אריסמנדי כתב:אחריתִי = אחרת
אחריתָא = מאוחרת, אחרונה
במילונו של ר' ע"צ מלמד הובא הלשון "הי מינייהו דאחריתא" ופורש: איזו מהם אחרונה. ועוד הביא מקומות שנדפס לפנינו 'אחריתא' במשמע 'אחרת', ובהערות הביא מדפוס ויניציאה וכ"י מינכן שגורסים בהם 'אחריתי'.
פרי יהושע כתב:העיר לי בעברי יהודי ת"ח על מה שאמרתי כדרך העולם ברכה אחריתי, שראוי לומר ברכה אחרניתי, כי אינה ברכה אחרת, אלא ברכה אחרונה,
האם צדק?
פרי יהושע כתב:העיר לי בעברי יהודי ת"ח על מה שאמרתי כדרך העולם ברכה אחריתי, שראוי לומר ברכה אחרניתי, כי אינה ברכה אחרת, אלא ברכה אחרונה,
האם צדק?
פרי יהושע כתב:העיר לי בעברי יהודי ת"ח על מה שאמרתי כדרך העולם 'ברכה אחריתי', שראוי לומר 'ברכה אחרינתי', כי אינה ברכה אחרת, אלא ברכה אחרונה; האם צדק?
יש לציין כי הצורה המקורית נשתמרה אף היא, ומופיעה במופע יחיד בפרק הבא על יבמתו בפירוש רש"י (בגמרא בשיבוש 'אחריניתא'):פרק התכלת: הֵי מִנַּיְהוּ אַחֲרִיתָא. אַמְרוּהָ רַבָּנָן קַמֵּהּ דְּרַב אַשִּׁי, לֵימָא קַמָּיְתָא אַחֲרִיתָא, דְּשָׁמְעִינַן לֵהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּחָיֵשׁ לִפְשִׁיעָה. אָמַר לְהוּ רַב אַשִּׁי, אֲפִלוּ תֵּימָא בָּתְרָיְתָא אַחֲרִיתָא.
פרק כסוי הדם: הוֹרָה רַבִּי כְּרַבִּי מֵאִיר, וְהוֹרָה רַבִּי כַּחֲכָמִים. הֵי מִינַּיְהוּ דְּאַחֲרִיתָא. תָּא שְׁמַע, דְּשָׁלַח רַבִּי אֶלְעָזָר לַגּוֹלָה, הוֹרָה רַבִּי כְּרַבִּי מֵאִיר; וְהָא כְּרַבָּנָן נַמֵּי אוֹרִי, אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִנָּהּ הָא דְאַחֲרִיתָא.
ובשולים: יתכן שהקריאה הנכונה היא: אָחֳרֵינְתָא, אָחֳרֵיתָא.הֵי מִנַּיְהוּ אַחֲרִינְתָּא. אֵיזוֹ מֵהַמִּשְׁנָיוֹת נִשְׁנָת אַחֲרוֹנָה: אָמַר לָהּ אַל תָּמוּלִי. אַלְמָא מַתְנִיתָא קַמָּיְתָא אַחֲרִינְתָּא:
המשמעות המקורית של המלה 'בתרא' היא 'הבא אחרי' (מן 'בתר' – 'אחרי'), ובמשמעות מורחבת היא משמשת במובן של 'הבא בסוף', וכך נתקבעה בלשון מטעמי נוחות.בן ראובן כתב:הביטוי הנכון הוא ברכה בתרייתא.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 13 אורחים