום אפשרות להבין את התורה בלא המדרשים.
לייבעדיג יענקל כתב:מובן שאם יש לך ביאור נאה בענין נשותיו של עשיו נשמח לשמעו.
יפה אמרת ודפח"ח.אלי כהן כתב:לענ"ד, אחרי שמצינו שליעקב היו ארבע נשים, כבר אין תמיהה אם יתברר שלעשו היו שש נשים.
רק מה, בפרשת תולדות מוזכרות כמובן רק אותן נשים שנישאו לעשו לפני צאתו של יעקב לחרן, והן היו שלוש בלבד. ובפרשת וישלח, שבה מובאות כל תולדות עשו לפי הסדר של נשות-עשו, מובאים אך ורק צאצאיהם של אותן נשות עשו שילדו לו, ואף הן היו שלוש בלבד - אך אחרות.
לענ"ד, לא יעלה על הדעת לומר - שאיזשהו חלק מארבעת חלקי פרד"ס שבתורה - נזקק לאיזשהו חלק אחר, כי אם תגיד כך - אז ביטלת את כל ענין הפרד"ס.
למשל בעל ציץ אליעזר זצוק"ל. לפעמים קוראים לו בשמו המלא: הרב אליעזר יהודה ולדנברג (ראה למשל בשו"ת ציץ אליעזר חלק י"ד סי' נא). לפעמים קוראים לו הרב אליעזר ולדנברג (ראה למשל שם חלק ד, בפתיחה לספר בתשובה על הג'לטין), ולפעמים קוראים לו הרב יהודה ולדנברג (ראה למשל שם חלק ט סי' נ).
לייבעדיג יענקל כתב:רש"י (בראשית א, א) חולק עליך.
לייבעדיג יענקל כתב:את התשובה על הג'לטין לא הצלחתי למצוא
לייבעדיג יענקל כתב:בח"ט סי' נ' תראה שהגרשז"א כותב 'מוהר"א יהודה'.
לייבעדיג יענקל כתב:אני שאלתי האם סביר שאדם אחד הכותב אודות מישהו הקרוי בשני שמות יחד יכתוב פעם אחת רק שם אחד ופעם שניה רק שם שני.
לייבעדיג יענקל כתב:אם הסכמת שזה סביר והגיוני לקרוא לאדם אחד בשתי שמות, וכמו שמצינו גבי יתרו ושלמה ועוד (מדוע באמת? יש לזה הסבר 'על פי פשט נטו'?)
לייבעדיג יענקל כתב:מדוע לא לומר שבתו של אלון החתי נקראה בשני שמות וכמו"כ בתו של ישמעאל? מדוע עליך לזכות לעשיו שש נשים, ארבע אינן מספיקות?
הוא לא היה יכול לחלוק עלי, כי דיברתי רק אליבא דהפשט, בעוד שרש"י לא דיבר אליבא דהפשט - אם כי גם לא אליבא דהדרש - אלא אליבא דהאו"ם...
זה מובא בפתיחה לחלק ד, לפני השו"ת עצמו. מדובר בתשובה של הגר"י אברמסקי זצוק"ל, וזו הלשון שם: "תשובה להלכה על אודות הדזשעלטין. כבוד ש"ב הרב הגאון המובהק והמפורסם, כש"ת ר' אליעזר ולדנברג שליט"א".
על כל פנים, אם עדין לא מצאת, אז תוכל לעיין גם בחלק יד סימן פג: "לכבוד הרב אליעזר ולדינברג שליט"א".
מצינו לגרע"י זצוק"ל, שלעיתים כותב "הגאון רבי אליעזר יהודה ולדינברג" (כגון בשות יחו"ד ח"ב סי' לח), ולעיתים כותב: "הגאון רבי אליעזר ולדינברג" (שם ח"ה סי' יח).
מסתומרת מדוע? הרי עינינו הרואות, שיש אנשים הנקראים בשניים ושלושה שמות, הלא כן? אין דבר שהוא יותר פשט - מאשר העובדות עצמן - שאותן אנו רואים אל מול עינינו, הלא כן?
