גם זו לטובה כתב:נשמת אברהם (אבה"ע ה) אדם שיש לו סרטן מתקדם ומפושט של הערמונית עם גרורות בגוף, וצריך לכרות את שתי הביצים [אין שום מחלה של הביצים עצמן וכריתתן היא כדי להפסיק את הפרשת ההורמונים שלהן שבזה עוצרים התפשטות הסרטן] יש לדון אם אסור לבוא בקהל מדין פ"ד, וכתב לי הגרש"ז אויערבאך זצ"ל: על אף שאין כאן מחלה בביצים עצמן, אך כיון דנקטינן כהרמב"ם דחולי נקרא בידי שמים, מסתבר שגם בזה אמרינן שמן השמים נשלח על האדם הזה מחלה שלפי הידע הרפואי היום, טיפולה בכריתת הביצים וממילא נקרא זה סריס חמה ומותר לו לחיות עם אשתו ובכל מקום שאפשר במקרים הללו עלינו להקל, עכ"ד.
כמד' שיש ראיות מהאחרונים דלא כדבריו, אולם אין צורך להביא ראיות, וקשה מאוד להבין היאך יתכן להקל באיסור דאורייתא על סמך סברא קלושה שכזו. [תוך כדי כתיבה, נזכרתי במה שהשיג הגרד"ל בבירור דברים עמ' י' על הגרשז"א, ודו"ק]
גם זו לטובה כתב:
כמד' שיש ראיות מהאחרונים דלא כדבריו, אולם אין צורך להביא ראיות, וקשה מאוד להבין היאך יתכן להקל באיסור דאורייתא על סמך סברא קלושה שכזו. [תוך כדי כתיבה, נזכרתי במה שהשיג הגרד"ל בבירור דברים עמ' י' על הגרשז"א, ודו"ק]
ישראל אליהו כתב:אולי שמישהו יסביר לי איפה הזלזול?
אסור לכתוב על דברי פוסק שלדעתי "סברתו קלושה"?
מה שנכון נכון כתב:גם זו לטובה כתב:נשמת אברהם (אבה"ע ה) אדם שיש לו סרטן מתקדם ומפושט של הערמונית עם גרורות בגוף, וצריך לכרות את שתי הביצים [אין שום מחלה של הביצים עצמן וכריתתן היא כדי להפסיק את הפרשת ההורמונים שלהן שבזה עוצרים התפשטות הסרטן] יש לדון אם אסור לבוא בקהל מדין פ"ד, וכתב לי הגרש"ז אויערבאך זצ"ל: על אף שאין כאן מחלה בביצים עצמן, אך כיון דנקטינן כהרמב"ם דחולי נקרא בידי שמים, מסתבר שגם בזה אמרינן שמן השמים נשלח על האדם הזה מחלה שלפי הידע הרפואי היום, טיפולה בכריתת הביצים וממילא נקרא זה סריס חמה ומותר לו לחיות עם אשתו ובכל מקום שאפשר במקרים הללו עלינו להקל, עכ"ד.
כמד' שיש ראיות מהאחרונים דלא כדבריו, אולם אין צורך להביא ראיות, וקשה מאוד להבין היאך יתכן להקל באיסור דאורייתא על סמך סברא קלושה שכזו. [תוך כדי כתיבה, נזכרתי במה שהשיג הגרד"ל בבירור דברים עמ' י' על הגרשז"א, ודו"ק]
כסברא זו כבר כתבו עוד הרבה אחרונים, יעויין למשל ביבי"א ח"ז אהע"ז ח,ח.
[ובכל אופן הרשז"א אינו זקוק להטפות מוסר, ולא לנו ללמדו יראת הוראה, גם לא ע"י התחבאות מאחורי הרד"ל].
בעבור חילוק קלוש כזה אתה קורא להיתרו של הגרשז"א סברא קלושה?גם זו לטובה כתב:א' יש הרבה תשובות מהאחרונים הקשורים לנידון הנ"ל (הובאו באוה"פ וביב"ע) כלומר האחרונים דנו בכל מיני אופנים של מחלות שמחמתם רופאים פוגעים בגיד ובביצים, והעולה שמלבד חילוקי השיטות יש גם הרבה חילוקים ממקרה למקרה, האופן שעליו דן הגרשז"א הוא החמור ביותר, משום שאין שום מחלה בביצים עצמם, וכמד' שבזה מוכח מרוב ככל האחרונים לאיסור.
גם זו לטובה כתב:ג' לא באתי להטיף מוסר לגרשז"א גם משום שאיני ראוי וגם משום שהוא כבר בין המתים, אלא כמד' שיש כאן נושא מהותי ויסודי, והרבה מהמחלוקת בין הגרשז"א להגרי"ש, לא נחלקו אלא בדבר זה, [ואף הגרד"ל בבירור דברים שם יצא לחלוק על דרכו של הגרשז"א] וכמובן שיש בזה הרבה דרגות, הפסק הנ"ל לדעתי הוא "מקרה קצה", ויותר אין להאריך.
