אתנחתא כתב:עיין ערך ודפח"ח
לעיקר הענין, ראה בסידור ווילנא ליד התפילה ההיא. מביא שיטות הראשונים בדבר.
סיבת האמירה היא בגלל אלו שאיחרו, אמרו שמו"ע בקיצור כי סכנה להישאר בביהכנ"ס לבד.
ברוב המקומות אומרים גם במוצ"ש בחו"ל, רק אצל חלק מהחסידים (אולי כולם) אין אומרים במוצ"ש.
איש_ספר כתב:מסתמא כתבו ע"ז מאמרים מקיפים כנהוג ואולי גם רב"ש המבורגר בשורשיו. בנתיים תראה כאן שאסף בעיקר את המקורות המעידים על מנהג אר"י, אבל לא ליקט את המקורות הקדומים על יסוד המנהג. וראה בירור יפה בדברי יציב או"ח סי' ק"ג. וראה כאן בירור נוסף ובדעת הגר"א.
ככה"נ המנהג באר"י הוא מחמת דעת הגר"א ובהשפעת הספרדים, אצל החסידים כנראה הוא מחמת האר"י. ולא בדקתי עתה את שיטתו בענין.
בן פקועה כתב:ראו מאמרו של הרב דוד יחיאל כהן מבני ברק, "ברכת יראו עינינו", ירושתנו ספר ראשון (תשס"ז), עמ' קל-קלח.
אתנחתא כתב:אין לי הפניה אלא הדברים פשוטים ונהירים.
בשלב מסויים חדלו בספרד (דוקא ברמב"ם זה כן מובא וכו') ובארץ ישראל לומר ברכה זו (כנראה על פי הרמב"ן והרשב"א) וכמבואר בשו"ת החיד"א סי' ו "דודאי מנהג ארץ צבי וכל ארץ תורקיה שאינם אומרים אלא ברכת השכבינו וחתימתה ותו לא הוא הנכון לפום קושטא בנגלה ובנסתר". וכנראה על פי האריז"ל גם אין לומר, ומאידך הרי ידוע שהגר"א היה נגד לאומרו כמו ושמרו ולכן כאשר עלה החסידים ואח"כ תלמידי הגר"א לא"י (במיוחד בירושלים שהספרדים שלטו בתוקף) קיבלו על עצמן מנהג הספרדים ששלט שם שממילא תאם לשיטתם.
בעל התניא כידוע פסק שאין לאומרה כמו ושמרו (משום הפסק), וכך נוהגים חסידי חב"ד (הקומרנר יצא בחריפות נגד אי אמירתה) , בקוידנוב (ענף של חסידות לכוויטש קרלין) גם סברו שאין לאומרה מפני ברכה מיותרת (אך ושמרו כן אומרים כמבואר בספר משמרת שלום לאדמור ר' שלום מקוידנוב).
מרבית תושבי חו"ל, הן הנוהים אחרי מנהג אשכנז ואפילו מן החסידים אומרים אותה גם במוצש"ק, אך יש כמה מן החסידים שאינם נוהגים לאומרה (כגון סאטמאר ועוד)
גלילי כתב:בן פקועה כתב:ראו מאמרו של הרב דוד יחיאל כהן מבני ברק, "ברכת יראו עינינו", ירושתנו ספר ראשון (תשס"ז), עמ' קל-קלח.
האם ישנו ברשת?
בראהין.אתנחתא כתב:בספר משמרת שלום לאדמור ר' שלום מקוידנוב).
אתנחתא כתב:[
והכלל שגור יש שם הרבה מנהגי אשכנז אין אני מקבלו, (אולי בגלל אופן הנחת תפלין ועוד), בהרבה חסידיות יש שם מנהגי אשכנז (כגון בצאנז הבחורים מניחים תפלין בחוה"מ) וכיו"ב. (במלים אחרות: הרוב לא נמנה לפי מספר אנשים אלא לפי מספר העדות ושרשיהם)
אתנחתא כתב:ג)מנין לך מי הם רוב החסידים? אפשר לומר שהחסידיות הגליציניות נהגו כך (ועדיין לא ברור מי התחיל, הרבה מנהגים של החסידיות האלו נובעים מרימנוב או ראפשיץ), אך בעלזא (למרות שהיא חסידות מגליציה, אך מקורות היניקה שלה הם שונים מאשר מרבית החסידיות בגליציה כגון ענפי ראפשיץ צאנז ושהם הם ששרדו בימינו) גם אומרת וכן סקווירא (שלכאורה משקפת כל טשערנוביל ואולי גם אוקריינה כמו רבים ממנהגיה) (אך באמת עדיין המנהג זקוק לחקירה פרטנית בכל חסידותמ וחסידות). והכלל שגור יש שם הרבה מנהגי אשכנז אין אני מקבלו, (אולי בגלל אופן הנחת תפלין ועוד), בהרבה חסידיות יש שם מנהגי אשכנז (כגון בצאנז הבחורים מניחים תפלין בחוה"מ) וכיו"ב. (במלים אחרות: הרוב לא נמנה לפי מספר אנשים אלא לפי מספר העדות ושרשיהם)
עושה חדשות כתב:שאלה: כאשר מקיימים תפילות יו"ט שני בארץ ישראל, עם מנין של בני חו"ל, האם נוהגים אז לומר יראו עינינו?
ומענין לענין, בעניני דיומא. למנהג בני חו"ל שקוראים בימי החנוכה בכל יום קרבנות של ב' נשיאים, האם יש מקום לומר שלא ייצאו יד"ח בקריאה הנהוגה באר"י, כי היכא דאפשר הרי לא מועיל לחזור על פסוק אחד פעמיים?
עושה חדשות כתב:שאלה: כאשר מקיימים תפילות יו"ט שני בארץ ישראל, עם מנין של בני חו"ל, האם נוהגים אז לומר יראו עינינו?
ומענין לענין, בעניני דיומא. למנהג בני חו"ל שקוראים בימי החנוכה בכל יום קרבנות של ב' נשיאים, האם יש מקום לומר שלא ייצאו יד"ח בקריאה הנהוגה באר"י, כי היכא דאפשר הרי לא מועיל לחזור על פסוק אחד פעמיים?
חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 28 אורחים