קומי_אורי כתב:במחילות, גם אם מצת מכונה זה ערקתא דמסנא, הרי לא צריכים להיהרג על ערקתא דמסנא, אלא בשעת השמד, דהיינו שאם המלכות היתה גוזרת לאכול מצות מכונה היה להיהרג כי זה מנהג ולא גורע ממנהג השרוכים. ואמנם כתב שרשעי ישראל הוא כעין זה, אבל זה רק כעין, ולא הכוונה שיש להיהרג, אלא שצריך לעמוד בפרץ ולא לוותר, וזה נכון גם לענין ערקתא דמסאני שאם מישהו רוצה לשנות סתם לשם שינוי, אפילו בלי שום גזרה, אולי יש בזה מנהג ישראל (אם לא שמדובר במאפיין מקרי לגמרי של ישראל).
קומי_אורי כתב:במחילות, גם אם מצת מכונה זה ערקתא דמסנא, הרי לא צריכים להיהרג על ערקתא דמסנא, אלא בשעת השמד, דהיינו שאם המלכות היתה גוזרת לאכול מצות מכונה היה להיהרג כי זה מנהג ולא גורע ממנהג השרוכים.
ירח מלא כתב:גזירת המלבושים – חידושי הרי"מ מספר עמוד האמת על רבי מנחם מנדל מקוצק עמ' קכ"ב "ספר ר' אבא מטשכנוב, בעת אשר החליטו החדושי הרי"מ והרבי מטשכנוב בנדון גזירת המלבושים, כי היא גזירה להעביר על דת וצריך למסור נפשו על כך, היה הוא בקוצק. שאלו רבינו, מה נשמע אצלכם אודות הגזירה החדשה ומה אומר על כך הרב שלכם ואיך פסק ההלכה. השיב ר' אבא רב עירנו נסע לוורשה להתיעץ בנדון זה עם בעל החידושי הרי"מ. שאלו רבינו, ומה החליטו. פחד ר' אבא להשיב. צעק עליו, למה אינך משיב, ויען, דעת שניהם למסור נפשם על כך. צעק רבינו בקול כך פסקו ההלכה הם עיינו בסוגיה ההיא וראו שם הדין הזה. גם אני עיינתי פעם בספר גם לי ישנה ידיעה באותיות הקטנות ולא ראיתי שם דין זה של יהרג ואל יעבור איך יפקירו שני גדולים כאלו דמם של ישראל הלא נכון יותר שגדולים כאלו "זאלען א קוועטש געבען דעם כלל ישראל", ותבוא הגאולה".
מחולת המחנים כתב:כ"כ החכמת אדם בשם הגר"א ששינוי המלבושים ביהרג ואל יעבור, (בכלל פט סי' א, נשמט בהרבה דפוסים ע"י הצנזור).
וכל העושה אחד מן הדברים האלו לוקה. לא ילבש בגד המיוחד להם ופרשו הישראלים ממנו מחמת צניעות או דבר אחר שכיון שנתיחד להם מפני גיותו ופרשו הישראלים ממנו מפני יהדותן אז כשלובשים הישראלים נראה כמודה להם ונמשך אחריהם ולכן אין לתמוה על כל ארץ אשכנ"ז שמלבושיהם דומין למלבושי העכו"ם שמעולם לא שינו בגדיהם וגם ידוע שאף על פי כן משונה קצת מבגדיהם שארוכים מעט יותר ורחבים משל עכו"ם אבל במדינה שכבר שינו אבותינו בגדינו מבגדיהם ויהיה הטעם מה שיהיה מכל מקום כיון שכבר שינו בגדיהם העובר ולובש כבגדיהם לוקה. בא וראה כמה האריך מהרי"ק בתשובותיו סימן פ"ח בענין הבגד שלובשים החכמים לכבוד ודי בזה. ואם גזרו שמי שלא ילבש מלבוש עכו"ם יהרג כתב הש"ך ביורה דעה סימן קנ"ז ס"ק י"ז דיהרג ואל יעבור ונהירנא כשגזרו פה בק"ק ווילנא בעת המלחמה שילבשו היהודים מלבושי עכו"ם שמעתי מפי הגאון החסיד מורינו הרב אליהו ז"ל שאמר דיהרג ואל יעבור ואף שזה צריך עיון גדול על כל פנים צא וראה כמה גודל האיסור בזה וכל בעל נפש ישים הדברים בלבו.
