הודעהעל ידי חכם באשי » ג' נובמבר 16, 2010 3:47 pm
אציין מהרשום אצלי:
מקבילות מפורטות יותר בין המשכן לעולם [=מעשה בראשית], מצויות בתנחומא, פקודי, ב, ומשם לבמדב"ר, יב יג, ולמדרש אגדה, שמות לח כ. וראה גם מדרש ילמדנו, בתוך: אוצר מדרשים, עמ' 226 טו"ב, סי' נג. להקבלה שונה, ראה: מדרש תדשא, פרק ב (אוצר מדרשים, עמ' 475 טו"ב). בתנחומא ומקבילותיו השתמשו כמה מהראשונים, בשינויים והרחבות, ראה: מדרש ר' שמעיה השושני, בתוך: חי"א גד (עורך), שלשה מאורות הגדולים, יוהנסבורג תשי, עמ' קכה טו"א ('מדרש' זה נדפס לראשונה על-ידי: A. Berliner, ‘Midrasch des R.Schemaja Schoschanni zum Abschnitte`, MGWJ, 13 (1864), pp. 224-231, 259-264., וחי"א גד הדפיסו מחדש בלא לציין את ההדפסה הראשונה!); תורת המנחה, דרשה לד, עמ' 353-352. וראה עוד: דרשות ר' יהושע אבן-שועיב, פרשת ויקהל-פקודי.
הקבלת המשכן לעולם חביבה על רבנו בחיי, הוא רגיל לכתוב ש"המשכן דוגמא לבריאת העולם", או "שמשכן שקול כנגד בריאת העולם" וכדומה, אך לא תמיד פירט מקבילותיהם.
בנוסף לכך, הוא גם מפרט את ההקבלה המשולשת משכן-עולם-אדם, ראה: פירוש רבנו בחיי, שמות כה ט. פירוט אחר להקבלה המשולשת מצויה בספרו כד הקמח, ערך 'לולב', אלא ששם ההקבלה היא לשונית ולא עניינית, ומקורה בשמו"ר, לג ד.
קדם לרבינו בחיי מדרש ר' שמעיה השושני, עמ' קכה-קכו, קכח ואילך, הוא מקביל שוב, ובמעט, את המשכן לעולם ולאדם, אך עיקר הקבלותיו הם למאורעות הזמנים. היינו, הקבלתו מרובעת: משכן-עולם-אדם-זמן. ולא מצאתי לו חבר, והשווה להקבלה הרגילה בספר יצירה: עולם-שנה-נפש.