אוצר החכמה כתב:מה שאתה כותב מבואר בסוגיא הוא דעת ראשונים (הבה"ג) אבל שלא כדעת התוספות שם שס"ל שיש דין ערבות ודין אכילה הוא רק כדי שיוכל לומר שאכלנו וכן דעת רש"י.
אישי כתב:אוצר החכמה כתב:מה שאתה כותב מבואר בסוגיא הוא דעת ראשונים (הבה"ג) אבל שלא כדעת התוספות שם שס"ל שיש דין ערבות ודין אכילה הוא רק כדי שיוכל לומר שאכלנו וכן דעת רש"י.
צודק. וכן דעת הרא"ש בברכות פ"ז, והמ"ב ס' קצ"ז סקכ"ד אכן פוסק כמותם. אך למעשה נוקט שם שמדרבנן אינו מוציא אא"כ מחוייב בדבר, ומציין לדברי הריטב"א ר"ה כ"ט, ושם מבואר להדיא דמדרבנן בעינן שהמברך יוציא את עצמו בברכה זו, וא"כ בנידון דידן א"א.
אישי כתב:אני התייחסתי במפורש לשאלה שלך, והבאתי שבריטב"א בר"ה מבואר להדיא שהמברך צריך להוציא את עצמו בברכה זו, זאת אומרת לא מספיק שהוא מחוייב אלא צריך שבברכה זו הוא יפטור גם את עצמו עי"ש בדבריו.
מביט ומקשיב כתב:אישי כתב:אני התייחסתי במפורש לשאלה שלך, והבאתי שבריטב"א בר"ה מבואר להדיא שהמברך צריך להוציא את עצמו בברכה זו, זאת אומרת לא מספיק שהוא מחוייב אלא צריך שבברכה זו הוא יפטור גם את עצמו עי"ש בדבריו.
מצטער אבל עיינתי בריטב"א ושם כתוב רק שצריך שיאכל אבל שצריך להוציא את עצמו אין על כך זכר
אישי כתב:מביט ומקשיב כתב:אישי כתב:אני התייחסתי במפורש לשאלה שלך, והבאתי שבריטב"א בר"ה מבואר להדיא שהמברך צריך להוציא את עצמו בברכה זו, זאת אומרת לא מספיק שהוא מחוייב אלא צריך שבברכה זו הוא יפטור גם את עצמו עי"ש בדבריו.
מצטער אבל עיינתי בריטב"א ושם כתוב רק שצריך שיאכל אבל שצריך להוציא את עצמו אין על כך זכר
זה לשון הריטב"א ר"ה כ"ט א': ובודאי דבברכת המזון כיון שכבר אכל כברכת חובה היא ובדין הוא דאע"פ שיצא מוציא אלא דרבנן בעו שיוציא לעצמו דלא ליחלף בברכת הנהנין שהיא רשות, עכ"ל.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 163 אורחים