בברכה המשולשת כתב:לכאורה תלוי בשאלה האם יש יסוד למקילים, ((וכידוע נחלקו בזה האגר"מ והמשנ"ה)
מבקש תורה כתב: המתפללים שלו הם ע"ה וכן סומכים על העירוב שם
לייטנר כתב:בברכה המשולשת כתב:לכאורה תלוי בשאלה האם יש יסוד למקילים, ((וכידוע נחלקו בזה האגר"מ והמשנ"ה)
מבקש תורה כבר פסק בעניין, שכתב:מבקש תורה כתב: המתפללים שלו הם ע"ה וכן סומכים על העירוב שם
בברכה המשולשת כתב:לייטנר כתב:בברכה המשולשת כתב:לכאורה תלוי בשאלה האם יש יסוד למקילים, ((וכידוע נחלקו בזה האגר"מ והמשנ"ה)
מבקש תורה כבר פסק בעניין, שכתב:מבקש תורה כתב: המתפללים שלו הם ע"ה וכן סומכים על העירוב שם
כמדומני שא"א לקרוא למי שסומך על המשנ"ה- ע"ה
ארי במסתרים כתב:יש גם בעיה בעצם טלטול הס"ת לצורך קריאה חד פעמית
בברכה המשולשת כתב:לייטנר כתב:בברכה המשולשת כתב:לכאורה תלוי בשאלה האם יש יסוד למקילים, ((וכידוע נחלקו בזה האגר"מ והמשנ"ה)
מבקש תורה כבר פסק בעניין, שכתב:מבקש תורה כתב: המתפללים שלו הם ע"ה וכן סומכים על העירוב שם
כמדומני שא"א לקרוא למי שסומך על המשנ"ה- ע"ה
מבקש תורה כתב: 1. אני התכוונתי שהאנשים הנ"ל שהם סומכים על העירוב שם בביהכנ"ס הנ"ל אינם ת"ח שהכריעו כדעת המשנ"ה, אלא שמכיון ששמעו שיש מאן דהוא המיקל סמכו עליו, וזאת המציאות בענינם שהם ע"ה, ולא שח"ו כל העושה כדעת המשנ"ה הרי הוא ע"ה, מי שלומד הסוגיא ועולה לו כדעתו שיערב לו ויבוסם לו. וכו'.
2. לגופן של דברים לפי האגרות משה שא"א כלל לסמוך על העירוב א"כ האם לתת למי שסומך על העירוב זה איסור מסייע או שאף זה יותר מכך לפני עור.
3. האם היה צריך לומר לו שיביאו גוי, או שלפי האגרו"מ לכתחילה אין לסמוך שם על גוי שיטלטל עבור ישראל מכיון שזה מלאכה עבור ישראל.
4. האם הרב של הביהכנ"ס שלא נפתח הארון קודש, היה צריך לומר לקהלו להתפלל שחרית ומוסף, ואח"כ לבוא עמו לביהכנ"ס השני ושם שיקראו בס"ת?
מבקש תורה כתב:5. נידון נוסף בכל העניין, מה אחריות הרב על מתפלליו עכ"פ לגבי הדברים הנוגעים לביהכנ"ס, שאם הוא אינו סומך על העירוב בוודאי שלכאורה אין לו לתת לאחד מהמתפללים שכן סומך לטלטל עבור הציבור ס"ת, וזה לא שהאדם הנ"ל עשה מעשה פרטי עבור עצמו אלא עבור הרב והציבור הלא כן הוא?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 201 אורחים