עזריאל ברגר כתב:ובאווירת ימי החנוכה המתקרבים:
מיהו האיש אשר אמר את שני הביטויים הבאים:
מי לה' אלי
מי כמוכה באלים ה'
אלי כהן כתב:לייטנר כתב:הדוגמא שהבאת לגבי 'זבולון' חופפת לגבי השם 'שילה', שמופיע בתורה 'שִלֹה' או 'שילו'.
בשלמא לגבי זבולן זבלון, כל אחת משתי הצורות הנ"ל מעידה על חברתה שחסר בה ו. אבל לגבי שלה, שילו, אולי השם הנכון הוא שילו? וזה שמצינו גם שלה, אינו ראייה שראוי שבסוף המילה יבוא דווקא ה ולא ו, דהא סו"ס מצינו גם שילו.לייטנר כתב:אם בכל המקומות כתוב 'רחבות', מניין לך שצורתו צ"ל 'רחובות'?!.
משום שלפי כללי לשון הקודש, לא יתכן שחולם-חסר יופיע בהברה פתוחה בלתי מוטעמת (במילים אחרות: לפי כללי לשון הקודש, לא יתכן שבמילת מלרע יבוא חולם חסר שאחריו יש אות עם ניקוד שאינו שו"א). אגב מאותו טעם היזכרתי גם את הדוגמאות של חשמונה, עברונה.
ומה תגיד על שאר הדוגמאות שהבאתי? למשל כפר העמונה, שתמיד מופיע רק בצורת הכתיב "כפר העמני"?
לייטנר כתב:אלי כהן כתב:לייטנר כתב:הדוגמא שהבאת לגבי 'זבולון' חופפת לגבי השם 'שילה', שמופיע בתורה 'שִלֹה' או 'שילו'.
בשלמא לגבי זבולן זבלון, כל אחת משתי הצורות הנ"ל מעידה על חברתה שחסר בה ו. אבל לגבי שלה, שילו, אולי השם הנכון הוא שילו? וזה שמצינו גם שלה, אינו ראייה שראוי שבסוף המילה יבוא דווקא ה ולא ו, דהא סו"ס מצינו גם שילו.לייטנר כתב:אם בכל המקומות כתוב 'רחבות', מניין לך שצורתו צ"ל 'רחובות'?!.
משום שלפי כללי לשון הקודש, לא יתכן שחולם-חסר יופיע בהברה פתוחה בלתי מוטעמת (במילים אחרות: לפי כללי לשון הקודש, לא יתכן שבמילת מלרע יבוא חולם חסר שאחריו יש אות עם ניקוד שאינו שו"א). אגב מאותו טעם היזכרתי גם את הדוגמאות של חשמונה, עברונה.
ומה תגיד על שאר הדוגמאות שהבאתי? למשל כפר העמונה, שתמיד מופיע רק בצורת הכתיב "כפר העמני"?
לגבי הקרי והכתיב, זה דיון רחב מדי.
אם יש לך תכנון להתיש את החברים, כפי שעשית באשכול על עלייה להר הבית, אתה בהחלט מוזמן. אני אוותר על כך.
עזריאל ברגר כתב:נ.ב. בדקתי את "פינחס" ואכן בתיקון קוראים סימנים הוא בשווא נע, וכן הוא בסידור תהילת השם במהדורות החדשות, וחוזרני בי.
אלי כהן כתב:מי האיש אשר, לפי פסוקי התורה, זכה לראות בצאצאיו הכי הרבה דורות, בשושלת של אבות בלבד?
עזריאל ברגר כתב:אלי כהן כתב:מי האיש אשר, לפי פסוקי התורה, זכה לראות בצאצאיו הכי הרבה דורות, בשושלת של אבות בלבד?
שם?
אלי כהן כתב:עזריאל ברגר כתב:אלי כהן כתב:מי האיש אשר, לפי פסוקי התורה, זכה לראות בצאצאיו הכי הרבה דורות, בשושלת של אבות בלבד?
שם?
נכון. אבל מי הצאצא המרוחק שעליו מדובר?
זרח. בן יהודה ובן רעואל בן עשו.עזריאל ברגר כתב:ג. שני נינים של יצחק אבינו ששמם זהה.
מענה לשון כתב:היכן מצינו שאפשר שיברך אדם על נ"ח ד' ברכות?
עזריאל ברגר כתב:ה. מצאצאי עשו ששמם שווה לאבותיהם של יהודים בתורה שלא התפרש ייחוסם המדויק, אלא רק פלוני בן פלוני (לפחות שניים בפרשתנו).
