איש_ספר כתב:כשאני טועה אני אומר טעיתי בפה מלא, ואפשר לעשות חיפוש בהודעתי ולמצוא כהנה וכהנה.
האגדה כאילו כתוב באיזה מקום/ירושלמי/ בבלי כת"י/ אבן עזרא/ תרגום קהלת/ פשיטתא/ מגילות קומראן/ יוסיפון.
שיש לצדיקים זמן תפילה משלהם. כבר הופרכה בלי סוף פעמים. ואפס קצה תראה במאמר של שפיגל.
(אולי צריך להסביר לידידי, שהתרגום שהבאת כתוב בו שחכמים הם שקבעו זמן תפילה, ותל"מ).
הסיפור כאן כנראה לא הובא כנימוק הלכתי, אבל בודאי שרוב מביאיו התכוונו שיש בזה כדי לבאר מעשים של צדיקים שאסור לבארם.
אני לא חשבתי לרגע שהרב וואזנר משקר, ובודאי אם אמר שכך שמע מהגרא"ז, אז כך היה, וזה לא משנה את העובדה שהמימרא הזו, שכאמור כל פעם מולבשת על מישהו אחר, להד"ם.
ואכן: זמן תפילה, נוהג בזכרים ובנקבות, בממזרים ובמיוחסין, ברשעים ובצדיקים.
הסיפור של הרב אונגר (רשומים בשמך ומשם בקדושתו של אהרן שבאוצר) לא שונה מהותית, אבל הסיפור אחר. עי"ש.
בקיצור, יש אולי צדק בטענתך, ויש לדון בכך, ואין כאן מקומו. אולם פשוט תקעת אותו במקום הלא נכון. [אף אחד לא העלה פה דיון על זמן תפילה. ובמי הוא נוהג, ואתה פשוט הסטת את הנושא למה שלבך חפץ].
הסיפור שהכחשת אותו אכן היה, גם אם נניח כ'אמרת שפר' הנאמרת מתוך נימוס.
ובכל זאת לא אתאפק.
הגר"ש וואזנר, שנחשב כסמכות הלכתית,(ולא אדמו"ר לחסידים, ובוודאי שהקפיד על זמן תפילה), כן ראה לנכון לצטט סיפור זה, בשיעור הלכה, למענה למתחכם, שהתחיל לערער על החסידים...
בוודאי לא התכוון שילמדו מכך איזה היתר. וכפי שהדגיש בעצמו, אבל בפירוש כן השתמש בסיפור זה במטרה אחרת ממה שהנך מציג.
כנראה שיש לך עוד משהו ללמוד ממנו.