ביאור דברי הגר"א התמוהים מאד בענין ערי מקלט

[ברי היזיקא]

הגר"א בקיצור מכילתא שמות כא, יג כותב:

ומה שאמרו במסכת עירובין : מקום ממקום ומקום מניסה וניסה מניסה וניסה מגבול [וגבול מגבול] וגבול מחוץ וחוץ מחוץ. ונראה לפרש גמ' הנ"ל , דהנה ארבעה דינים בזה: אחת, הגואל אסור להרוג את הרוצח בתוך תחום עיר מקלטו, וגם שהרוצח מותר לצאת בתוך תחומו, וגם מותר להרוצח לקבוע שם בתחלה בתוך תחומו, וגם לשבת לסוף אלפים אמה . ואלו הארבעה ג"כ מרבינן על אלו הדינין הנאמרין, וזהו שלמדין מקום ממקום כו'. וכמו זה פירושו בפסחים : נר מנר וחיפוש מנרות כו'.

א. לדעת הגר"א לומדים בגמ' בעירובין גם לענין גלות, ולא רק לענין תחום שבת.
ב. הרי אמרו מפורש בגמ' במכות יב, א שאף שהתחום קולט אין רשאי הרוצח לדור בה, ואיך כתב הגר"א שרשאי לשבת ?
ג. מה הם שינויי הלשון בין תחום לאלפים אמה?
ד. האם יש כאן רמז לדעת הרמב"ם שתחומי ערי הלוויים הם 3000 אמה ולא 2000 כשיטת רש"י?

וה' [ושלוחיו] יאיר עיני

[אביאסף]

אגב, מישהו יודע האם הקיצור מכילתא הוא לשון הגר"א עצמו או מתלמיד שכתב על פיו?

[שברי לוחות]

Capture.JPG (81.41 KiB) נצפה 1434 פעמים