- חזק.jpeg (765.81 KiB) נצפה 6081 פעמים
מעניין מאוד מה חסר וצויין בנקודות במכתבו של הגרד"צ הילמן זצ"ל...
נוטר הכרמים כתב:האם העולה לתורה בסיום החומש ג"כ עונה יחד עם הקהל או הבעל -קורא 'חזק חזק ונתחזק? ראה במצו"ב. מה שהושמט, כנראה במתכוין, הוא שבספר 'אורחות רבינו' ח"ב עמ' שיג [צויין בספר אישי ישראל המובא בתוך הדברים] כתב: מו"ר [-הקה"י] שהוא חתן תורה אומר חזק (כשמסיימים את התורה) לפני שמברך את הברכה האחרונה על התורה. כך גם מובא בהוספות שבסוף שו"ע הרב, וכך נוהגים רבים, כמובא בשו"ת משנה הלכות ח"ז סי' כב.
מעניין מאוד מה חסר וצויין בנקודות במכתבו של הגרד"צ הילמן זצ"ל...
משולש כתב:מענייני דיומא, לכאורה זה סותר למה שהוציאו את האקדמות מקריאת התורה מחשש הפסק, ולהפסק הרבה יותר חמור (שמפסיק בין הברכה לקריאה) לא חששו?
אש משמים כתב:שמעתי שבאחד הבית כנסת קיבל הבעל קורא עליה ל'שביעי-חזק' וכשסיים לקרוא הקהל אמר 'חזק חזק' ואדם אחר אמר בקול במקום הקורא 'חזק' כדי שלא יהיה הפסק בין הקריאה לברכה, יש מקור לכך? ככה נוהגים בכל מקום?
משולש כתב:מענייני דיומא, לכאורה זה סותר למה שהוציאו את האקדמות מקריאת התורה מחשש הפסק, ולהפסק הרבה יותר חמור (שמפסיק בין הברכה לקריאה) לא חששו?
עזריאל ברגר כתב:משולש כתב:מענייני דיומא, לכאורה זה סותר למה שהוציאו את האקדמות מקריאת התורה מחשש הפסק, ולהפסק הרבה יותר חמור (שמפסיק בין הברכה לקריאה) לא חששו?
אולי להפסק גדול חששו ולהפסק מועט של ג' מילים לא חששו?
או שה"חזק" יותר שייך לקריאה עצמה מאשר אקדמות שהוא שבח לקב"ה ואינו קשור ישירות לקריאה?
ויש להשוות עם מנהג חלק מהספרדים לומר "אמת תורתנו הקדושה" לפני הברכה האחרונה, ו"גואלנו ... קדוש ישראל" לפני ברכת ההפטרה האחרונה.
תוך כדי כתיבה עלה בדעתי טעם נוסף, לומר שלא מצאנו "דין הפסק" לפני ברכה אחרונה, וכדעת ת"ק במשנה ברכות ב,ב שבין ק"ש לברכתה האחרונה דינו כבין הפרקים, ואפילו ר"י לא נחלק עליו אלא כדי להסמיך "ה' אלוקיכם" ל"אמת"!
דרומי כתב:לעצם הענין כנראה שיש לדמות גם למנהג שנהוג בחב"ד ונראה לכאורה מוזר, שבליל א' דר"ה מברכים 'בורא פרי העץ' על התפוח בדבש ולא אוכלים מיד אלא אומרים 'יהי רצון מלפניך כו'' ורק אח"כ אוכלים אף שהוא הפסק לכאורה בין הברכה לאכילה, ומקופיא נראה שיש דמיון בין שני המקרים שבשניהם לא חוששים להפסק מחמת איזה טעם.
איש_ספר כתב:וראיתי באוצר לפלוני שהרגיש בקושי והוסיף בקיצור דשם בשועה"ר איתא 'מותר לכתחילה אם אי אפשר בענין אחר', והרי זה זיוף, שמשפט זה כתב בשועה"ר לגבי הליכה ממקום למקום בין ברכה לאכילה ולא על שיחה.
סגי נהור כתב:איש_ספר כתב:וראיתי באוצר לפלוני שהרגיש בקושי והוסיף בקיצור דשם בשועה"ר איתא 'מותר לכתחילה אם אי אפשר בענין אחר', והרי זה זיוף, שמשפט זה כתב בשועה"ר לגבי הליכה ממקום למקום בין ברכה לאכילה ולא על שיחה.
לא הבנתי הטענה. מבואר שם שאם א"א בענין אחר הוי כדיעבד, וא"כ לכאורה הוא הדין והוא הטעם בהפסק שיחה. אלא שבשיחה (בנדונים הנזכרים שם) לא יצויר שא"א בענין אחר, שהרי לכתחילה יכול לבקש המלח או הלפתן או לומר תנו מאכל לבהמה קודם הברכה, ולכן כתב כן דוקא לענין הפסק הליכה.
איש_ספר כתב:הפסק של הליכה להרבה פוסקים אינו חשוב הפסק, עי' שו"ע סי' ח סעיף יג ומ"ב שם ולכן אפשר שקייל יותר.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: Majestic-12 [Bot] ו־ 140 אורחים