בברכה המשולשת כתב:יש כמובן את הנדון הגדול על קניין דרבנן מהני לדאורייתא
יתר10 כתב:אינני יודע אם יש טעם לציין למקורות הפוכים בהם רואים שדאו' לעצמו ודרבנן לעצמו מ"מ ארשום
מיללער כתב:וראיתי בספר פירות תאנה על שקלים בשם שו"ת דובב מישרים (ג' א') שהביא שיטת הרז"ה שלא אמרינן מצוות לאו ליהנות ניתנו במצוה דרבנן. איפה נמצא דברי הרז"ה?
מה שנכון נכון כתב:מיללער כתב:וראיתי בספר פירות תאנה על שקלים בשם שו"ת דובב מישרים (ג' א') שהביא שיטת הרז"ה שלא אמרינן מצוות לאו ליהנות ניתנו במצוה דרבנן. איפה נמצא דברי הרז"ה?
ר"ה ז ע"א מדה"ר ד"ה אמר רבא. וע"ש בר"ן.
איש רגיל כתב:חיפשתי באוצר [+משקה-ישראל +רבנן], וקיבלתי 1297 תוצאות.
אציין לראשון שבהם: חסדי דוד (שקלים א, ז) שכותב שאכן פסול.
מיללער כתב:בדבור שאסור באכילה מדרבנן יש פסול של ממשקה ישראל להקריבו ע"ג מזבח?
אשמח לקבל מראי מקומות על הנידון
מיללער כתב:בדבור שאסור באכילה מדרבנן יש פסול של ממשקה ישראל להקריבו ע"ג מזבח?
אשמח לקבל מראי מקומות על הנידון
מיללער כתב:בברכה המשולשת כתב:יש כמובן את הנדון הגדול על קניין דרבנן מהני לדאורייתא
הקצות החושן בסי' רל"ה הוכיח מהמשנה בשקלים פ"א שמקבלין שקלים מקטנים על אף שקנינים אינו אלא מדרבנן, ומהני לדאורייתא שיוחשב קרבן ציבור עיי"ש.:
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... =&pgnum=85
מיללער כתב:במנ"ח מוסך השבת מלאכת קושר מביא מדברי טעם המלך לתרץ קושית התוס' במס' עירובין צ"ז על שיטת רבינו אליהו שקשר התפלין מצוותן בקשירה מחדש בכל יום א"כ לא יחשב עשיית קשר תפלין בשבת כקשר של קיימא, ותי' בטעם המלך שאמרי' מיגו דהוי קשר לענין תפלין הוי קשר לענין שבת אע"פ שאינו של קיימא וכה"ג בש"ס טובא.
עפי"ז חקר המנ"ח בקשירת ציצית בשבת בשאר הקשרים שאינם מדאורייתא (אף למ"ד קשר עליון דאורייתא) אם אמרינן שמיגו דמיחשב קשר לענין ציצית יחשב קשר לגבי שבת אע"פ שאינו של קיימא, היינו אם המצוה מדרבנן מחשיבה לאמר עליה מיגו להתחייב באיסור דאורייתא.
עושה חדשות כתב:לא עברתי על כל האשכול לראות אם כבר צויין המקור הבא.
מיללער כתב:מבטלין תלמוד תורה למקרא מגילה, האם נוכל להמליץ ע"ז שהמצוה מדרבנן פועל על חיוב תלמוד תורה או שהוא מדין אנוס עפ"י חז"ל וממילא פטור מלימוד התורה מדין אונס רחמנא פטריה?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 613 אורחים