אין שום מניעה, שלכל אחת משלוש נשות עשו היו שני שמות: הראשונה הייתה עדה שנקראה גם בשמת, השנייה היתה בשמת שנקראה גם מחלת, והשלישית היתה יהודית שנקראה גם אהליבמה.
אבל לא סביר לענ"ד, שלכל אחת ואחת משלוש הנשים - "בחרה" הפרשה דווקא את השם האחר שלא "נבחר" בפרשה השנייה.
זה כמו שאדם יזרוק מטבע שש פעמים: פעם ביד ימין, ומיד אח"כ ביד שמאל, ושוב ביג שמאל וחוזר חלילה. והנה בכל פעם שיצא לו ביד ימין - עץ, יצא לו בפעם הבאה שביד שמאל - פלי, ובכל פעם שיצא לו ביד ימין פלי - יצא לו בפעם הבאה שביד שמאל - עץ. כלומר בכל אחת ואחת משלוש הזריקות שנעשו בכל יד, "בחרה" יד שמאל דווקא את הצד האחר שלא "נבחר" ע"י יד ימין בפעם הקודמת. אמנם אני לא טוען שבלתי-אפשרי שזה יקרה, אם כי אני עדין כן טוען - שלפחות לא-סביר שזה יקרה (אף אם זה אפשרי).
לייבעדיג יענקל כתב:הוא לא היה יכול לחלוק עלי, כי דיברתי רק אליבא דהפשט, בעוד שרש"י לא דיבר אליבא דהפשט - אם כי גם לא אליבא דהדרש - אלא אליבא דהאו"ם...
לא התכוונתי למאמרו של ר' יצחק, אלא לביטוי 'אין המקרא הזה אומר אלא דרשוני', דהיינו א"א להבינו ע"פ הפשט אלא ע"פ הדרש.
לייבעדיג יענקל כתב:זה מובא בפתיחה לחלק ד, לפני השו"ת עצמו. מדובר בתשובה של הגר"י אברמסקי זצוק"ל, וזו הלשון שם: "תשובה להלכה על אודות הדזשעלטין. כבוד ש"ב הרב הגאון המובהק והמפורסם, כש"ת ר' אליעזר ולדנברג שליט"א". על כל פנים, אם עדין לא מצאת, אז תוכל לעיין גם בחלק יד סימן פג: "לכבוד הרב אליעזר ולדינברג שליט"א".
שוב הינך מביא ראיה משואלים שונים, וכבר הבהרתי מדוע אין בזה ממש.
לייבעדיג יענקל כתב:מצינו לגרע"י זצוק"ל, שלעיתים כותב "הגאון רבי אליעזר יהודה ולדינברג" (כגון בשות יחו"ד ח"ב סי' לח), ולעיתים כותב: "הגאון רבי אליעזר ולדינברג" (שם ח"ה סי' יח).
גם מזה אין שום ראיה. בהחלט מצוי שאדם א' משתמש לפעמים בשם המלא ולפעמים בחלק ממנו שהוא שימושי ונפוץ יותר.
לייבעדיג יענקל כתב:אבל זה לא הגיוני לספר על התוי"ט למשל ופעם לקרוא לו ר' גרשון הלער, ופעם אחרת ר' יו"ט העלר, ופעם שלישית ר' שאול העלר.
לייבעדיג יענקל כתב:ואת זה התורה כן עושה אצל יתרו למשל, ואין זה אומר אלא דרשוני וחיו...היות שהתורה לא נכתבה לשם סיפורי היסטוריה אלא כדי ללמדנו ארחות חיים, וכפי שהאירו לנו חז"ל, היא כתבה המון 'סתירות' ו'דברים מוזרים' שכל אחד מהם צועק אל תנסו להבינן אותי 'ע"פ פשט יבש', דרש יש בי, סוד יש בי, מוסר יש בי. 'כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר'.
לייבעדיג יענקל כתב:מסתומרת מדוע? הרי עינינו הרואות, שיש אנשים הנקראים בשניים ושלושה שמות, הלא כן? אין דבר שהוא יותר פשט - מאשר העובדות עצמן - שאותן אנו רואים אל מול עינינו, הלא כן?
