כתב בספר תהלות ה' (מזמור קד) להגה"ק בעל שבט מוסר זי"ע:
ר"י לירמא חיבר ספר לחם יהודה על אבות, האם מישהו יכול לסייע לי באיתור המקור בתוך הספר?
ואחרי אשר יתבאר כי לא נברא העולם לצורך, נאמר כי נברא לסיבה גדולה, והיא עבודת הבורא יתברך. כי כאשר המלך לא יקרא 'מלך' עד אשר יהיה לו עם כמו שנאמר (משלי יד כח) 'ברוב עם הדרת מלך', כמו כן שם הבורא לא נקרא 'בורא' עד אשר יהיה לו נברא וכו'. הדמיון, כי המכה יכול להכות, אבל לא יקרא 'מכה' עד אשר יהיה לו מוכה. ואם אין לו מוכה, בשביל זה לא יחסר כח המכה, אך במוכה יהיה ראוי להקרא 'מכה'. וכן הבורא לא יחסר כוחו בטרם נברא העולם, אך בבריאת העולם הוסיף שלימות שלו וכו'.
מנין כתב:וכן יש לדייק מדברי מחבר הי"ג עיקרים המודפסים בסידורים [לא נודע מי הוא] שהעיקר הא' אצלו, הוא, דלא כהרמב"ם: "שהבורא ית"ש הוא בורא". והנה זה משפט שלא אומר כלום לכאורה, אם לא שנאמר שהוא "בורא" (במלעיל..) גם לפני שברא את העולם, וא"כ זה כמו שם ה"בורא" הוא בורא. ודוק
תוכן כתב:מנין כתב:וכן יש לדייק מדברי מחבר הי"ג עיקרים המודפסים בסידורים [לא נודע מי הוא] שהעיקר הא' אצלו, הוא, דלא כהרמב"ם: "שהבורא ית"ש הוא בורא". והנה זה משפט שלא אומר כלום לכאורה, אם לא שנאמר שהוא "בורא" (במלעיל..) גם לפני שברא את העולם, וא"כ זה כמו שם ה"בורא" הוא בורא. ודוק
למה המשפט שה' הוא בורא לא אומר כלום?
מנין כתב:וכן יש לדייק מדברי מחבר הי"ג עיקרים המודפסים בסידורים [לא נודע מי הוא] שהעיקר הא' אצלו, הוא, דלא כהרמב"ם: "שהבורא ית"ש הוא בורא". והנה זה משפט שלא אומר כלום לכאורה, אם לא שנאמר שהוא "בורא" (במלעיל..) גם לפני שברא את העולם, וא"כ זה כמו שם ה"בורא" הוא בורא. ודוק
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 592 אורחים