איש_ספר כתב:הרב פלתי, שני הפסוקים אינם אזהרה, ונוקב שם השם מות יומת אינו אזהרה אלא עונש, וגם איש כי יקלל אלוקיו ונשא עוונו, אינו אזהרה אלא עונש כרת (לסוברים שמשם למדו כרת). אמנם לגבי הפסוק האחרון, יש משמעות בר"ח ובר"ן שלמדו משם אזהרה לכינויים, וראיתי בהעמ"ש שעמד בזה.
עכ"פ האזהרה של מגדף היא אלוקים לא תקלל. והיא גם אזהרה על כינויים כמבואר בירושלמי ובראשונים
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 380 אורחים