ו. אנשים/נשים בפרשתנו ששמם כשמו של מקום (ארץ/עיר/יישוב/שכונה/הר בתנ"ך או בזמננו)? מצאתי אחד-עשר כאלו.
ברוך ברגר כתב:מענה לשון כתב:היכן מצינו שאפשר שיברך אדם על נ"ח ד' ברכות?
הרואה נ"ח צריך לברך וזה לשון רש"י על אתר:
הרואה. העובר בשוק ורואה באחד החצרות דולק ומצאתי בשם רבינו יצחק בן יהודה שאמר משם רבינו יעקב דלא הוזקקה ברכה זו אלא למי שלא הדליק בביתו עדיין או ליושב בספינ':
דהיינו כשהולך אח"כ להדליק בביתו צריך לברך שנית...
{איני יודע מה להלכה.}
ברוך ברגר כתב:עזריאל ברגר כתב:ה. מצאצאי עשו ששמם שווה לאבותיהם של יהודים בתורה שלא התפרש ייחוסם המדויק, אלא רק פלוני בן פלוני (לפחות שניים בפרשתנו).
ו. אנשים/נשים בפרשתנו ששמם כשמו של מקום (ארץ/עיר/יישוב/שכונה/הר בתנ"ך או בזמננו)? מצאתי אחד-עשר כאלו.
ה. 1. רעואל 2. קנז ?
ו. 1. אהליבמה = ירושלים 2. תימן 3. עוץ 4. עיבל 5. פינון 6. אלה 7. מבצר ?
עזריאל ברגר כתב:אלי כהן כתב:עזריאל ברגר כתב:שם?
נכון. אבל מי הצאצא המרוחק שעליו מדובר?
זכורים לי ארבעה בני אותו דור (וכולם מצד אמם שייכים לדור אחד מרוחק יותר):
מואב, בן עמי, עשיו, יעקב
מענה לשון כתב:ברוך ברגר כתב:מענה לשון כתב:היכן מצינו שאפשר שיברך אדם על נ"ח ד' ברכות?
הרואה נ"ח צריך לברך וזה לשון רש"י על אתר:
הרואה. העובר בשוק ורואה באחד החצרות דולק ומצאתי בשם רבינו יצחק בן יהודה שאמר משם רבינו יעקב דלא הוזקקה ברכה זו אלא למי שלא הדליק בביתו עדיין או ליושב בספינ':
דהיינו כשהולך אח"כ להדליק בביתו צריך לברך שנית...
{איני יודע מה להלכה.}
אבל כאן מדובר שמברך על ב' נרות שונים.
היכן מצינו שיברך על אותו נר ד' ברכות?
לא ידען כתב:מנחת=מלחה.
כח הטענה כתב:זרח. בן יהודה ובן רעואל בן עשו.עזריאל ברגר כתב:ג. שני נינים של יצחק אבינו ששמם זהה.
אבל היה ליצחק אבינו עוד נין בשם זרח. מי הוא?
עזריאל ברגר כתב:
יש עוד:
שם של קיבוץ, שם של עיר בחומש בראשית, ושם של ארץ (ואולי קיימים עוד...).
אום אני חומה כתב:עזריאל ברגר כתב:
יש עוד:
שם של קיבוץ, שם של עיר בחומש בראשית, ושם של ארץ (ואולי קיימים עוד...).
ישראל
ברוך ברגר כתב:אום אני חומה כתב:עזריאל ברגר כתב:
יש עוד:
שם של קיבוץ, שם של עיר בחומש בראשית, ושם של ארץ (ואולי קיימים עוד...).
ישראל
באותו סגנון: אדום
אום אני חומה כתב:שם הקיבוץ- אליפז.
עזריאל ברגר כתב:ובאותו סגנון של חידות:
כמה נינים (בני-בני-בנים) של יעקב אבינו נקראו בשמות זהים לשמות נכדים (בני-בנים) שלו?
לפחות שניים...
עזריאל ברגר כתב:אום אני חומה כתב:שם הקיבוץ- אליפז.
יפה.
ועדיין לא אמרו פה איזו עיר בפרשת בראשית שמה כשם אדם בפרשת וישלח.
לא ידען כתב:עזריאל ברגר כתב:אום אני חומה כתב:שם הקיבוץ- אליפז.
יפה.
ועדיין לא אמרו פה איזו עיר בפרשת בראשית שמה כשם אדם בפרשת וישלח.
ויהי בונה עיר ויקרא שם העיר כשם בנו חנוך. אבל חנוך בן ראובן לא מוזכר בוישלח...
אז למאי כוונתו?
אום אני חומה כתב:עזריאל, אתה בטוח?
שניים בפרשת בראשית, אחד בחיי שרה והאחרון בויגש.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot] ו־ 578 אורחים