עתניאל בן קנז כתב:ואם כן השאלה על ניגוני החג האם הם מן הלווים.
למי יש מידע ממתי שרים את הניגון בברכת כהנים? (בישיבת פוניבז' למשל, האם שרו את זה כל השנים?)
עזריאל ברגר כתב:נשאלתי:למי יש מידע ממתי שרים את הניגון בברכת כהנים? (בישיבת פוניבז' למשל, האם שרו את זה כל השנים?)
בברכה המשולשת כתב:כעת נתבקשתי לשאול בהאי לישנא:
ידוע מנהג ישראל, שבשעת ברכת כהנים בחגים מנגנים באריכות לפני המילה "שלום", כדי שהציבור יאמר בינתיים רבש"ע או יהי רצון
האם ידוע מנהג הישיבות בזה בליטא, כמו וולאוזין, קלם, וכדומה?
תומ"ר
יבנה כתב:אך בולוז׳ין מסתמא לא אמרו אותו וכפי דעת הגר״א במע״ר אות קס״ו, וכן דעת הרמ״א ושאר הפוסקים שעדיף לא לומרם.
כמהים_ כתב:יבנה כתב:אך בולוז׳ין מסתמא לא אמרו אותו וכפי דעת הגר״א במע״ר אות קס״ו, וכן דעת הרמ״א ושאר הפוסקים שעדיף לא לומרם.
מהיכי תיתי שדעת הגר"א, והרמ"א ושאר פוסקים, שלא לומר הרבש"ע (שנזכר בגמרא!)?! מדברי המ"ב ק"ל סק"ה מבואר שאדרבה, דעתו כן לומר הרבש"ע, ואף בשלום ולא היה"ר הנדפס בסדורים משערי ציון.
כמדומה שנתחלף למעכ"ת הרבש"ע שאומרים בשעת ניגון הכהנים, בפסוקים שבשעת הברכה עצמה שבהם אכן דעת הגר"א שלא לומר.
כל האומרם בגבולין אינו אלא טועה. פירש ר"י אע"ג דאמרי' בפרק הרואה (ברכות נה:) האי מאן דחזי חלמא וכו' דהתם משום סכנה התירו שמא חלום מסוכן הוא שצריך רפואה דהא אפילו בשבת התירו להתענות תענית חלום. פירש ר"ח הני כולהו רבי חייא בר אבא ודרבי חיננא בר פפא ודרבי אבהו הילכתא נינהו:
כמהים_ כתב:מ"ב שם סק"א: דכיון דאין אנו נושאין כפים כי אם ברגלים א"א שלא חלם לו פעם אחת בין רגל לרגל
ומ"מ קשה לומר שהרמ"א והפוסקים והגר"א אסרו אמירת הרבש"ע, כשבדבריהם מבואר אחרת.
יבנה כתב:יש לציין שדברי המ״ב נאמרו לפי הנוהג בחו״ל שנושאים כפיהם רק ברגלים, אבל בא״י שנושאים כפיהם בכל יום, הרי יש לומר את הרבש״ע מיד באותו יום שחלם, ואין טעם שכולם יגידו אותו ביו״ט.
כמהים_ כתב:כמש"כ לעיל, בדברי המ"ב שם סק"ה מפורש שלדעת הגר"א אומרים הרבון, וע"כ שאינם שוים, וכנ"ל.
בברכה המשולשת כתב:כעת נתבקשתי לשאול בהאי לישנא:
האם ידוע מנהג הישיבות בזה בליטא, כמו וולאוזין, קלם, וכדומה?
תומ"ר
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 215 אורחים