קומי_אורי כתב:ראיתי מודעה בבית כנסת בבני ברק, של ארגון "משמרת לתורה", ארגון של חזונאישניקים למלחמה בפגעי האינטרנט. ומצוטטים שם דברי הרב משה חיים בויאר בהספדו על הגרח"ג: שאילולי היה הגרח"ג מלמדינו שהדבר הוא אסור על פי החזו"א, לא היינו יכולים להילחם בזה (הכוונה לחסימת אינטרנט). ולא זכיתי להבין, האם באמת לולי שרח"ג היה קובע על פי החזו"א שהאינטרנט (הפרוץ או שלא לצורך) אסור לא היו יכולים להילחם בזה? וכי לא הוסכם הדבר היום ע"י כל גדולי ישראל האחרים? האם בכל דבר יש צורך לשרבב את הרח"ג והחזו"א? (אני לא מנסה להתריס, רק להבין).
מאירי כתב:קומי_אורי כתב:ראיתי מודעה בבית כנסת בבני ברק, של ארגון "משמרת לתורה", ארגון של חזונאישניקים למלחמה בפגעי האינטרנט. ומצוטטים שם דברי הרב משה חיים בויאר בהספדו על הגרח"ג: שאילולי היה הגרח"ג מלמדינו שהדבר הוא אסור על פי החזו"א, לא היינו יכולים להילחם בזה (הכוונה לחסימת אינטרנט). ולא זכיתי להבין, האם באמת לולי שרח"ג היה קובע על פי החזו"א שהאינטרנט (הפרוץ או שלא לצורך) אסור לא היו יכולים להילחם בזה? וכי לא הוסכם הדבר היום ע"י כל גדולי ישראל האחרים? האם בכל דבר יש צורך לשרבב את הרח"ג והחזו"א? (אני לא מנסה להתריס, רק להבין).
כמדו' שהכוונה היא שמלחמה מהסוג של הסברה על חומר הדבר וכו' היא מלחמה קשה כי היצה"ר גדול ופוק חזי...
החידוש בהנ"ל היה לחדד את הדבר מנקודת ההלכה, כלומר לקבוע במסמרות שהדבר אסור ע"פ הלכה, שבזה יותר קל לקדש מלחמה, או יותר נכון המלחמה כמעט מיותרת, כשמדברים לאנשים שכל חייהם מקודשים לנהוג ע"פ הלכה בהדיא, ויש להאריך ואכ"מ.
אהרון 37 כתב: זה מעניין השימוש במילות בארמית, הרי עם מישהו היה קורא לזה דברי הספד, או משהו כזה, זה היה נשמע בנאלי, ברגע שקוראים לזה בארמית זה מקבל ארומה מיוחדת.
בכלל כל השימוש בשפה ארמית נותנת לפעמים תחושה של משהו גבוה ומיסטי, אני לא כל כך אוהב את זה, כי אני מרגיש שאין בזה אלא רגש בלי שכל, כי הרי השפה המקודשת באמת זה שפת לשון הקודש, אז לשם מה להשתמש בשפת עם לעז, ולהרגיש בזה יותר מרוממים.
הכהן כתב:אהרון 37 כתב: זה מעניין השימוש במילות בארמית, הרי עם מישהו היה קורא לזה דברי הספד, או משהו כזה, זה היה נשמע בנאלי, ברגע שקוראים לזה בארמית זה מקבל ארומה מיוחדת.
בכלל כל השימוש בשפה ארמית נותנת לפעמים תחושה של משהו גבוה ומיסטי, אני לא כל כך אוהב את זה, כי אני מרגיש שאין בזה אלא רגש בלי שכל, כי הרי השפה המקודשת באמת זה שפת לשון הקודש, אז לשם מה להשתמש בשפת עם לעז, ולהרגיש בזה יותר מרוממים.
בהשפעת האמרה הידועה:
כשבבית המדרש עוזבים את לשה"ק לטובת לשון ארמית, זה גורם שברחוב יעברו לאנגלית....
אהרון 37 כתב:אולי תכתוב המקורות היכן מוזכר כל אחרון.
יש ביניהם שזה לא חידוש כ"כ, כמו ר' אלעזר משה,ש ידוע שהחזו"א מאוד העריך אותו.
לגבי קובץ הערות שעשית סימן קריאה, כי זה נשמע ספר ממש מהאסכולה הישיבתית, כמו שלא היינו מצפים שיובא ר' שמעון שקאפ, אבל, מעניין שחתנו הרב הירשפלד שליט"א היה מביא הרבה מר' אלחנן בישיבה.
אני לא כל כך מבין בעניין, אבל נראה לי שבמידה מסויימת ר' אלחנן שונה משאר ספרי ראשי הישיבות, האם אני צודק?.
ספרים של גדולי האחרונים אף שלא מובאים רבות, אבל מובאים, כתורת חיים, בית מאיר, ועוד.