אתה מיתמם או מה? ודאי הוא שיש אנשים הנושאים שמות רבים, כוונתי היתה לשאול האם ע"פ פשט נטו מובן מדוע פעם אחת התורה משתמשת בשם רעואל דוקא, בפעם שניה בשם יתרו דוקא ובשלישית בשם יתר בדוקא וברביעית בשם חובב בדוקא.
לייבעדיג יענקל כתב:אין שום מניעה, שלכל אחת משלוש נשות עשו היו שני שמות: הראשונה הייתה עדה שנקראה גם בשמת, השנייה היתה בשמת שנקראה גם מחלת, והשלישית היתה יהודית שנקראה גם אהליבמה. אבל לא סביר לענ"ד, שלכל אחת ואחת משלוש הנשים - "בחרה" הפרשה דווקא את השם האחר שלא "נבחר" בפרשה השנייה.
זה גם לא סביר והגיוני לכתוב בתורה שאחות לוטן תמנע.
לייבעדיג יענקל כתב:מחמת טענת אומות העולם נכתבו כל מעשי בראשית. לשיטת רש"י המילה בראשית אינה מתפרשת ע"פ הפשט (וכמבואר בדבריו באריכות) אלא ע"י דרש.
לייבעדיג יענקל כתב:לשינויים בין וידבר וויאמר יש בהחלט הסברים פשטניים.
לייבעדיג יענקל כתב:לשינויים בשמות יתרו אין הסבר כזה.
לייבעדיג יענקל כתב:ובדיוק כפי שהסכמת לגבי שמות התוי"ט.
לייבעדיג יענקל כתב:וכך גם לגבי המון 'סתירות' ו'דברים מוזרים' בפרטים בתורה, הן בסיפורי הדברים והן בהלכות שא"א להסבירם ע"פ פשט [אם לא באופן מאולץ ומלאכותי ביותר] ועל כרחנו אנו נזקקים למדרשי חז"ל, ואך ורק באורם נראה אור.
לייבעדיג יענקל כתב:טענו בחיטים וכו' זה כשהטוען יודע שהיו מקודם חיטים, אבל אדם הבא למקום שאין בו ולא היו שם מעולם שעורים אלא חיטים [וה"ה למקום שהסבירות הגבוהה נותנת שאין בו בכלל שעורים] והוא מתעקש שהוא יאכל כאן אך ורק לחם שעורים ובשום פנים ואופן לא יגע בחיטים שאותן בלבד ניתן להציע לו...
לייבעדיג יענקל כתב:אדם הבא למקום שאין בו ולא היו שם מעולם...והוא מתעקש שהוא יאכל כאן אך ורק...ובשום פנים ואופן לא יגע...שאותן בלבד ניתן להציע לו, ישלח לבדיקה וטיפול במוסד מתאים.
לייבעדיג יענקל כתב:המתעקש להבין כל מילה שבתורה רק באותו אופן שבו מבינים ספר היסטוריה, דהיינו פשט נטו, עלול להגיע לבימ"ד של וולהויזן, ומשם לשאול תחתיה, ח"ו.
לייבעדיג יענקל כתב:את אגדות רבב"ח או למשל את הגמ' בסנהדרין לח סוע"א וריש ע"ב: אדה"ר גופו מבבל וראשו מארץ ישראל ואבריו משאר ארצות עגבותיו - אמר רב אחא מאקרא דאגמא' אתה גם מבין ע"פ הפשט? או שמא הסברא הזו שניתן להבין כל מילה מהתורה ע"פ הפשט אמורה רק על תושב"כ?)
הכהן כתב:לא מצליח לעצור בעדי מלהתערב:
מה ההסתברות שביום ראשון בן אדם יטיל מטבע שלוש פעמים על העץ ולמחרת שלוש פעמים על הפלי?
הכהן כתב:אותה הסתברות תהיה שהוא ישא שלוש נשים ולא ילדו לו, ואח"כ ישא שלוש אחרות (ששתים מהן אחיות שתים מהראשונות) וילדו לו. כך שאם הנושא הוא הסתברות - לא הועלת לכאורה לדעתי.
