ידועים דברי הנצי"ב בהעמ"ד ויקרא טו ב על לימוד ענינים בתורה העלולים לגרום להרהורים.
האם יש מי שאכן כתב "שיותר טוב למעט הדבור והלמוד בהם", ודברי הנצי"ב הם תגובה?
והן בכלל ליטהר מדבורים המביאים לידי הרהורים כדכתיב ונשמרת מכל דבר רע שמלבד חומר איסור נבלות הפה כמו שכתוב במקומו עוד בה שמביא עצמו לידי הרהור אשר על כן אפי' לדבר דברי תורה בדברים שבין איש לאשתו הצנועים מושכים את ידיהם ובפרט בפני רבים מעמי הארץ וכל ערום יעשה בדעת וישקול בפלס עת לחשות ועת לדבר
מעיין כתב:ולעמת זה
החת"ס בלימוד מס' נדה לפני בחורים עיין סוף ספרו מש"כ ...עלולים לקבל קדושה וכו'
והעזר מקודש סי' כ"ג ס"ג
ועוד
קטןודל כתב:א' מתלמידי החת"ס ז"ל אף כותב שלמרן החת"ס הי' תבנית או פסל בדמות אשה ואיברי' הפנימיים, והחת"ס הי' משתמש בזה להבין עניני הל' נדה וכדו' בלימודו עם תלמידיו, אך לא הי' מראהו רק לתלמידים בודדים וכו'.
(ראיתיו מובא באיזה ס' עם ליקוט דברי החת"ס ופסקיו על הל' נדה)
מה שנכון נכון כתב:קטןודל כתב:א' מתלמידי החת"ס ז"ל אף כותב שלמרן החת"ס הי' תבנית או פסל בדמות אשה ואיברי' הפנימיים, והחת"ס הי' משתמש בזה להבין עניני הל' נדה וכדו' בלימודו עם תלמידיו, אך לא הי' מראהו רק לתלמידים בודדים וכו'.
(ראיתיו מובא באיזה ס' עם ליקוט דברי החת"ס ופסקיו על הל' נדה)
זה המקור.
מה שנכון נכון כתב:בקצש"ע נדה של הר"א פפויפר הוא כותב בהקדמה שהכין שרטוטים המבארים את המציאות, אך הר"ש וואזנר הורה לו שלא להדפיסם.
צונאמי כתב:מה שנכון נכון כתב:בקצש"ע נדה של הר"א פפויפר הוא כותב בהקדמה שהכין שרטוטים המבארים את המציאות, אך הר"ש וואזנר הורה לו שלא להדפיסם.
חבל על דאבדין,
כי כמדומני יש הבדלים בין המציאות לתיאורים בגמ' ויש ליישבם
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 244 אורחים