אמסטרדם כתב:מאוד מסוקרן אני אם מובא בספר לכה"פ פעם אחת ספרו של דודו הגדול ה"ה הקהלות יעקב ז"ל.
אמסטרדם כתב:במהלך עיוני בספרי חו"ב אני נתקל פעם בפעם במובאות מדברי אחרונים [בנוסף לספרים המובהקים ביותר כנו"ב והגרע"א וחבריהם] ואמרתי להעלות לכאן מה שאני זוכר כעת.
קובץ הערות [!]
דבר אברהם
חפץ חיים
בית הלוי
רש"ש
אהל משה לר' אלעזר משה מפינסק והגהותיו על הש"ס
פי' מלבי"ם עה"ת [וגם ספרו ארצה"ח]
סברא שאולי שמע מגיסו בעל השארית יעקב
ביאור רמ"ב על מרדכי
שו"ע הגר"ז
גי' ברמב"ם שראה בספר קרית מלך
---
ובקשתי [אולי גם בשם אחרים] ממי שיש לו עוד שיעלם לכאן.
תוכן כתב:לפני כעשור השכרתי דירונת לזוג צעיר, התיידדתי מאוד עם השוכר שהיה בחור נבון ופיקח המשתייך למשפחות חזון איש, הבחור שבבית הוריו הורגל לעשר, למלוח עופות, ולא לטלטל בשבת. רק שלרוע מזלו לא הצליח למצוא שידוך מהחוג ונאלץ רח"ל להתחתן עם בחורה של"ע לא הייתה מעשרת והייתה מטלטלת מרשות לרשות בש"ק, וגם אצל חמיו היו עופות בד"ץ עם חשש נבילות וטריפות. והדבר הביא להרבה חיכוכים קשים עם אביו שלא יכול לסבול את התנהגותו של בנו הסורר וכלתו הגויה. דבר שערער את השלום בית.
יום אחד רבו ר' חיים גרינמן שאיך שהוא ידע מהבעיות שלח לקרוא לו, ולאחר תשאול קצר הורה לו שלא לדרוך בבית הוריו בחצי השנה הקרובה ולנתק כל קשר, לאחר שהאברך הצעיר תמה על כך ר' חיים אמר לו שוב בצורה נחרצת והוסיף שאם יהיה צורך אז החצי שנה יהפך לשנה, ר' חיים אמר לו שהשלום בית שלך קודם להכל, ובזמן הזה אתה חייב לקנות מתנות לאשתך ולעשות הכל להפוך אותו למאושרת ושמחה.
ומה זה קשור אלי, שהשוכר המסכן שהיה גר לא רחוק מאביו ביקש ממני שאני יתחשב איתו וישחרר אותו מחוזה השכירות כיוון שהם החליטו לאור הפסיקה של ר' חיים לעזוב את בני ברק ולעבור לעיר אחרת.
מכאן: http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp? ... rum_id=771
אמסטרדם כתב:מצאתי להגאון ז"ל במכתבים שנדפסו בחו"ב לשון "ליבא דאינש אינש הוא" - מה מקורה ומה פירושה?
מאירי כתב:אמסטרדם כתב:מצאתי להגאון ז"ל במכתבים שנדפסו בחו"ב לשון "ליבא דאינש אינש הוא" - מה מקורה ומה פירושה?
סנהדרין ל"ה א' וברש"י שם
אהרון 37 כתב:רק אתמול נודע לי כי השבוע נפטר בפתאומיות גיסו של מרן זצ"ל , הרב שרגא וילמן ז"ל, בגיל 90.
בהלויתו של מרן ז"ל ראיתי אותו נוסע בתוך אוטו, כפי שהיה נראה לא היה חולה, כנראה כבר היה קשה לו ללכת, אז נסע, אבל לא היה חולה במשהו.
מה שנכון נכון כתב:האם הר"ש וילמן עסק בעצמו בההדרת ספרי הראשונים שהוציא, או שהיה רק המו"ל [וא"כ ע"י מי הוהדרו]?
מה שנכון נכון כתב:האם הר"ש וילמן עסק בעצמו בההדרת ספרי הראשונים שהוציא, או שהיה רק המו"ל [וא"כ ע"י מי הוהדרו]?
גם זו לטובה כתב:אני לומד כעת דיני פצ"ד [פצועי דכא] שמעתי וגם מסתבר, שהגרח"ג עסק בזה רבות להלכה למעשה להשיב לשואלים דבר, אשמח לדעת אצל מי אני יכול לברר דעתו בזה.
אמסטרדם כתב:גם זו לטובה כתב:אני לומד כעת דיני פצ"ד [פצועי דכא] שמעתי וגם מסתבר, שהגרח"ג עסק בזה רבות להלכה למעשה להשיב לשואלים דבר, אשמח לדעת אצל מי אני יכול לברר דעתו בזה.
יש אריכות בזה בחו"ב יבמות.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 304 אורחים