וכתב המאירי:
ר' ישמעאל אומר: שלשה הדסים, ושתי ערבות, לולב אחד, ואתרוג אחד. וכן הלכה. ופירשו בגמרא: הטעם בהדס, דכתיב: 'ענף עץ עבות', בשלש תיבות; ובערבה, דכתיב: 'ערבי נחל', ומיעוט 'ערבי' שתים; ובלולב, דכתיב: 'כפת תמרים', והוא חסר וא"ו, ונשאר בו לשון יחיד; ואתרוג אחד, דכתיב: 'פרי עץ הדר'" (בית הבחירה, סוכה לד ע"ב, מהדורת הרב א' ליס, ירושלים תשלא, עמ' קיג-קיד).
והנה טעמו של המאירי ללולב היחידי אינו בגמרא אלא הוא ע"פ פירושו של רש"י על אתר (אע"פ שאפשר לדחוק, שהמאירי פירש את שאלת רבא תוספאה כדעת הריטב"א לסוכה לב סע"א, מהדורת מוה"ק, עמ' שג), וכך גם טעמו לשלושת ההדסים הוא ע"פ פירושו של רש"י על אתר (ד"ה 'ענף'), ועם-כל-זאת הוא כותב את הדברים בשם 'פירשו בגמרא'!
האם ייתכן לומר, שהמאירי נתכוון לומר, שהמפרשים פירשו בגמרא כך, ולא שפירוש זה נאמר בגמרא עצמה?
המצאנו כזאת אצל המאירי במקומות אחרים?