היתר איסור כרת
אוצר החכמה כתב:היתר איסור כרת
??
אוצר החכמה כתב:ולכן זו טענה חמורה על הגרשז"א שהיקל בכרת כגון דא.
הוגה ומעיין כתב:לעומת הגרשז"א שנראה שהדיון היה בסברות בטהרתן בלי עירוב חומרת האיסורים הנובעים מהמסקנות.
נשמת אברהם (אבה"ע ה) ... ובכל מקום שאפשר במקרים הללו עלינו להקל, עכ"ד.
עיין בשו"ת צ"א ח"י סי' כ"ה פרק כ"ד אות ב'גם זו לטובה כתב:יש מהאחרונים שדנו שאם כבר היה סריס ביד"ש שוב לא חשיב סריס ביד"א, יש מהאחרונים שהתירו היכא שמחמת המחלה הביצים עומדים להכרת מעצמם, והאדם רק מקדים את הכריתה, יש מהאחרונים שהתירו היכא שהביצים אינן ראויים כלל לשמש את תפקידים, וכו' וכו'
יתר10 כתב:הוגה ומעיין כתב:לעומת הגרשז"א שנראה שהדיון היה בסברות בטהרתן בלי עירוב חומרת האיסורים הנובעים מהמסקנות.
ולאידך גיסאנשמת אברהם (אבה"ע ה) ... ובכל מקום שאפשר במקרים הללו עלינו להקל, עכ"ד.
ולעצם המח' בין הגריש"א לגרשז"א שהזכרת, נראה שזה תלוי בשאלה אם תורה קדמה לישראל או ישראל קדמו לתורה
אוהב אוצר כתב:כב' הרב יאיר1, אתה חדש פה? נושא בזיון ת"ח שיש כאן זה דבר שהורגלנו בו ה"י בעוה"ר...
חשבונות רבים כתב:עיין בשו"ת צ"א ח"י סי' כ"ה פרק כ"ד אות ב'גם זו לטובה כתב:יש מהאחרונים שדנו שאם כבר היה סריס ביד"ש שוב לא חשיב סריס ביד"א, יש מהאחרונים שהתירו היכא שמחמת המחלה הביצים עומדים להכרת מעצמם, והאדם רק מקדים את הכריתה, יש מהאחרונים שהתירו היכא שהביצים אינן ראויים כלל לשמש את תפקידים, וכו' וכו'
הגאון הגרצ"פ פרנק ז"ל בתשובה שנדפסה בספר שו"ת שאילת משה (וסרמן) חאה"ע סי' כ"ב. הוא משיב למחבר הספר שדן בשאלה זאת וז"ל: בתשובה על השאלה במי שהיה זקוק לנתוח והוכרחו לחתוך לו חוטי הבצים ונסתרס אי מחויב לגרש את אשתו הנה שאלה זו לא חדשה היא, ורוב גדולי האחרונים הכריעו שאין זה בידי אדם ומותר לבוא בקהל ואני לע"ע אינני בקו הבריאות בימים אלו וקשה לבוא בארוכה, ובפרט שאין להאריך במקום שהאריכו גדולי הדורות דבניתוח הרופאים משום רפואה ובפרט שהי' סכנה בדבר אין מקום להחמיר וכו' אבל עכ"פ לענין היתר הדבר פשוט שיש לנו עמודי עולם שבית ישראל נשען עליהם שבשביל הכרח של רפואה במקום סכנת נפשות אין אוסרין אותו עכ"ל. ושמענו חידוש בדעתו של הגרצ"פ ז"ל שהי' פשוט בעיניו שאע"פ שבחוטים עצמם לא היה כרוך שום סכנה ורק כתוצאה מהניתוח שיבצעו יכול להוצר סכנת זיהום לגוף אם לא ינתקו החוטים, בכל זאת החשיב זה ג"כ כבידי שמים בדומה שמחשיבים גדולי האחרונים כשחותכים הרופאים משום מחלה ורפואה, והיינו בהיות וסוף סוף א"א לבצע הנתוח ההכרחי מבלי חשש סכנת נפש אם לא ינתקו חוטי הביצים, על כן נחשב זה כהכרחי לצורך הרפואה. ולפי זה הצד הטוב היה אילו יכולים לסדר שיעשו הניתוק מיד אחר הניתוח שאז נמצא כבר המנותח במצב כזה שהחוטים בעצמם מהוים סכנה לו אם לא ינתקון
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 346 אורחים