דע, שע"י שהעולם הם מקטני אמנה, ע"כ הם צריכים לתענית, דהיינו עבודות קשות. כי בוודאי ידוע שאפשר לעבוד הש"י בכל דבר, כי אין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו (ע"א ג). אך מה שצריכין לפעמים לעבודות קשות, הוא בבחי' מה שארז"ל (סנהדרין עד ע"ב) בשעת שמד אפי' אערקתא דמסאני יהרג ואל יעבור. נמצא, שאף שבאמת אין ראוי שיהרג על זה, אך מחמת שהוא שעת שמד, והם מתגברים ורוצים דייקא להעבירו על דת ולהביאו לכפירות ח"ו, ע"כ הוא מוכרח למסור נפשו אפי' על דבר קל. והע"ז והכפירות הם בבחי' (תהלים קל"ה) אף אין יש רוח בהם, שאין בהם שום רוח כלל. והקטני אמונה הם בבחי' מקוצר רוח, שהוא כמו ממוצע, דהיינו שאין להם אמונה שלימה, שהיא בחי' מאריך רוחו כמובא במ"א (בלקו"א סי' קנה), ואעפ"כ אינם כופרים לגמרי, שאין להם שום רוח כלל, רק הם כמו ממוצע, ורוחם קצרה, בחי' מקוצר רוח. וזהו (שמות ו) מקוצר רוח ומעבודה קשה, שמחמת שהם בבחי' קוצר רוח, מחמת שהם קטני אמנה כנ"ל, עי"ז צריכין לעבודות קשות ולתעניתים כנ"ל, כמו שבשעת השמד שהיא קלקול אמונה לגמרי, צריכין אפי' למסור נפשם ממש, אפי' על דבר קל, כמו כן כשיש קטנות ופגם באמונה, צריכין לעשות עבודות קשות כנ"ל: ויש כמה בחי' בקטני אמונה, כי יש אפי' צדיקים שהם קטני אמנה, כמו שדרשו רז"ל (סוטה מח ע"ב) על פסוק כי מי בז ליום קטנות מי גרם לצדיקים וכו':
צונאמי כתב:ולו יצוייר ששייך לעשות זאת בלי להתפס, האם מותר להרוג יהודי שעומד להשתמד שלא מרצונו?
חובב_ספרים כתב:כפי מה ששמעתי יש שיטה שמותר להגזים ולומר דברים שאינם אמת להפחיד השומעים לקבל הפסק. [הדוגמא של זה ששמעתי ממנו הוא מה שאחד מגדולי האדמורי"ם בדור האחרון אמר שאשה הלובשת גרביים דקות גרועה יותר משאשה שאינה לובשת גרביים כלל משום שעוברת בקום ועשה משא"כ אשה שאינה לובשת גרביים שעוברת רק בשב ואל תעשה. רחוק מלחשוד אדמו"ר זה שהיה ידוע כת"ח וכתב הרבה ספרי שו"ת וחידושים שלא הבין שהטענה מגוחכת. רק הוא ידע בנשי קהילתו שלא ילכו בלי גרביים כלל בכל אופן ורצה להפחידן שלא ילבשו גרביים דקות.] איני אחראי על טענה זה ובשעתו רציתי לפחות אשכול על זה לשמוע מה אומרים על זה, אבל אם זה נכון יש לדון על אלו שאמרו יהרוג ואל יעבור, על דברים שכנראה אינם, באמת התכוונו לזה כפשוטו.
בכלל באיזה איסור עוברת אם הולכת בגילוי בשר (ואפילו במקומות המכוסים לכו"ע, ושלא מועיל בהם מנהג להיפך), לכאורה אין כאן איסור תורה, מן התורה יש איסור רק על גילוי הראש. בוודאי הוי עוברת על דת יהודית ואולי אף אסור לקיימה לכמה דעות (אם נדמה את זה לרוחצת עם בנ"א) אבל היא כשלעצמה לא עברה על איסור דאורייתא להדיא. לעומת זה כנ"ל אם לובשת בגד פריצות אז הוי איסור דאורייתא.
אוצר החכמה כתב:בכלל באיזה איסור עוברת אם הולכת בגילוי בשר (ואפילו במקומות המכוסים לכו"ע, ושלא מועיל בהם מנהג להיפך), לכאורה אין כאן איסור תורה, מן התורה יש איסור רק על גילוי הראש. בוודאי הוי עוברת על דת יהודית ואולי אף אסור לקיימה לכמה דעות (אם נדמה את זה לרוחצת עם בנ"א) אבל היא כשלעצמה לא עברה על איסור דאורייתא להדיא. לעומת זה כנ"ל אם לובשת בגד פריצות אז הוי איסור דאורייתא.
מה הבדיחה הזאת?
אם היא לא לובשת שום בגד המכסה את המקום בגוף ויוצאת לרחוב אין בזה איסור, אבל אם לובשת בגד פריצות על אותו מקום זה איסור דאורייתא?
ושה.
בברכה המשולשת כתב:לכאורה זה תלוי בשיטות השונות במעשה דכרבלתא
אוצר החכמה כתב:ואם לא לבשה בגד פריצות על מקום מגולה זה וודאי פריצות
אוצר החכמה כתב:בברכה המשולשת כתב:לכאורה זה תלוי בשיטות השונות במעשה דכרבלתא
הסבר בבקשה...
אוצר החכמה כתב:קשה לי להאמין שאתה אומר דבר כזה מוזר שמותר לאשה ללכת באבר מגולה במקום שאינו צנוע, אבל אם היא כיסתה אותו באופן חלקי זה הופך להיות איסור של פריצות.
אני מבין שאתה מתכוון להביא ראייה מכרבלתא באופן כזה הרי אם תלבש בגד שחור על בגד אחר זה מותר, ולשיטת האוסרות אם תלבש בגד אדום על שחור הרי זה אסור וממילא יוצא שללבוש בגד אדום אסור אבל לא ללבוש בגד בכלל מותר. איך אפשר להגיע לכזאת מסקנה מוזרה?
(קשה לי להאמין שהרב בברכה התכוון לזה אבל יבא בעל השור ויעמוד על שורו)
אתה יכול לטעון טענה אחרת והיא נכונה שאם לבישת בגד מסויים פרוצה יותר מעצם גילוי המקום, היינו שנראה לעין שזה יותר פרוץ מזה אז זה איסור יותר גדול, אבל זה כבר טענה אחרת לגמרי ותלוייה במציאות, ואין בה שום צד היתר לאיסור הקטן.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: ברוךהשם ו־ 500 אורחים