משך חכמה כתב:ז"ל המבי"ט בבית אלוקים ש"ג פכ"ב:
"לא נצטוו ולא הורו על זה מקודם" - "הורו" כנראה במובן קבלו הוראה כענין נצטוו. האם יש מילה כזו בכלל ואם כן כיצד יש לנקדה?
משך חכמה כתב:עוד דבר שאינו מובן לי.
שם בפכ"ג כותב המבי"ט: כי המן שקורין מן בדורות אלו היא מששת ימי בראשית, ואין לה שום דמיון עם אותו המן שהיתה לחם אבירים והיו נעשים על ידה כמה נסים כמו שכתבו חכמינו ז"ל:
משך חכמה כתב:כי הוא בטוח בו יתברך [ש]יסכים על ידו וצדיק ונושע הוא.
משך חכמה כתב: כאשר כמעט בכל המקומות זה מסומן בסוגריים מסולסלים לאות על כך.
אוהב אוצר כתב:שאלתי את הרב ניסן שרוני בעמח"ס 'אם למקרא ולמסורת' ואמר שאכן יש לנקד בשני שורוק.
דרו בר פפא כתב:אוהב אוצר כתב:שאלתי את הרב ניסן שרוני בעמח"ס 'אם למקרא ולמסורת' ואמר שאכן יש לנקד בשני שורוק.
הורו, ו' ראשונה בחול"ם, הוא מבנין הפעיל. כי השרש הוא י.ר.ה והה"א של הורו היא אות הבנין.
ואם נגזור מזה בנין הופעל ונקרא בשורוק, ייצא דבר שאינו במציאות כלל, כי אי אפשר להרכיב בנין על בנין. אפשר להפוך פועל לנפעל ולהפעיל, אבל מה שכבר הפך להפעיל אי אפשר לגזור ממנו עוד פעולה בבנין אחר.
אלא שלכאורה הטעות איננה של ר' ניסן שרוני אלא של המבי"ט עצמו [ובבקשת המחילה כראוי מאחד מרבותינו קדמוני האחרונים זצוק"ל].
.
משך חכמה כתב:לדרו בר פפא:
מהו לדעתך הכתיב והניקוד הנכון של מילה דומה?
צופר הנעמתי כתב:דרו בר פפא כתב:אוהב אוצר כתב:שאלתי את הרב ניסן שרוני בעמח"ס 'אם למקרא ולמסורת' ואמר שאכן יש לנקד בשני שורוק.
הורו, ו' ראשונה בחול"ם, הוא מבנין הפעיל. כי השרש הוא י.ר.ה והה"א של הורו היא אות הבנין.
ואם נגזור מזה בנין הופעל ונקרא בשורוק, ייצא דבר שאינו במציאות כלל, כי אי אפשר להרכיב בנין על בנין. אפשר להפוך פועל לנפעל ולהפעיל, אבל מה שכבר הפך להפעיל אי אפשר לגזור ממנו עוד פעולה בבנין אחר.
אלא שלכאורה הטעות איננה של ר' ניסן שרוני אלא של המבי"ט עצמו [ובבקשת המחילה כראוי מאחד מרבותינו קדמוני האחרונים זצוק"ל].
.
איפה יש כאן הרכבת בנין על בנין? אם משך חכמה צודק, יש כאן גזירה של השורש המקורי בבבנין נוסף. כמו שאפשר לומר היכה והוכה, הסיר והוסר, השיב והושב, כך גם הוֹרה והוּרה.
דרו בר פפא כתב:
לא אבין קושייתו. הלא כב' מסכים שתיבת השיב למשל, היא מבנין הפעיל, ראובן השיב את שמעון, כלומר ראובן עשה ששמעון ישוב. ואם נרצה לומר שראובן עשה ששמעון יעשה שלוי ישוב, האם נוכל לתאר את המעשה הזה ולומר שלוי הוּשב על ידי ראובן?
ולא יובן הכלל הזה אם לא יובן זה: תיבת הוֹרָה איננה מהבנין הקל, כלומר איננה מבנין פָּעַל, אלא מבנין הפעיל. כי השורש הוא י.ר.ה ולכן הבנין פָּעַל הוא יָרָה.
הבנין הפעיל הוא הוֹרָה. ופשוט שמהבנין הפעיל של הוֹרָה אי אפשר לגזור הוּרָה, כי הרי זה גוזר הופעל מהפעיל.
.
דרו בר פפא כתב:הבעיה היא שראובן לא "הורה את שמעון".
ראובן השיב את שמעון, אבל בשום פנים ואופן לא "הורה את שמעון". כלומר במקרה של קבלת ההוראה מראובן, שמעון איננו מקבל הפעולה, אלא יש כאן מקבל אמצעי נסתר בין ראובן לשמעון, כי כך דרך הלשון לפעמים להסתיר את האמצעי מקבל הפעולה (שלא מוכרח שיהיה בו רוח חיים ואפילו לא דומם אלא אפילו דבר מופשט. ופשוט לכל מבין שהאמצעי הנסתר הזה לא הומצא ע"י המבי"ט, אלא ע"י המשתמש הראשון שהשתמש במילה "הורה" במובן "נתן הוראה").
ישעיהו הנביא כתב:אֶת מִי יוֹרֶה דֵעָה וְאֶת מִי יָבִין שְׁמוּעָה גְּמוּלֵי מֵחָלָב עַתִּיקֵי מִשָּׁדָיִם
דרו בר פפא כתב:יואיל מר לטרוח ולעיין בספר הבחור ערך ירה. וימצא כדברינו. עם שלא הצלחנו להסבירם.
צופר הנעמתי כתב:דרו בר פפא כתב:הבעיה היא שראובן לא "הורה את שמעון".
ראובן השיב את שמעון, אבל בשום פנים ואופן לא "הורה את שמעון". כלומר במקרה של קבלת ההוראה מראובן, שמעון איננו מקבל הפעולה, אלא יש כאן מקבל אמצעי נסתר בין ראובן לשמעון, כי כך דרך הלשון לפעמים להסתיר את האמצעי מקבל הפעולה (שלא מוכרח שיהיה בו רוח חיים ואפילו לא דומם אלא אפילו דבר מופשט. ופשוט לכל מבין שהאמצעי הנסתר הזה לא הומצא ע"י המבי"ט, אלא ע"י המשתמש הראשון שהשתמש במילה "הורה" במובן "נתן הוראה").ישעיהו הנביא כתב:אֶת מִי יוֹרֶה דֵעָה וְאֶת מִי יָבִין שְׁמוּעָה גְּמוּלֵי מֵחָלָב עַתִּיקֵי מִשָּׁדָיִם
צופר הנעמתי כתב:דרו בר פפא כתב:יואיל מר לטרוח ולעיין בספר הבחור ערך ירה. וימצא כדברינו. עם שלא הצלחנו להסבירם.
הואלתי וטרחתי בספר הבחור ולא מצאתי שם שום ערכים.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: Majestic-12 [Bot] ו־ 609 אורחים