הכהן כתב:ואוסיף יותר, הרי בתחילה הוא נשא את שתי החתיות, וכשראה שרעות בנות כנען נשא את בת ישמעאל, מי הכריח אותו צריך לחזור על המספר הסופי (שלוש)?
הכהן כתב:אולי אפשר להמציא עוד משהו, שאחר שלא ילדו הן שינו את שמן.
לייבעדיג יענקל כתב:כל אדם אובייקטיבי והגון יודה שלדבר אודות התויו"ט בצורה שהדגמתי, זאת בשו"א לא לשון בנ"א נורמליים.
לייבעדיג יענקל כתב:הינך מסכים שחלקי הפרד"ס אינם תופסים במאה אחוז של תוה"ק, ולא כנראה מכתיבותיך לעיל.
לייבעדיג יענקל כתב:בתוך סיפורי התורה המובנים ע"פ הפשט ישנם פרטים רבים שא"א להבינם ע"פ הפשט.
לייבעדיג יענקל כתב:גם הרשב"ם וחבריו לא התיימרו שיש בכוחם לבארם.
לייבעדיג יענקל כתב:וכדוג' שינוי שמותיו של יתרו.
לייבעדיג יענקל כתב:הבהרתי כבר די את דברי.
לייבעדיג יענקל כתב:ואיני מתכוון לטחנם שוב ושוב ושוב ושוב ושוב במשך עשרה עמודים. אני פורש.
לייבעדיג יענקל כתב:זאלסט זיין געזונט און שטארק גבענטש און קרישמע געליינט. גוט שבת.
לייבעדיג יענקל כתב:(לדוג' לענין המקוה ישנם טעמים פשטניים, אבל א"א להסביר על פיהם מדוע ג' לוגין פוסלין, ומדוע המשכה מועלת ועוד ועוד)
ר_חיים_הקטן כתב:נחזור לענינינו: אני הקטן כתבתי בענין נשי עשו באנגלית...
http://rchaimqoton.blogspot.co.il/2014/ ... -esau.html
אפשר שיהי מאמרו ויהי עשו בן ארבעים שנה על נשים אלו עצמן שנזכרו כאן. ותהיה עדה שנזכרה כאן היא בשמת שנזכרה שם, ולה ב' שמות אלה ולאביה שם אחד אילון. ו(כן) אהליבמה היא יהודית וענה החוי הוא בארי החתי, ושני שמות לה ושני שמות לאביה, וחתי וחוי שוים כמו שהקדמנו. [ובשמת בת ישמעאל שנזכרה כאן היא מחלת בת ישמעאל שנזכרה שם.] ואפשר ג"כ שנשים אלה אינן אותן (הנשים), ואלה השאירו בנים אחריהן ואותן מתו בלא בנים. והפירוש הראשון קרוב יותר.
אין לי בהירות גמורה בענין, ואני מתחבט בו רבות, וע"כ אכתוב רק כמה הרהורים.
אם נגדיר את נקודת הויכוח כך: האם אפשר להבין את התנ"ך כולו על פי פשט לבד, או שאנו זקוקים בהכרח להשתמש בדרכים אחרות. [מבלי להכנס כעת בדיונים על מקומות פרטיים].
מהן דרכים אחרות? לדוגמא:
א. שלילת הגשמה.
ב. דברו הכתובים לשון הבאי [חולין צ].
ג. המקרא דבר בלשון שירה, והפשט של לשון זו הוא לפעמים דוקא שלא כפשוטו. [נצי"ב].
ד. מידע נוסף המתקבל ממחקר ארכאולוגי, היסטורי והשואתי לספרות מאותה דור.
ה. דברי חז"ל.
ו. רמז. דרוש. סוד.
כמדומני שאיש לא יחלוק על א ב ג שהם בכלל הפשט.
כמו"כ מסתבר שאות ו אינה בכלל.
