הודעהעל ידי אורח » ב' מאי 11, 2015 2:43 pm
בצרכי צבור באמונה והוא עשה את שלו תיכף כשהלך ממנו לקבץ נדבות כמנהגו ובערך שנה נזדמן שהיה על הכותב וטוען הנ"ל משפט ונידן להאסר בבית האסורים על שתי שנים והנה הצדיק הזה חקר ודרש על זוגתו וב"ב של הטוען הנ"ל כי אין להם במה להתפרנס ושלח להם ע"י אחד מאנשי ביתו בדרך כבוד כענין גמ"ח בל יודע לשום איש עשרה רו"כ בכל שבוע וצוה להם שיתנהגו בהוצאותם כמנהגם עד כה ואף שכר דירתם שלם עבורם ואח"כ כשיצא הטוען הנ"ל מבית האסורים הלך תיכף אצל הצדיק ובקש ממנו שימחול לו על מה שביזה אותו ופירסם בפני כולם ואמר עתה ידעתי מי הוא הצדיק ר' נחום מה רב ערכו ומעלתו בצדקתו וקבל עליו שמעתה יראה ג"כ להשתדל לעשות טובות לאחב"י כל מה שיהי בכחו לעשות למי ואותו הטוען בעצמו אח"כ כשנחלה פתאום בימי החורץ במחלות החום שלח תיכף אחר הצדיק ר' נחום הנ"ל ואמר לו רבי עלה ברעיוני מה שראשי חם אולי אות מן השמים נתן לי שבודאי להרבה עניי העיר הקור גדול בבתיהם ודירתם הפחותים לכן סגולה הישנה כי אתן שלשים רו"כ לצדקה על העצים לעניים וכשיהי חם להם אזי יהיה תמורת שראשי יהיה קר מעט מהחום וברך אותו הצדיק ואמר יהיה רצון שכן יהיה ולמחר קם ממטתו בריא ושלם המעשה הזה מצתיו {מצאתיו} כתוב בספר "גן הדסים" הצדיק הזה לא השתמש בכל כהונת כבוד בקהלתו כי הסתפק מעודו במשמרת השמשות בח"ק ש"ס בקהלתו בו נתאחדו שלשת הדברים שעליהם העולם עומד תורה ועבודה וגמילות חסדים תורה הרביץ לרוב כי למד שלשה שיעורים ולפנים עוד יותר בבתי המדרש דבר יום ביומו עבודה היה עבודתו את ה' היתה בלי חק וגבול כל מצוה שבאה לידו נראה בעליל איך נבון {נכון?} הוא בחבה יתרה להקריב נפשו כליל בעדה ולקדש את ה' בכל רגע גמילות חסדים היה כך כי כל ימי השבוע בביתו לא שכנו רגליו ותמיד נע ונד מבית לבית ולכל האכסניאות שבעיר ואמתחתו בידו לאסוף שקלי כסף או אגורות נחשת איש כמסת ידו [עיין ספר עיר גבורים]
הרב מו"ה [מנחם] נחום מק"ק סעמיאטיץ הגאון החסיד אבד"ק זארמב פלך פלאצק נפטר בשנת תר"מ חבר חדושים על שו"ע ונדפסו בהמאסף בירושלים ת"ו בשנת תרע"ג על ידי הרה"ג מו"ה צבי