קומי_אורי כתב:יש כל מיני שאלות בגדר סיום, אבל לא התברר לי אם באמת יש גדר ברור לזה, שהרי הסיום אינו חובה גמורה, אלא מצוה, וכן להיפך, אין בו שום איסור, שהרי להגיד קדיש אפשר על כל דבר תורה, וממילא שעצם הקדיש מותר, אפשר לומר שגם אם אומר קדיש של סיום אין לזה גדר הלכתי מיוחד, אלא כל שהוא עושה שמחה מחמת שסיים לימודו, והרי אין בתוספת של סיום הזכרת השם, אלא רק שאם אומר אותה סתם נראה כעושה צחוק מהקדיש (וצ"ע הגדר ההלכתי המדוייק של איסור זה, כמו גם בזימון, שהפוסקים תפסו לאיסור לעשותו כשאין הגדרים המתאימים, ולא התירו לעשות לרווחא דמילתא). וממילא הגדר הוא לא דוקא מסכת שלמה, אלא כל שסיים כמות ששמח בה. וגם הלומד נושא שלם יכול לעשות סיום. ויש מעשה על בעל תשובה שלמד דף אחד במשך זמן רב מאד ואמרו לו שיעשה עליו סיום.
נוה הלבנון כתב:מי שקבע לימודו לחזור כל דף 4 פעמים, וכעת הגיע לדף האחרון.
האם כאשר לומד בפעם הראשונה את הדף האחרון יעשה סיום, או רק אחר כל ה 4 דף?
או שמא יעשה 4 סיומים -אחר כל חזרה וחזרה?
קומי_אורי כתב:מדוע לא? כיון ששמח שמחה של מצוה, שגמר ענין מסויים שקבע ללמוד בו, זה יותר מהודר ממי שלמד לילה שלם מסכת הוריות כדי לעשות סיום. וכן מי שקבע ללמוד מסכת שאין גמ', אבל למד הגמרות השייכות כמו מקוואות, מעשרות, וכי אין בסיום זה שמחה של מצוה? והאם צריך לדקדק שאולי יש עוד גמ' בש"ס שנוגעת ולא ראה? ולפעמים יותר יש לו לדאוג שיש עוד ש"ך שנוגע לבירור הענין ולא ראה.
נהר שלום כתב:נוה הלבנון כתב:מי שקבע לימודו לחזור כל דף 4 פעמים, וכעת הגיע לדף האחרון.
האם כאשר לומד בפעם הראשונה את הדף האחרון יעשה סיום, או רק אחר כל ה 4 דף?
או שמא יעשה 4 סיומים -אחר כל חזרה וחזרה?
הרב אליהו בן חיים שליט"א אמר לנו שיעשה רק סיום אחד
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 184 אורחים