אוהבי הפשט ודאי יקבלו את ד. [אני לא נכנס כאן למידת המהימנות של הממצאים הנ"ל, נניח כרגע שאנו מקבלים אותם].
השאלה היא לגבי ה. ובכונה כתבתי דברי חז"ל ולא דרשות חז"ל, כי הכונה לכל המקומות שדברו חז"ל על זהות האישים בתנ"ך, על גילם, ועל עוד אירועים רבים שקרו באותו זמן, ואי"צ לפורטן כי רבים הם בפרט בחומש בראשית. האם יש לדון זאת כדרש או אפילו כפרשנות הפשט של חז"ל, וממילא יש היתר לפרש גם באופן אחר. או שדברי חז"ל אלו נאמרו במסורת [או ברוה"ק] והם עדות ברורה על המציאות כפי שהיתה, וממילא אין כל הגיון לפרש אחרת ולזעוק פשט פשט, כשם שלא היו אוהבי הפשט מעלים על דעתם להתעלם מתעודות ארכאולגיות ומשאר הממצאים ששרדו, וא"א לפרש אחד מהם בהתעלם מהשני, ואם ידוע לנו מה המציאות, ואנו מפרשים הטקסט באופן שונה רק בגלל שכך נראה מלשונו, הרי ש"פשט" זה הוא סוג של דרש.
וענין זה באמת אינו ברור, כי מדחז"ל עצמם ניכר לפעמים [מאופן הדרשות, מהמחלוקות] שאי"ז מסורת אלא פרשנות. וכן נראה ממה שפעמים רבות פירשו רבותינו הראשונים דלא כחז"ל, ואם דברי חז"ל הינם עדות פשוטה על מה שהיה, מה הטעם לפרש אחרת? כלומר בלי להכנס אם מותר או אסור לפרש דלא כחז"ל, אלא אם ידוע לנו על סמך עדות ראיה שהשתלשלה במסורת או ברוה"ק שהמציאות היא באופן אחד, הרי שחסר טעם לחלוטין לפרש באופן אחר. ובשלמא אם מתכונים על דרך דרש, דשמע מינה מהמקרא גם אופנים אחרים, אך מהפרשנים נראה שהם סטו מחז"ל בגלל שרדפו אחרי הפשט דוקא.
כמו"כ כשחז"ל אומרים כל האומר פלוני חטא אינו אלא טועה וכדומה, יתכן שאי"ז דרש או מסורת, אלא פשט של חז"ל, שאע"פ שממקום אחד נראה שחטא, מאחר ומכלל המקומות בתנ"ך נראה שהיחס אליו אחר, בעל כרחך שגם כאן יש לפרש אחרת, וכדי לקבל תמונה אמיתית בהכרח לדון במבט כולל יותר. ובכה"ג קשה לפרש אחרת מחז"ל ולהצטדק בטענת "פשט", כי חז"ל הכריעו מהו הפשט.
כן יש לדון בביאור דינים כלא תבשל גדי בחלב אמו, והאוכל מנבלתה דקאי על נושא ונוגע כשיעור אכילה ולא אוכל ממש, עין תחת עין ועוד ועוד, הלא מכיון שהדין הוא כמו שאחז"ל, ובודאי הדין אינו נקבע ע"פ דרש או סוד, על כרחך שזהו הפשט ממש במקומות אלו. [אני לא מתכוין לסגנון ביאור של הרמב"ם למשל בעין תחת עין, שמסביר למה נכתב באופן שמשמע כפשוטו אף שאי"ז הכונה, אלא לביאור ע"פ הפשט ממש]. האם יש אפשרות בכה"ג לבאר באופן אחר?
כמדומני שזהו הביאור במה שרש"י שבא לפרש המקרא ע"ד פשוטו, ומכח זה לפעמים דוחה דחז"ל, ואעפ"כ מפרש פעמים רבות ע"פ מידע שנמצא רק בספרות חז"ל. [וידועים דברי האב"ע עליו, ואין בספריו פשט רק אחד מני אלף]. כי "מידע" שנמצא בספרות חז"ל וכן "פרשנותם" אף הם בכלל פשט.
