ישראל הר כסף כתב:זה לא ווארט חסידי, המלבי"ם מפרש את הפגיעה כהפצרה חזקה עד שתתמלא בקשתו.
בן פקועה כתב:באשי התכוון למילה "פייניגען" = עינוי.
זקן ששכח כתב:בן פקועה כתב:באשי התכוון למילה "פייניגען" = עינוי.
טעות בידך. הפולנים שגור על לשונם תיבת 'פייגע' והיינו פגע רע, כביטוי למישהו ש'נדבק' אליך ואינו מניחך. זוהי המשמעות ואין בלתה.
בור ועם הארץ כתב:אי"צ להגיע לקרבו לאדמו"ר מס"ג (מה מקורך?), כי היה תלמיד בקבלה של ר' הירש זידיטשויבר, כך כותב מפורש באחת מהקדמותיו.
אבל מ"מ אין דרכו לכתוב חידושים בדרך החסידות.
ישראל הר כסף כתב:זה לא ווארט חסידי, המלבי"ם מפרש את הפגיעה כהפצרה חזקה עד שתתמלא בקשתו.
כהן הדיוט כתב:ידוע המעשה מר' יוסף די לרוזה שניסה להביא את הגאולה בכח הוא ותלמידיו
ולבסוף נתפזרה החבורה ומהם שנשתמדו ועוד צרות שקרום
חכם באשי כתב:ישראל הר כסף כתב:זה לא ווארט חסידי, המלבי"ם מפרש את הפגיעה כהפצרה חזקה עד שתתמלא בקשתו.
המלבי"ם מפרש זאת על הפסוק "ויפגע במקום"?
זה לא בדיוק מתאים לסגנונו.
בן פקועה כתב:מה שאין כן הפרשנות החסידית לצדיק גוזר שמפקיעה את הרצון ח"ו מן הקב"ה.
קדושת לוי - קדושות לפורים כתב:כי אף על פי שאמרו חכמינו ז"ל 'צדיק מושל ביראת אלהים', מי מושל בי צדיק, הקב"ה גוזר גזירה והצדיק מבטלה. להוי ידוע שהכל הוא מאת הבורא ברוך הוא. כי כשבא לתוך מחשבת הצדיק שיתפלל, ואין לך מחשבה ומחשבה שהיא בא לאדם זולת יתברך שמו, כי כל מחשבות קדושות הבא לאדם - מאתו יתברך שמו, כי השם יתברך הוא מעורר את כל לבבות בני אדם לטוב. לכן צריך לאדם להיות בושה לחשוב מחשבה זרה, כי כיון שכל המחשבות בא מאתו יתברך שמו הוא בושה וחרפה וכלימה לחשוב במחשבות זרות. אפס ביארנו במקום אחר, אם נגזר גזירה טובה מן השמים, הוא נגלה לכל העולמות ולכל היכלות הגזירה טובה לישראל, ויורד דרך השתלשלות העולמות הטובות והברכות לישראל שדרים בעולם התחתון. אמנם אם נגזר חס ושלום גזירה רעה, אזי המחשבה ששולח השם יתברך לצדיק שיתפלל שיקרע הגזר דין הוא בחשאי ובהסתר מן העולמות. ובארנו באריכות במקום אחר.
ואמר אדומו"ר בוצינא קדישא מ' דוב בער זצללה"ה משל לזה, כמו אב שמלמד עם בנו ורוצה שבנו יגיד בעצמו הקושיא או התירוץ, וגם שיהיה נקרא על שם בנו הקושיא או התירוץ, כדי שישמח הבן במה שיודע קושיא או תירוץ. אפילו הוא דבר עמוק שאין בכח הבן להשיגו, מסביר לו פנימות של העמקות, כדי שיהיה בכח הבן להשיגו ויגיד מעצמו הקושיא או התירוץ. אף על פי שבאמת לא ידע הבן כלום רק הכל מחמת הסברת פנים של אביו להלכה, אף על פי כן יש להבן נחת כיון שהוא אומר הקושיא או התירוץ. וגם נקרא על שם בנו. כן הדבר הזה, אף על פי שזה מה שהצדיק מבטל הגזירות יתברך שמו, המחשבת הצדיק שיתפלל הוא בא מאתו יתברך שמו. אף על פי כן כיון שבא מכח דבורים של הצדיק ובכח התאמצות תפלותיו, נקראת הביטול הגזרה על שמו של הצדיק, אף על פי שמחשבה והדבורים נשתלחה מאתו יתברך שמו. עד כאן דברי מורי ורבי, ודברי פי חכם חן ושפתים ישק.
נמצא כשנגזר גזירה והצדיק מבטלה, נשתלחה מאתו יתברך שמו לתוך מחשבת הצדיק שיבקש רחמים על זה. והוא מחמת גודל שעשוע של ישראל ורוצה להתפאר בם, הוא שולח במחשבתם בחשאי ובהסתר להתפלל על ישראל שיבטל הגזירה, כדי שיקרא על שם הצדיק.