ובאמת שכנראה שיש לחלק גם בדברי חז"ל עצמם אם הדברים מסורת או פרשנות, אך לענ"ד יש מקום ולגיטמציה גם לרודפי הפשט בלא להזדקק לדברי חז"ל כלל.
רק שלפעמים ההסברים שהם מעלים דחוקים ותמוהים, כך שבאמת עדיף לותר עליהם ולהשאר עם הדרש...
ראה עוד בחינוך בהקדמתו לדברים מש"כ בטעם הא דאין מוקדם ומאוחר. וכמדומני שכונתו שבהכרח היה לשנות את הפשט [סדר הדברים] בגלל הרד"ס.
הדברים אינם שלמים וכנראה גם אינם ברורים מספיק בלי הבאת דוגמאות וכו'. עכ"פ זה הנלענ"ד בכללות.
לייבעדיג יענקל כתב:גויית איני מבין.
לייבעדיג יענקל כתב:בפירושו של הפשטן ר' אברהם בן הרמב"ם שתחת ידי כתוב כך (גם הסוגרים נמצאים במקור, וא"י את משמעותם המדויקת):אפשר שיהי מאמרו ויהי עשו בן ארבעים שנה על נשים אלו עצמן שנזכרו כאן. ותהיה עדה שנזכרה כאן היא בשמת שנזכרה שם, ולה ב' שמות אלה ולאביה שם אחד אילון. ו(כן) אהליבמה היא יהודית וענה החוי הוא בארי החתי, ושני שמות לה ושני שמות לאביה, וחתי וחוי שוים כמו שהקדמנו. [ובשמת בת ישמעאל שנזכרה כאן היא מחלת בת ישמעאל שנזכרה שם.] ואפשר ג"כ שנשים אלה אינן אותן (הנשים), ואלה השאירו בנים אחריהן ואותן מתו בלא בנים. והפירוש הראשון קרוב יותר.
כמובן שמותר לך לפרש כך.אלי כהן כתב:בין כך ובין כך, לפחות הרמב"ן - כן העדיף לומר, שנשי-עשו המנויות בפרשת וישלח לא היו כל נשיו של עשו, ושה"ה לגבי נשות-עשו המנויות בפרשת תולדות - אשר אף הן לא היו כל נשיו של עשו. אמור מעתה: אם לרמב"ן מותר לחשוב כך, אז גם לי מותר (וכמובן ההבדל - שבין חמש לבין שש - הוא טכני ולא מהותי; המהות היא: האם יש לפרש, ששני שמות שונים מייצגים אשה אחת בעלת שני שמות, או שהם מייצגים שתי נשים).
מרן המשגיח כתב:האם אתה שואל את עצמך למה הרמב"ן שכבר הלך בדרכך העדיף לומר חמש נשים ולא שש.
מרן המשגיח כתב:למה הפשטן ר"א בן הרמב"ם כתב שדברי רש"י נראים יותר?
בברכה המשולשת כתב:למה לא לומר שאחת מהסיבות שלאה אמנו ע"ה קראה לבנה יהודה היתה כדי לרמוז על כפירה בע"ז (שהרי לכל אחד משנות השבטים יש טעמים נוספים מלבד המפורש בפסוקים)
את עדה בת אלון החתי [וגו'] - אין לומר שלקח אילו לאחר שמתו הראשונות, כי למה הזכיר הראשונות אם לא הוליד מהם, וגם אין לומר שלקח אילו על נשיו, [ש]אם כן היה לו לומר על נשיו כמו גבי מחלת (בראשית כח, ט). אלא אילו שמזכיר כאן היו הראשונות, וב' שמות היה לכל אחת ואחת: עדה היא בשמת, אהליבמה היא יהודית, למעלה הזכיר שם אביה בארי החתי וכאן הזכיר שם אמה בת ענה, וענה היתה בת צבעון החוי, איש נכבד. ואת בשמת, היא מחלת אחות נביות. למעלה הזכירן דרך גדולתן, יהודית בת גדולים מבשמת, וכאן הזכירן דרך זיווגן.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 57 אורחים