הוד_והדר כתב:חכם באשי, הפולנים אומרים פּעיגע, וההונגרים פּעגער, ויפגע, מלשון פעגער או פעיגע
רוצה לרצות כתב:בן פקועה כתב:מה שאין כן הפרשנות החסידית לצדיק גוזר שמפקיעה את הרצון ח"ו מן הקב"ה.
טעות גסה כזו, מניין?
הא לכם לשונו של הקדושת לוי זי"ע:קדושת לוי - קדושות לפורים כתב:כי אף על פי שאמרו חכמינו ז"ל 'צדיק מושל ביראת אלהים', מי מושל בי צדיק, הקב"ה גוזר גזירה והצדיק מבטלה. להוי ידוע שהכל הוא מאת הבורא ברוך הוא. כי כשבא לתוך מחשבת הצדיק שיתפלל, ואין לך מחשבה ומחשבה שהיא בא לאדם זולת יתברך שמו, כי כל מחשבות קדושות הבא לאדם - מאתו יתברך שמו, כי השם יתברך הוא מעורר את כל לבבות בני אדם לטוב. לכן צריך לאדם להיות בושה לחשוב מחשבה זרה, כי כיון שכל המחשבות בא מאתו יתברך שמו הוא בושה וחרפה וכלימה לחשוב במחשבות זרות. אפס ביארנו במקום אחר, אם נגזר גזירה טובה מן השמים, הוא נגלה לכל העולמות ולכל היכלות הגזירה טובה לישראל, ויורד דרך השתלשלות העולמות הטובות והברכות לישראל שדרים בעולם התחתון. אמנם אם נגזר חס ושלום גזירה רעה, אזי המחשבה ששולח השם יתברך לצדיק שיתפלל שיקרע הגזר דין הוא בחשאי ובהסתר מן העולמות. ובארנו באריכות במקום אחר.
ואמר אדומו"ר בוצינא קדישא מ' דוב בער זצללה"ה משל לזה, כמו אב שמלמד עם בנו ורוצה שבנו יגיד בעצמו הקושיא או התירוץ, וגם שיהיה נקרא על שם בנו הקושיא או התירוץ, כדי שישמח הבן במה שיודע קושיא או תירוץ. אפילו הוא דבר עמוק שאין בכח הבן להשיגו, מסביר לו פנימות של העמקות, כדי שיהיה בכח הבן להשיגו ויגיד מעצמו הקושיא או התירוץ. אף על פי שבאמת לא ידע הבן כלום רק הכל מחמת הסברת פנים של אביו להלכה, אף על פי כן יש להבן נחת כיון שהוא אומר הקושיא או התירוץ. וגם נקרא על שם בנו. כן הדבר הזה, אף על פי שזה מה שהצדיק מבטל הגזירות יתברך שמו, המחשבת הצדיק שיתפלל הוא בא מאתו יתברך שמו. אף על פי כן כיון שבא מכח דבורים של הצדיק ובכח התאמצות תפלותיו, נקראת הביטול הגזרה על שמו של הצדיק, אף על פי שמחשבה והדבורים נשתלחה מאתו יתברך שמו. עד כאן דברי מורי ורבי, ודברי פי חכם חן ושפתים ישק.
נמצא כשנגזר גזירה והצדיק מבטלה, נשתלחה מאתו יתברך שמו לתוך מחשבת הצדיק שיבקש רחמים על זה. והוא מחמת גודל שעשוע של ישראל ורוצה להתפאר בם, הוא שולח במחשבתם בחשאי ובהסתר להתפלל על ישראל שיבטל הגזירה, כדי שיקרא על שם הצדיק.
וכן הוא בכמה ספרי תלמידי הבעש"ט הק', כעבודת ישראל ועוד.
אליהוא כתב:לא ברור אם כן מה רצה שמעון בן שטח מחוני המעגל, הרי גם מחשבתו ודיבוריו השתלחו מאת השי"ת...
בן באג באג כתב:פרט למה שמופיע באגדות חסידיות, [כמו הסיפור הידוע שצדיק היה ש"ץ וחטף חתימת ברכת "הסולח" ביוה"כ,
על דרך הילד שברך פרי העץ כדי שאביו יהיה מוכרח לתת לו התפוח, ועוד]
האם יש מקורות נוספות על שניסו להכריח כביכול לקב"ה? ומהו פשר הענין?
זקן ששכח כתב:ישראל הר כסף כתב:זה לא ווארט חסידי, המלבי"ם מפרש את הפגיעה כהפצרה חזקה עד שתתמלא בקשתו.
אינני יודע אם ניתן להגדיר את המלבי"ם כחסיד, אבל אין ספק שהיה מיודד ביותר לאדמו"ר הזקן מסאדיגורא. כך שלהגדיר זאת כווארט חסידי אינו בבחינת ע"מ שתעלה לרקיע.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 538 אורחים